ארבע חתונות וכמעט לוויה אחת: יוני (שם בדוי), בחור צעיר אחרי צבא כבן 25, הגיע שלוש פעמים בהפרש של כמה חודשים לחדר המיון בבית חולים גדול במרכז הארץ כשהוא מעולף וסובל מקוצר נשימה חמור ולחץ דם נמוך. הוא טופל, התאושש ושוחרר לביתו, אבל התעלומה הגדולה נותרה בלתי פתורה: למה זה קורה לו בכל פעם שחבר שלו מתחתן? או ליתר דיוק, בכל פעם שהוא עולה לחגוג עם חבריו על רחבת הריקודים.
"רק בפעם הרביעית שהוא קרס הבינו שזו תגובה אלרגית", מספר ד"ר קובי שדה, מומחה לאלרגיה במרפאת האלרגיה והאסתמה בתל אביב. "חשבו שהוא לקח סמים או שתה יותר מדי והאשימו אותו. בסוף גילינו אחרי מלא בדיקות שיש לו אלרגיה מיוחדת למזון ומאמץ – בכל פעם שהוא אכל בוטנים ועשה פעילות גופנית הוא קרס. ומאז זה לא קורה לו".
סיפורו של יוני אולי נשמע חריג, אבל הוא ממש לא הישראלי היחיד שסובל מאלרגיות חריגות ומופרעות במיוחד. כ-25% מהציבור הישראלי (אחד מכל ארבעה אנשים) סובל מאלרגיה, ולפחות 50-60% מהישראלים שסובלים מאלרגיה לא מודעים לזה בכלל. 15% מהישראלים שסובלים מאלרגיות נאלצים להתמודד איתם באופן יומיומי, וגוררים את הסימפטומים לתקופות ארוכות, לעיתים אף לאורך כל השנה. המגיפה, לדבריו של ד"ר שדה, רק הולכת ומחמירה.
"אין ספק שאנחנו הופכים לאלרגיים יותר", הוא קובע. "יש עלייה בשכיחות בכל העולם המערבי וגם בישראל – זה מוכח. ישראלים רבים עוברים חיים שלמים מבלי לדעת שהם אלרגיים – עד שפתאום הם קמים יום אחד בבוקר ומתמודדים עם זה. הרי אלרגיה אינה מוגבלת בגיל וזה לא משהו שנולדים איתו, היא יכולה להתפתח בכל שלב. אפילו אלרגיה למזון ולחלב. גם בגיל שישים אנשים מפתחים אלרגיה למשהו שהם היו חשופים אליו כל חייהם. מי שצובעת הרבה את השיער תפתח פתאום אלרגיה לצבע, מישהו שגדל עם חתול פתאום לא יכול להתקרב לחיה הזאת. ברגע שזה קורה, קשה להחזיר את הגלגל, ואם תשאל אותי, בקרב הרופאים בארץ יש מודעות נמוכה לגבי הזיהוי של הגורמים האלרגיים. התחום הזה מאוד מפותח בארץ באקדמיה ובמחקר, אבל זה פשוט לא מטפטף למטה לציבור".
תעלומת האלרגיה לכוסמת
לפני שמתחילים להילחץ צריך להבין מה זו בכלל אלרגיה, והאם היא יכולה לעשות יותר מלגרום לנו לקנח את האף בלי הפסקה. לדברי ד"ר שדה, מדובר בתגובה חיסונית בלתי צפויה ובלתי רצויה לחומרים שאינם מעוררי מחלות, המכונים אלרגניים. בעגה המדעית אלרגיה מוגדרת כ"רגישות יתר מידית", או במילים אחרות – באג במערכת החיסונית, שגורם לכם להתחיל להתגרד.
