אנחנו בודקים את הערכים התזונתיים של מוצרי המזון לפני שאנחנו אוכלים אותם, דואגים לשתות כמות סבירה של מים, לעשות ספורט, והמהדרין גם מתרגלים מדיטציות ומיינדפולנס, אבל די בזה שנפתח חלון או נצעד ברחוב, וכל הפיח שנפלט מכלי הרכב יזהם את הריאות שלנו. מחקר של ארגון ה-OECD מעריך כי התמותה בישראל בשנת 2010 מזיהום אוויר עמדה על 2,548 אנשים בשנה, מספר העולה על מספר ההרוגים בתאונות דרכים ובפיגועי טרור גם יחד.

לדברי ד"ר אריק ונגר ראש תחום איכות אוויר ואנרגיה ב"אדם טבע ודין", אנחנו נושמים הרבה מאוד חומרים מזהמים, וכל אחד מהם מסב לנו נזק שונה. בעשור האחרון היה שיפור בחלק ממזהמי האוויר, כמו גופרית דו חמצנית הנפלטת מדלקים כבדים בייצור חשמל ותעשייה, וזאת בשל המעבר לשימוש בגז טבעי. לעומת זאת, חלה החמרה בפליטה של תחמוצות חנקן בשל הגידול במספר כלי הרכב העולים על הכביש מדי שנה. על אף המסננים (ממיר קטליטי) שיצרני המכוניות מחויבים להתקין משנת 1993, המפחיתים במידת מה את פליטת תחמוצות החנקן, עדיין הגידול בשימוש בכלי רכב מגביר את הזיהום.

>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

"מזהמי האוויר שנפלטים מכלי רכב ומאוטובוסים הם אלו שנפלטים בכמויות הכי גדולות, הבעיה היא שזו הפכה להיות שגרה ושכולנו התרגלנו לנשום חומרים שמאוד מזיקים לנו", אומר ד"ר ונגר ומוסיף כי מזהם אוויר אחר מסוכן שנמצא במגמת עלייה בארץ וריכוזיו גבוהים הוא האוזון - מזהם שניוני, שלא נפלט בעצמו אלא נוצר מחומרים אחרים שנפלטו ועוברים תהליכי חימום באטמוספירה. "האוזון נוצר מתחמוצות חנקן ופחמימנים בעזרת אנרגיית השמש. האוזון הוא תוצר של תחבורה, תחנות דלק תעשייה כבדה שמשתמשת בחומרים אורגניים. הוא נוצר רק בשעות היום ובלילה מתפרק. כשהפעילות בתחבורה ובתעשייה מתחילה בשעות הבוקר, מתחילה הפליטה, והשמש מחממת את התוצר. רוב הפעילות הכלכלית נמצאת במערב הארץ באזור החוף, ולכן יש שם הרבה פליטות. מכיוון ש-70 אחוז מימי השנה הרוחות הן מערביות, הרוח לוקחת את האוזון פנימה לתוך הארץ, ולכן האוזון מגיע לריכוזים גבוהים במזרח הארץ, כמו בירושלים ובגוש עציון".

מהן ההשלכות הבריאותיות של זיהום אוויר ומיהן קבוצות הסיכון?

"מערכת הלב והריאות הן הראשונות שנפגעות. בהמשך הזיהום חודר לדם ומסב נזקים. מחקרים רפואיים מראים שמגורים בטווח של עד 300 מטר מציר תחבורה ראשי מגדילים סיכון להתקפי לב. הנפגעים הראשונים הם אוכלוסיות חלשות מבחינה בריאותית, כמו ילדים, קשישים, חולים במחלות רקע, חולי אסתמה שהזיהום מגביר אצלם את ההתקפים. אבל כל האוכלוסייה נפגעת, במידה מסוימת, כל מי שנושם וחי, ברחוב ובגובה נמוך: תינוקות בעגלות, ילדים והורים, הולכי רגל, יושבי בתי קפה, חנויות, בעיקר במרכזי ערים שם כולם חשופים לזיהום מאוד מרוכז שמקצר את תוחלת החיים. מגורים באזורים מסוימים בפירוש גורמים לתחלואה ולתמותה מוקדמת".

הנזק שמסב לנו זיהום האוויר לא מתחיל ומסתיים בבריאות, זיהום האוויר מסב נזק כלכלי רב: אובדן שנות עבודה וטיפולים רפואיים במערכת הבריאות. המשרד להגנת הסביבה העריך בשנת 2011 את הנזקים הבריאותיים הצפויים בשנת 2020 כתוצאה מזיהום אוויר חלקיקי ומאוזון הכוללים בין היתר תמותה מסרטן ריאות  וממחלות לב ואשפוזים נשימתיים, על כ- 5.8 מיליארד שקלים.

