ישנן הרבה "אמיתות" בנוגע לבריאות ששמענו כבר כל כך הרבה פעמים עד שאנחנו מאמינים שהן נכונות. אבל זה לא בהכרח המצב. וזה מה שיש למדע להגיד בקשר ל-25 אמיתות כאלה. 

מונוסודיום גלוטמט מסוכן לבריאות

מדובר במיתוס שהתחיל בשנת 1968 עקב מאמר של רופא ב-"New England Journal of Medicine" שכותרתו: "סינדרום האוכל הסיני". במאמר ציין הרופא שורה של תסמינים כמו קהות חושים או חולשה כללית, וטען שמדובר בתופעות לוואי של מונוסודיום גלוטמט - מלח נתרן של חומצה גלוטמית, המשמש כמשפר טעם הנפוץ במטבח האסייתי. אלא שעם השנים התברר שאין לכך שום הוכחה מחקרית ואפילו להפך: ארגון ה-American Chemical Society קבע כי לתוסף יכולה להיות השפעה מסוימת על מעטים שצורכים אותו בכמויות גדולות, אבל הוא בטוח לחלוטין למאכל עבור רוב רובה של האוכלוסייה. בסך הכל  מדובר בחומצת אמינו עם קצת נתרן שסתם יצא לה שם רע.

קפה מעכב גדילה

זה לא בהכרח רעיון טוב שילדים ישתו קפה, אבל בכל הנוגע לגדילה וההתפתחות שלהם אין שום חשש: מחקרים לא מצאו קשר בין צריכת קפאין לבין צמיחת העצמות בקרב ילדים. בקרב מבוגרים, יש עדויות לכך שקפאין מגביל במידה מועטה את ספיגת הסידן, אבל אפשר לסתור את האפקט הזה באמצעות כפית חלב, כך שאם אתם שותים הפוך אתם מסודרים.

ילד שותה משקה חם (צילום: By Dafna A.meron, shutterstock)
לא נמצא קשר בין צריכת קפאין לבין צמיחת העצמות | צילום: By Dafna A.meron, shutterstock

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?
>> 25 הטיפים האולטימטיביים לתזונה נכונה

אכילת הודו גורמת לישנוניות

יש פרק ב"סיינפלד" שבו ג'רי מאכיל אישה בבשר הודו ומשקה אותה ביין כדי להרדים אותה ולשחק עם הצעצועים שלה. זה אולי מצחיק, אבל רחוק מהמציאות: תרנגול הודו אמנם מכיל חומצת אמינו בשם טריפטופן, שהיא חלק ממרכיב כימיקלי שמופרש במוח שלנו ומסייע לנו להירגע, אבל יש לא מעט מזונות שמכילים טריפטופן. בגבינת צ'דר, למשל, יש הרבה יותר ממנו. כך שהדבר היחיד שגורם לכם לשקוע בספה אחרי ארוחת שישי היא שכנראה אכלתם או שתיתם יותר מדי.

ויטמינים גורמים לנו להיות בריאים יותר

אנשים שסובלים ממחסור כזה או אחר בוויטמינים, ומשלימים אותם על ידי תוספי תזונה, הם האנשים היחידים שיכולים לטעון את זה. אנשים בריאים לחלוטין שחושבים שנטילת ויטמינים באופן קבוע מונעת מהם לחלות פשוט טועים, ומחקרים מהעת האחרונה מוכיחים שעודף תוספי תזונה קשור לעלייה בסיכוי לחלות בסרטן. כך שאם אין לכם צורך ממשי בזה, עדיף להסתפק בלאכול בריא.

אל תצאו החוצה עם ראש רטוב, שלא תתקררו

אז ככה: כשאנחנו חשים פיזית בקור, זה ממש לא אומר שאנחנו בסיכון לפתח שפעת או צינון. הדבר היחיד שיכול לגרום לנו לחלות הוא חשיפה לווירוס. כך שאין שום קשר בין ראש רטוב, קור ומחלה, אלא אם כן חוטפים היפותרמיה, וזה כבר סיפור אחר. למעשה, הסיבה העיקרית שאנשים מצטננים בעיקר בחורף קשורה בעקיפין בלבד לקור: בגלל שקר בחוץ אנשים נוטים להצטופף יותר בחללים סגורים, מה שאומר שהסיכוי להידבקות גבוה יותר.

אישה עם שיער רטוב (צילום: shutterstock)
את יכולה לצאת מהבית | צילום: shutterstock

90 אחוז מחום הגוף בורח דרך הראש

לכל אחד יש חבר חכמולוג שמסתובב בחורף רק עם כובעים וטוען שזה רק מה שצריך כדי להתחמם. דוקטור ריצ'רד אינגברסטן טוען ב- WebMD Magazineשאנחנו מאבדים חום מכל אזור בגוף שחשוף לקור, והראש פשוט נוטה להיות חשוף יותר. אם אנחנו לבושים טוב ואין לנו כובע, נאבד את רוב החום דרך הראש, אבל אם נלבש מכנסיים קצרים נאבד לא פחות חום.