"מטרת מערכת החיסון היא לזהות ולהבדיל בין מה שפוגע בנו למה שאנחנו זקוקים לו, ולפעמים היא מפתחת נוגדנים למשהו שהוא טבעי ואפילו בריא ונפוץ", אומר ד"ר שדה. "בגלל שהמערכת החיסונית שלנו מודדת את סביבתה ומקבלת כל הזמן החלטות חדשות, אנחנו חשופים באופן קבוע לאלרגנים חדשים. דוגמה קלאסית היא כשנותנים לילד אנטיביוטיקה כשהוא לא צריך. אם הילד חולה בווירוס, אז הגוף מזהה את האנטיביוטיקה כחלק מגורמי המחלה ותוקף אותה במקום לתקוף את הווירוס".
הנטייה לפתח אלרגיה מושפעת מאוד מגורמים תורשתיים, אבל במציאות הנוכחית – תשמחו לשמוע – כל אחד יכול לפתח אלרגיה בקלות יחסית. כיום, הגורם האלרגי הנפוץ ביותר בישראל, בעיקר במישור החוף והשפלה, הוא קרדית אבק הבית – יצור מיקרוסקופי המשגשג בתנאי אבק ולחות על ריהוט, שטיחים, ספרים, בגדים וחפצים שכולנו מחזיקים קרוב אלינו. האלרגיה אליו מתבטא בנזלת כרונית או אף סתום, ואם גם אתם מסתובבים בכל מקום עם ערימות של ניירות טישו, יש סיכוי שנפלתם לסטטיסטיקה. חוץ מהקרדית ישנם החשודים המידיים: החתול הפרוותי של סבתא שלכם ואבקנים של צמחים – בעיקר אבקני עץ הזית שפורחים באביב, עצי ברוש ודשא – שגורמים להמוני ישראלים להעביר כחצי מהשנה כשהם רגע לפני אפצ'י.
"האביב במדינות אחרות נחשב בדרך כלל לעונה של האלרגיות בגלל הפריחה, אבל אצלנו הוא נמשך לתוך הקיץ ולכן במשך תקופה ארוכה אנשים סובלים, כי הם לא מצליחים לזהות שמדובר באלרגיה עונתית", מסביר ד"ר שדה. "דשא, למשל, משקים ומטפחים כל הזמן אז הוא פורח בלי הפסקה".
אלא שיש בישראל גם אלרגיות מפתיעות הרבה יותר, כאלה שיכולות לחרב את שגרת חיינו מבלי שנצליח לאתר את המקור להן. לפעמים הוא נמצא בריהוט החדש שהבאנו הביתה, לפעמים במשרד החדש שנכנסנו אליו, ולפעמים גם בחלבה שאנחנו מכרסמים בכל פעם שמתחשק לנו מתוק.
"ישראל מאוד מאופיינת באלרגיה למזון, ומתברר שזה עניין גיאוגרפי", מסביר ד"ר שדה. "בארץ, לדוגמה, יש שכיחות מאוד גבוהה לאלרגיה לשומשום שלא רואים במדינות אחרות בעולם המערבי, וזה נובע מצריכה מאוד גבוהה של טחינה וחומוס. בנוסף, בארץ רואים יותר רגישות לאורז יותר מאשר במקומות אחרים בעולם המערבי, כי בסופו של דבר זה עניין של תרבות. יש אצלנו הרבה עדות שאוכלות הרבה אורז ביחס לתרבויות אירופיות קלאסיות, וזה בדיוק כמו שבסקנדינביה יש יחסית יותר אלרגיות לדגים כי אוכלים שם המון מאכלי ים. בישראל גם רואים הרבה רגישות אלרגית לכוסמת בקרב מבוגרים, שאני לא יודע להסביר, וגם ליין אדום, אבל החדשות הטובות הן שהאלרגיה לבוטנים בארץ יחסית נמוכה מול ארה"ב, שם היא נחשבת למגיפה".
מי הציל אותנו מאיום הבוטנים האסטרטגי? הבמבה, כמובן. "אופן הכנת חטיפי הבוטנים בישראל מפחית את מידת האלרגניות לעומת חמאת הבוטנים, שמאוד נפוצה בעולם", הוא מסביר. "היצרנים אולי לא התכוונו לעשות את זה, אבל יש מחקרים שתומכים בזה".
