הסקרנות ממלאת תפקיד חשוב בתהליך זכירת המידע והטמעתו לטווח הארוך דרך המוטיבציה שהיא מעוררת בנו בשלב הקליטה. מאחר והזיכרון שלנו שומר מידע באופן סלקטיבי, הסקרנות יכולה לסייע לנו להפנות את משאבי הקשב למידע מסוים ולהתמקד בו, מה שישפיע על היכולת לזכור אותו טוב יותר. בנוסף, אם לאחר קליטת המידע המסקרן, יימצא שהוא גם מעניין, רמת העניין ובהתאם לכך הרגש שהוא יעורר אצלנו, עשויה גם היא להשפיע על היכולת לזכור את המידע בטווח הארוך.
המחקרים האחרונים בנושא בדקו מספר שאלות מעניינות: ראשית, אילו יכולות קוגניטיביות בילדות מאפשרות לפתח סקרנות, ובאיזה גיל מתפתחת הסקרנות בגרסתה המורכבת ביותר, ושנית עד כמה סקרנות משפיעה על הזיכרון של המידע הנלמד לטווח הארוך ובהקשר לכך כיצד ניתן לעורר ולפתח אותה.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
באיזה גיל מתפתחת הסקרנות?
נדמה שהסקרנות נולדת עם בני האדם ונמצאת שם מהיום הראשון, שכן גם תינוקות בני יומם מראים סקרנות - העדפות חזותיות לחפצים חדשים, צבעים ואורות, ובשלבים מאוחרים יותר נוטים לחקור אובייקטים כאשר הם מתחילים להבין את משמעותם. יחד עם זאת, המבנה במוח האנושי האחראי על יצירת זיכרונות חדשים ומעורב גם בהתפתחותה של סקרנות – ההיפוקמפוס, ממשיך להתפתח לאורך כל תקופת הילדות כאשר קשרים תפקודיים שבין ההיפוקמפוס לקליפת המוח הקדם מצחית (PFC) גם הם ממשיכים להתפתח לכל אורך תקופת הילדות וההתבגרות.
מחקרים אחרונים בתחום מראים כי ילדים בגילאי 8-12 מפעילים יותר את קליפת המוח הלימבית ואת האינסולה הקדמית במהלך תגובות זיכרון לא מדויקות ומצבי חוסר ודאות, ושבגילאי 10-12 מגייסים הילדים את קליפת המוח הקדם מצחית (PFC) בצורה חזקה יותר, המאפשרת קבלת החלטות, ניתוח מורכב יותר של מצבי אי וודאות או ניהול קונפליקט קוגניטיבי. ניתן להסיק מכך, כי לצד ההתפתחות של אזורים במוח בתהליך ההתבגרות המעורבים ביצירת סקרנות והקישוריות ביניהם, הסקרנות כמניע לתהליכי למידה וזכירה, הולכת ומתפתחת עם השנים.
עד כמה משפיעה הסקרנות על הזיכרון לטווח הארוך?
ידוע שסקרנות המוגדרת כרצון לרכוש מידע חדש, משפרת את הלמידה, אך עד כה לא היה ברור האם ועד כמה מצבים של סקרנות טרום-מידע ועניין שלאחר מידע משפרים את הזיכרון בילדות ואף בגיל ההתבגרות.
מחקר חדש אשר פורסם בכתב העת המדעי- Developmental Science השתמש בפרדיגמת טריוויה לפיה ילדים ובני נוער בגילאי 10-14 נשאלו שאלות טריוויה, לצד בדיקת רמת העניין שעוררה בהם השאלה – ומידת הרצון שלהם לדעת את התשובה עליה בטרם ניתנה להם התשובה בפועל.
ממצאי המחקר מצביעים כי מצבים של סקרנות גבוהה שיפרו את תפקוד הזיכרון מאוחר יותר ותרמו לזכירה של תשובות הטריוויה לאורך זמן. מצבים של סקרנות גבוהה לפני התשובה שיפרו זיכרון מאוחר יותר של תשובות טריוויה בקרב ילדים ובני נוער כאחד.
עוד מצא המחקר כי מתבגרים, בהשוואה לילדים, הראו שיפור גדול אף יותר ביכולות הזיכרון במידה והם מצאו את התשובה מעניינת. תוצאות המחקר מצביעות על כך שלסקרנות ועניין יש השפעה חיובית מובהקת על למידה וזיכרון בילדות ואף השפעה חזקה יותר בגיל ההתבגרות. נתוני המחקר מצביעים על כך שניתן לרתום סקרנות כמנוע משמעותי לא רק לשיפור יכולות למידה אלא גם לשיפור יכולות הזיכרון לטווח הארוך.
אם בעבר נהוג היה לחשוב שלמידה על ידי שינון היא הדרך הנכונה לזכור מידע לאורך זמן, כיום הולכות ומתגבשות תפיסות למידה חדשות שמשפיעות טוב יותר על הזיכרון לטווח הארוך של תלמידים וסטודנטים. למשל, מתן דגש על העמקת הבנת החומר הנלמד, מציאת חיבור ופיתוח הקשרים אסוציאטיביים לתחומי החיים של התלמידים, למידה חווייתית באופן שמעורר רגש ומוטיבציה, למידה אינטראקטיבית המשלבת מעורבות של מספר חושים במקביל, ביצוע הפעלות מעניינות הקשורות לחומר הנלמד וכו'. תפיסות למידה אלה משפיעות על פיתוח ויצירת הסקרנות בקרב הלומדים ומשפרות את הפעלת מערכת הקשב והמערכת הלימבית במוח, שאחראיות על הקליטה, העיבוד והקידוד של המידע החדש בזיכרון, ועל ידי כך משפרות הן את חווית הלמידה והן את היכולת להטמיע ולזכור את המידע הנלמד בטווח הארוך.
איתי עניאל מומחה לפיתוח אסטרטגיות לשיפור הזיכרון