אסור לשחות על בטן מלאה

חלק אומרים שצריך לחכות חצי שעה, אחרים אומרים שעה, והנימוק הוא שהעיכול מצריך מהגוף דם, מה שהופך אותו לפחות זמין עבור השרירים. אין שום עדות שתומכת בזה, כי התכווצות שרירים לא קשורה לאם הקיבה שלנו מלאה או לא. אם במקרה נתקפתם באחד כזה, עדיף לצוף על הגב למשך דקה ולתת לו לעבור.

אישה שוחה בבריכה (צילום: jupiter images)
השריר התכווץ? צופו על הגב | צילום: jupiter images

סוכר הופך ילדים להיפראקטיבים

מפתה להאמין שזה נכון כדי למנוע מהילדים סוכר, אבל לפי ארגון ה-ADHD האמריקאי לא נמצא שום קשר בין צריכת סוכר לבעיות התנהגות אצל ילדים. סביר להניח שזו נבואה שמגשימה את עצמה: ניסוי שנערך ב-BBC חשף שהורים שדיווחו שהילדים שלהם מוטרדים, עצבנים וחסרי מנוחה אחרי שהם אוכלים סוכר, כנראה רואים את מה שהם מצפים לראות ולא את מה שבאמת קורה.

קנאקים ביד גורמים לדלקת מפרקים

שטויות. זה אולי מעצבן אנשים מסביבכם, ולכן הם יגידו לכם להפסיק בתירוץ המצוץ הזה, אבל דעו שהוא לא נכון. קנאקים נוצרים מבועות גז שכלואות בין העצמות ולא קשורות לחיכוך בין מפרקים. יש לכם סיכוי לפתח דלקת מפרקים כמו לכל אחד אחר שלא עושה קנאקים.

אכילת ביצים מעלה את הכולסטרול

בביצים אמנם יש כולסטרול יחסית גבוה, אבל מחקרים מהתקופה האחרונה מראים שאין קשר בין הכולסטרול שאנחנו צורכים מאכילה לבין רמת הכולסטרול שלנו בדם.

שומן יהפוך אותנו לשמנים

יש בזה היגיון מסוים כמובן, אבל חשוב להדגיש שכל אדם חייב לאכול שומן במידה מסוימת, כי שומנים בריאים חשובים להתפתחות הגוף ולפעילות תקינה. דיאטות שמתייחסות לשומן כמו אל נאצי שצריך למגר ולחסל אינן בריאות באותה המידה.

בירה לפני שתייה חריפה גורמת להנגאובר

שטויות, אין שום משמעות לסדר שבו אנחנו צורכים אלכוהול. הדבר היחיד שאולי נכון הוא שאנשים ששותים בירה, ולאחר מכן ממשיכים לשתייה חריפה, עלולים להשתכר לאט יותר ולא לזכור כמה אלכוהול הם בדיוק צרכו, ולכן לא לעצור את עצמם בזמן.

תמונת אילוסטרציה | למצולמים אין קשר לכתבה (אילוסטרציה: By Dafna A.meron, shutterstock)
אין משמעות לסדר האלכוהול. לחיים | אילוסטרציה: By Dafna A.meron, shutterstock

קפה ובירה יכולים לגרום להתייבשות

המיתוס הזה נוצר כיוון שגם לקפאין וגם לאלכוהול יש אפקט משתנן, אבל כמות הקפאין שיש בכוס אחת של קפה, או כמות האלכוהול שיש בבירה, בהחלט לא גדולות מספיק כדי לגרום לתופעה. צריכה נורמלית וממוצעת של קפה או בירה יכולות לספק את אותה כמות נוזלים כמו כוס מים.

שתיית מים יכולה למנוע כוויות שמש

לחלוטין לא ברור מאיפה זה הגיע, אבל זו פשוט טעות: אין שום קשר בין כמות הנוזלים בגוף לבין נזקי החשיפה לשמש. רק קרם הגנה, או צל, יכולים למנוע מאיתנו להישרף. כדאי לשתות מים בין שאתם משתזפים ובין שלא.

אסור לאכול גלידה כשמקוררים, זה יכול להחמיר את המצב

כבר דיברנו על זה שחשיפה לקור כשלעצמה לא קשורה למחלות, אבל מעבר לזה אנשים טוענים שמוצרי חלב יוצרים ליחה בגרון שיכולה להחריף את הצינון. מחקרים אחרונים טוענים שזה לא נכון, ובנוגע לגלידה זה אפילו לפעמים מומלץ, כי מוצרי חלב קפואים יכולים להרגיע גרון כואב ולספק לגוף קלוריות שהוא בדרך כלל לא מקבל בזמן מחלה עקב אובדן התיאבון.