אז מה אנחנו צריכים לאכול כדי להימנע מהאלרגיות?
"ברמת המניעה כדרך חיים, תפריט מגוון יותר מקטין את הסיכוי לפתח אלרגיות, למרות שאם פיתחת אלרגיה למשהו אחד, יש סיכוי גבוה יותר שתפתח אלרגיה גם למשהו אחר. הגיעו אליי אנשים שפיתחו אלרגיה לבוטנים, ואז פתאום לאגוזים ועוד דבר ועוד דבר – ואז כבר אפשר להיכנס לחרדות".
האופה שאלרגי לקמח, הקופאית שאלרגית למטבעות
הצרה האמתית מתחילה אצל הישראלים שסובלים מאלרגיות קצת יותר נדירות מרגישות לאבק. או לחלופין: אלרגיות שלא נעים לדבר עליהן במטבחון בעבודה. לעיתים זה קורה בגלל סיבות מאוד מביכות, ולעיתים פשוט כי העבודה היא היא הסיבה לכל האלרגיה. אז נכון, יש ישראלים רבים מרגישים שהם "אלרגיים" למקום העבודה שלהם, אבל יש גם כאלה שבאמת סובלים מ"אלרגיה תעסוקתית", הנובעת כתוצאה משימוש בחומרים מסוים המצוי בשפע בסביבת העבודה. כך למשל רופא מנתח שפיתח אלרגיה לכפפות הגומי הסטריליות בהן הוא נדרש להשתמש, אופה שהפך אלרגי לקמח, ספר נשים שפיתח אלרגיה לצבעי שיער, וטרינר שאלרגי לפרוות כלבים וחתולים ועוד מקרים שנשמעים כמו קומדיה הוליוודית לא מוצלחת במיוחד.
"יום אחד הגיעה אישה למרפאה שלי בעקבות אקזמה כרונית של כפות הידיים, דלקת של העור שמתבטאת באודם, גרד וסדקים בעור", מספר ד"ר שדה. "לאחר שהיא ניסתה טיפולים רבים ושונים שלא הצליחו להעלים את הפריחה, היא התחילה לחשוד שאולי הפריחה קשורה בעבודתה כקופאית בסופרמרקט. הרופאים שהיא התייעצה איתם פסלו את ההשערה שלה, אך בבירור האלרגי שביצעתי מצאתי רגישות עזה לניקל – אחת המתכות הנפוצות ביותר. ניקל הרי מצוי באחוזים משתנים ברוב המטבעות שאנחנו משתמשים בהם בארץ, והמגע המתמשך עם המטבעות בסופר גרמו לה לפריחה כרונית בכף היד. הפתרון שנמצא היה כמובן שימוש בכפפת כותנה. לא הפתרון הנוח ביותר, אבל בהחלט פתרון למי שאלרגית לכסף.
"תופעה דומה, של אלרגיה למגע של מתכות, גיליתי כשהגיע אליי למרפאה נער בן 14 עם אוזן אדומה, נפוחה ומגרדת כבר מספר שבועות", ממשיך ד"ר שדה. "לנער או להוריו לא היה מושג מה גורם לכך, והם הטילו ספק שבכלל מדובר באלרגיה. אחרי שכל המשחות כשלו הם פנו אליי לבדיקה, והממצא בבדיקות האלרגיה היה חד משמעי: הנער פיתח אלרגיה לטלפון הנייד הישן שהוא קיבל מאביו, טלפון שהיה מצופה כולו בניקל. במקרה זה כפפות לא יעזרו ובטח שלא כיסוי לאוזניים או לטלפון. הפתרון לשמחתו של הצעיר היה פשוט לשדרג למכשיר חדש ללא ציפוי וללא לחצני מתכת".