>> זיהום האוויר פוגע גם בבריאות הנפשית שלנו

האם ננקטו צעדים ברמה המדינית וקודמה חקיקה על מנת להפחית את הזיהום?

"חוק אוויר נקי בעמותת אדם טבע ודין הייתה יוזמה פרטית, והוא נכנס לתוקפו ב-2011, זהו חוק המסדיר טיפול בזיהום אוויר. מאז דברים מסוימים השתפרו בתעשייה ובאנרגיה אך לא מספיק, והתחבורה הפרטית והציבורית נשארה קצת מאחור. הדרכים להתמודד עם הזיהום הם האמצעים התכנוניים, עידוד של מערכות הסעת המונים ואמצעים טכנולוגיים, אבל לא נעשה מספיק כדי לנסות ולהפחית את הזיהום. משרד התחבורה עדיין ממשיך לעודד נסיעה ברכב פרטי ולא בתחבורה ציבורית, במקום לעודד צמצום של כלי רכב והסתמכות על מערכת הסעת המונים נגישה וגדולה. יש לזה קשר לתפיסה כלכלית וקפיטליסטית, במשך הרבה שנים היה עידוד לסלילת עוד ועוד כבישים במקום להקטין את השימוש בכלי רכב, כי אחרי הכול, המדינה שלנו לא גדלה. ברמת תכנון התחבורה, המדינה גם לא מסייעת. מנהל התכנון עבר למנהל האוצר, ושם הוא לא מוטה תחבורה ציבורית. יש בינוי ומוקמות שכונות חדשות, אבל הן נבנות במחשבה על נסיעות ברכב פרטי ולא בשימוש בתחבורה ציבורית, במקום ליצור את ההפך: לעודד פחות נסיעות ושריפת דלק ולבנות יותר אזורים של תחבורה ציבורית".

מה נוכל לעשות על מנת להגן על עצמנו?

"לא הייתי ממליץ ללכת עם מסכות אבל כן להיות מודעים. אם אתם עומדים ברחוב ליד אוטובוס, תתרחקו כמה מטרים מהכביש כדי לא להיות קרובים לאגזוז. ברור לכולנו שזה לא פתרון, כל מי שחי בעיר נושם את הזיהום".

הסוד לאיזון בין הבית לעבודה - ניצול הזמן בפקקים (צילום: By Dafna A.meron, shutterstock)
המדינה לא מסייעת בתכנון התחבורה | צילום: By Dafna A.meron, shutterstock

תחבורה חשמלית היא הפתרון

דורון ודאי, מומחה לתחבורה ירוקה, מנכ"ל BYD חברת הרכבים החשמליים הגדולה בעולם, מספר כי כבר ב-2013 התחילו לקדם בחברה פיילוט של אוטובוסים חשמליים, אך מאז ועד היום יש רק 65 אוטובוסים חשמליים מתוך 18 אלף אוטובוסים הפועלים במסגרת התחבורה הציבורית, ומתוכם 50 אחוז תחבורה ציבורית עירונית.

מדוע אחוז כה מזערי מהאוטובוסים חשמליים?

"המדינה מבינה שיש להחליף את התחבורה המזהמת בתחבורה נקייה, אבל הדבר נעשה בקצב אטי. אוטובוס עם מנוע בעירה פנימית פולט מזהמים כמו תחמוצות חנקן לעומת זאת, אוטובוס חשמלי לא פולט כלום, אפס זיהום אוויר. הפתרון של תחבורה חשמלית הוא בטיחותי ובריאותי, ואין עלות נוספת למעבר לתחבורה חשמלית. הוויכוח נסוב על עלות הרכישה של אוטובוס חשמלי, שהיא גבוהה יותר, אך זו הסתכלות קצרת טווח. ההשפעה הסביבתית וההשפעה על תחלואה הרבה יותר יקרות בסופו של דבר, ובהסתכלות נכונה אוטובוס חשמלי לא עולה יותר כסף למדינה".

עוד ב-mako בריאות:

>> צעירה ירדה 60 ק"ג תוך פחות משנה - ואז זה קרה
>> חטפה הרעלת קיבה מטעות שרובנו עושים
>> יאללה תעמיסו: אלה 3 הפחמימות הכי בריאות 

בעלי אינטרסים רוצים שתשתמשו בדלק, ולעזאזל הבריאות שלכם

שנג'ן היא עיר בדרום סין שבה 18 מיליון תושבים, ורוב תעשיית ההייטק נמצאת בה. בשל ריבוי המפעלים, העיר סבלה מזיהום אוויר. ב-2017 הוציא ראש העיר הנחייה שעד 31 בדצמבר של אותה שנה יוחלפו כל האוטובוסים לחשמליים. מדובר בכ-16,500 אוטובוסים (קצת פחות מבישראל), ועל פי הנחייתו, כל האוטובוסים אכן הוחלפו. אם בשנג'ן יכולים, מדוע לא בישראל?  