אוכלת גלידה (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
להרגיע גרון כואב | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

מסוכן לבלוע מסטיקים

לא מדויק. אלה אולי שקרים שאנחנו אומרים לילדים, אבל החשש הגדול הוא דווקא שהמסטיק ייתקע בגרון ויגרום להיחנקות יותר מאשר יקשה על תהליך העיכול. הקיבה כמובן לא יודעת איך לעכל מסטיק, ולכן הוא יצוץ בצואה יום או יומיים לאחר מכן בלי שום בעיה מיוחדת. יש מקרים שבהם מסטיק בשילוב עם עצירות יכול לגרום לחסימות מעיים בקרב ילדים, אבל באופן כללי זה לא כזה מסוכן.

סוג האלכוהול משפיע על ההתנהגות

יש אנשים שטוענים שיין גורם להם להיות מנומנמים, וויסקי גורם להם לרצות להתווכח, טקילה גורמת להם לכעוס וג'ין גורם להם להיות נבזיים. אבל אלכוהול זה אלכוהול, מבהירים הרופאים. מה בכל זאת יכול לקרות כאן? אנשים כנראה חווים את האפקטים שהם חושבים שהם יחוו מראש. מחקרים משנות ה-60 הוכיחו כי אנחנו לומדים לאט לאט איך להתנהג כשאנחנו שיכורים, ושהאישיות השיכורה שלנו היא תוצאה ישירה של הציפיות. כך למשל, יש אנשים שנהיים אלימים יותר כשהם שיכורים, אבל אנשים שמעולם לא קישרו אלימות עם אלכוהול לא יפגינו התנהגות כזו. כך שאם אתם מזהירים את כולם שוודקה גורמת לכם לרצות לשיר קריוקי, אתם בעצם אלו שגורמים לעצמכם לעשות את זה.

עוד ב-mako בריאות:

>> זה מה שקורה לגוף כשמפסיקים לקיים יחסי מין
>> נראה אתכם: האם תרופות הסבתא האלה אמיתיות?
>> 10 טעויות שאתם עושים בארוחת הבוקר

דיאטת מיצים מנקה את הגוף

סלבריטאיות רבות מדברות בשבחו של ניקוי הגוף מרעלים על ידי שתייה אינטנסיבית של מיצי חיטה וכדומה, אבל האמת היא שאין לזה שום קשר עם ניקוי. הגוף מסיר ומנקה מעצמו רעלים וכימיקלים באופן טבעי דרך הכבד, הכליות ומערכת העיכול. אין שום דבר במיץ שיכול לגרום לתהליכים הללו להתרחש מהר יותר. כמו כן, כשסוחטים מיץ מפירות וירקות מסירים מהם בדרך כלל המון ערכים תזונתיים כמו סיבים, ולרוב נותרים עם משקה בעיקר סוכרי.

צום מיצים (צילום: puhhha, Shutterstock)
הסיבים נשארו בחוץ | צילום: puhhha, Shutterstock

צריך לשתות 8 כוסות מים ביום

אפשר, אבל לא חייבים. מובן שהגוף שלנו זקוק לנוזלים, אבל אנחנו משיגים אותם גם דרך המזון שלנו ולא צריך להתחיל לספור כוסות ולהיכנס לפאניקה. מספיק לשתות כשאתם מתחילים להרגיש צמא, ולהעדיף מים על פני משקאות אחרים כדי שלא תצרכו קלוריות מיותרות, זה הכל.

אפשר לאכול כל דבר שנפל לרצפה תוך 5 שניות

חמוד, אבל לא. בקטריות וחיידקים יכולים להיצמד למזון שלנו תוך שברירי שניה, ומזונות לחים מושכים אפילו יותר חיידקים. אין שום פרק זמן שבו אפשר להיות בטוחים שהמזון בטוח לאכילה. יש משטחים נקיים יחסית שבהם הסיכון לחלות או לחטוף זיהום אמנם קטן יותר, אבל בסופו של דבר זה הימור. אם אתם מרגישים בטוחים שניקיתם את הבית שלכם ברמה קלינית ואף אחד לא דרך על הרצפה לפני שהפלתם עליה גלידה, לכו על זה.

חיסונים גורמים לאוטיזם

מדובר בתפיסה שהתבססה על מחקר אנגלי מ-1998 שבו כביכול נמצא קשר בין חיסוני חצבת-חזרת-אדמת לבין הפרעות תקשורת על הרצף האוטיסטי, אבל המחקר הזה נערך על 12 ילדים בלבד ומאז כבר הופרך עשרות פעמים. כיום, מחקרים שנערכו על מיליון ילדים ברחבי העולם לא מוצאים שום קשר בין אוטיזם לבין חיסונים, והסיכון האמיתי הוא דווקא לא לחסן, שכן ילדים שלא חוסנו נמצאים בסיכון לחלות במחלות קשות שעלולות לפגוע בהתפתחות המוח, ואף למוות.