אם יש מקרים בהם ניתן להרחיק את הגורם האלרגני ברגע, בפעמים אחרות האדם סובל מרגישות לחומרים שכבר נמצאים בתוך הגוף. "אל מרפאתי הגיעו לאחרונה כמה מקרים בהם התפתחה אלרגיה קשה לטיפולים פלסטיים", מספר ד"ר שדה. "לרוב מדובר ברגישות לחומרי מילוי חומצתיים כמו סיליקון, הנחשבים לבטוחים מאוד לשימוש. זה נכון בדרך כלל, אבל במקרים נדירים עלולה להתפתח לאלרגיה שבאה לידי ביטוי בנפיחות וגושים מתחת לעור שגורמים לפנים להתנפח ולהתעוות".
לדברי ד"ר שדה, הבעיה העיקרית היא שלא מדובר בחומר שניתן לסלקו מיד מהעור –והתגובה האלרגית עלולה להימשך תקופה ארוכה ולגרום לסבל ומבוכה גדולים מאוד, יחד עם צורך בטיפול תרופתי ממושך. "לפני כמה חודשים הגיעה אליי מישהי כבת 60 פלוס שעשתה טיפול מילוי קמטים חודש לפני חתונת בנה", מספר ד"ר שדה. "הפנים שלה התנפחו והתעוותו והיינו צריכים לטפל בה בתרופות חזקות. ניסינו להמיס את החומר אבל היא עדיין לא הגיעה לחתונה כפי שהייתה לפני התגובה האלרגית".
לא מספיק מביך מבחינתכם? נסו לדבר עם האנשים שאלרגיים לרגעים אינטימיים מחר המיטות. "אלרגיה לזרע למשל היא תופעה נדירה אך מאוד מתסכלת", אומר ד"ר שדה. "מדובר בנשים שאלרגיות לנוזל הזרע של בני זוגם, וזה מתבטא בצריבה, גרד ואודם מקומיים. לעיתים עלולה להתפתח פריחה פתאומית". לא בדיוק המתכון לקשר מיני בריא.
ויש כמובן את האומללים שאלרגיים ליומיום. כלומר, לדברים שאי אפשר בלעדיהם: "יש אנשים שאלרגיים למים, לשמש ואפילו לשינויי טמפרטורה", אומר ד"ר שדה. "חום הוא גורם אלרגי שכיח ועבור הסובלים מאלרגיה זו, וכל מאמץ פיזי קל המחמם את גופם, לבוש חם מדי או כניסה לחדר שאינו מאוורר מספיק יגרמו להם להתכסות בפריחה אדומה ומגרדת, שלא תחלוף עד שהם לא יקררו את עצמם באופן מידי. מדובר במצב מאוד מביך ומתסכל בעיקר למי שמגיע לדייט רומנטי או לפגישה עסקית חשובה".
פתאום, אלרגיים לאוכל האהוב עליכם
בניגוד לדעה הרווחת, לא כל האלרגיות נובעות מחומרים אלרגניים, ולא חסרות גם אלרגיות פסיכוסומטיות, שמתחילות ונגמרות בראש שלנו. "הנפש משפיעה על הגוף ויש אנשים שסובלים מתסמינים אלרגיים, אבל זה לא כתוצאה מבאג במערכת החיסון אלא ממשהו אחר לגמרי", מסביר ד"ר שדה, "דברים כמו רגישות גבוהה לריחות, לקרינה סלולרית ועוד דוגמאות קשורים כולן לנפש. הגיעו אליי מטופלים שלא היו מסוגלים להתקרב לבשמים, גם לריחות נעימים, והמערכת החיסונית לא הראתה שום פעילות יוצאת דופן. לרוב קיים מרכיב אלרגי מסוים אבל רגישות היתר נובעת ממניעים רגשיים".
התסמינים של כל סוגי האלרגיות, אגב, ממש אינם מוגבלים לתגובות חיצוניות כמו גירוי או עיטוש. לד"ר שדה חשוב להבהיר שהטווח הרבה יותר רחב, ומגיע גם לתופעות של אסטמה, וכאבי בטן כרוניים ושוק אניפלקטי (תגובה אלרגית מוגזמת, אשר עלולה לסכן חיים – א"ד). "הגיע אליי ילד צעיר כבן 12 שעבר שני ניתוחים בבטן – פעם אחת הוציאו לו את התוספתן ובפעם השנייה את כיס המרה בגלל כאבי בטן חוזרים", הוא מספר. "בסוף התברר שיש לו התקפי אלרגיה בתוך הבטן, שזכו להתעלמות מפני שהם לא לוו בפריחה או בתסמינים חיצוניים. הוא עבר בדיקות פולשניות מאוד כמו קולונוסקופיה והטיפול היחידי שעזר היה נגד אלרגיה".
מקרה הקצה של התופעה הזאת שייך לאותם אנשים שהאלרגיה שלהם כל כך חזקה עד שהיא גורמת להם ללא פחות מהתקף לב. "זה נדיר אבל זה קורה", אומר ד"ר שדה. "טיפלתי בבחורה בת 25 שהתלוננה על כאב חד בלב. לא התרשמתי לטובה ושלחתי אותה לחדר מיון ליתר ביטחון. היא עברה צנתור שהציל את חייה, אבל הגורם לכל זה היה התקף אלרגי שגרם להתכווצות של כלי הדם של הלב". האלרגיה, אגב, הייתה אלרגיה שגרתית לקרדית האבק.
מי שצריכים לשים לב במיוחד הם המבוגרים שבינינו, אלה שמגלים לפתע אחרי שנים של בריאות מצוינת שהם בעצם כן רגישים למאכל האהוב עליהם. "אחד הדברים שאנחנו רואים בעשורים האחרונים זו עלייה בשכיחות של אנשים מאוד מבוגרים שפתאום Out Of The Blue הופכים לאלרגיים", אומר ד"ר שדה. "לא מזמן הגיעה אליי אישה כבת 40 שסובלת מאלרגיה חדשה ושונה כל חודש. זה סיוט. ויש הרבה מקרים כאלה".
אז מה עושים בעצם, ואיך אפשר להימנע? לפי ד"ר שדה, הפתרון הוא קודם כל להבין עם מה אנחנו מתמודדים, ולקחת את עצמנו לבדיקה. 15 דקות בסך הכל, ואתם אמורים לצאת עם תשובות. "חייבים שתהיה מודעות לכך שמדובר בכלל באלרגיה", הוא אומר. "מטופלים רבים שלי הסתובבו תקופה ארוכה בין רופאים שונים מבלי שהצליחו להבין מה הגורם לבעיות שלהם. במקרים רבים הם חושבים שמדובר בבעיה נפשית או פסיכוסומטית, אבל ברגע שקיימת ההבנה שמדובר בגורם אלרגי, כל מה שנותר הוא לזהות את הגורם".
מרגע שהתפתחה אלרגיה, הוא אומר, קשה מאוד לשלוט בתסמינים רק על ידי הפחתת החשיפה לגורם האלרגיה. "מומלץ להתייעץ עם רופא על מנת לקבל טיפול בחיסונים כנגד הגורם האלרגי או באנטי-היסטמינים שיטפלו ביעילות בסימפטומים, ולהעדיף אנטי-היסטמינים מהדור החדש, דוגמת טלפאסט שאינו מרדים ואינו פוגע בתפקוד היומיומי".
חוץ מזה, הוא אומר, שווה לחשל את הילדים שלנו מגיל מוקדם. "מחקרית הראו שילדים להורים סטריליים מדי נוטים לפתח אלרגיות", הוא אומר. "אנחנו שוטפים את עצמנו ואת הילדים יותר מדי. הילדים הבכורים תמיד יותר אלרגיים והילד השני והשלישי פחות – סטטיסטית. אם אתה שואל אותי, הורים שמיד מרתיחים צעצוע או מוצץ שנפל על הרצפה פוגעים בהתפתחות של מערכת החיסון של הילד, שחייבת כל הזמן לדגום את הסביבה ולהתפתח. אני אומר, אל תקפידו כל כך על היגיינה – תנו לדברים לזרום יותר".