"יש מכלול של אינטרסים, יצרני האוטובוסים שמשתמשים בדיזל רוצים לשמר את הקיים, חברות שמפעילות את התחבורה הציבורית כמו דן, אגד או מטרופולין מעדיפות גם הן את הקיים, וכמובן גם חברות פז, דלק וסונול שמרוויחות מכך. ויש גם את מס בלו, שאותו גובה המדינה על דלק (וגם טבק)".

רק בשנת 2015 ההכנסות מבלו על דלק היו כ-17.2 מיליארד שקל. על סכום שכזה המדינה לא תוותר בקלות, ובינתיים אנחנו וילדינו נמשיך לשלם את המחיר. גם אם נדמה שהמדינה עושה צעד קדימה בנושא הזיהום, תוך זמן קצר היא נסוגה לאחור. לפני כמה שנים הייתה רפורמה של מיסוי ירוק לכלי רכב, שבה קבעו 15 דרגות של רמות זיהום אוויר. ברפורמה הוחלט שמי שמזהם יותר משלם יותר. מי שקנה רכב היברידי או חשמלי זכה לדרגת מס מינימלית, או במילים אחרות, עודדו אותנו לקנות רכבים חשמליים שלא מזהמים את הסביבה. אך לאחרונה משרד האוצר החליט לבטל את הרפורמה של המיסוי הירוק ולעלות את המיסוי על כלי רכב היברידיים וחשמליים.

"אוטובוסים חשמליים לא הומצאו אתמול, הם קיימים כבר מתחילת המאה ה-20. בסופו של דבר זה עניין של ממשלות ורגולטורים שמושפעות מלחצים של חברות", אומר דורון. 

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה:

המשרד להגנת הסביבה רואה חשיבות רבה בקידום הפחתת זיהום האוויר מכלי רכב, המהווה המקור העיקרי לזיהום בריכוזי האוכלוסין, ואף הציב נושא זה כאחד מיעדיו המרכזיים.

המשרד מקדם תכנית לאומית להפחתת זיהום האוויר מתחבורה בתמיכה כוללת של 260 מיליון שקל, ומוביל תכניות לצמצום זיהום האוויר מכלי רכב דיזל ישנים, אשר עתידה להפחית 30 אחוז מזיהום האוויר מתחבורה בתוך 3 שנים.

כמו כן, בהובלת המשרד החל לפעול בחיפה לראשונה בארץ אזור אוויר נקי, ותכנית זו, האוסרת כניסת כלי רכב מזהמים למרכזי הערים, מתוכננת בערים נוספות. בנוסף, המשרד תומך בקידום שימוש באוטובוסים חשמליים, בכלי רכב חשמליים שיתופיים ובמוניות היברידיות, וכן בהפחתת השימוש היומיומי בכלי רכב פרטיים באמצעים חלופיים וידידותיים לסביבה. 

 

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה:

משרד התחבורה מקדם ומעודד שימוש של כלי רכב חשמליים והיברידיים, כולל אוטובוסים, במטרה לצמצם את זיהום האוויר הנפלט מכלי הרכב.משרדנו משקיע מאמצים רבים לבחינת השימוש בכלי רכב עם הנעות אלטרנטיביות, ומיישם את הפתרונות הנהוגים כיום בעולם.

בישראל פועלים כיום עשרות אוטובוסים חשמליים, בחיפה ובגוש דן.על פי התכנית, עד לשנת 2021 כ-20 אחוז מכלל האוטובוסים בישראל יופעלו באנרגיות חלופיות, ובשנת 2026, 70 אחוז מהאוטובוסים העירוניים יהיו חשמליים. על פי התכנית המשרד מקדם בניית תשתית עירונית להפעלת אוטובוסים חשמליים, הכוללת נקודות הטענה, התאמת התשתית וכתיבת הנחיות לנושא.

נושא המיסים על רכב היברידי או חשמלי כמו על כלל כלי הרכב נמצא בתחום אחריותו של משרד האוצר.

 

ממשרד האוצר נמסר:

במסגרת מיסוי ירוק 3, רשות המסים פעלה לביטול הדרגתי של הסדר הסולר (עד לסוף שנת 2025) וליישום מגוון תמריצים, כשהמגמה היא לעודד מעבר לגז טבעי לתחבורה ולכלי רכב בעלי הנעה אלטרנטיבית.

לעניין הטבות המס לרכבים בעלי הנעה אלטרנטיבית – בהתאם למצב החוקי, ההטבות בתוקף עד לסוף שנת 2019. הנושא נבחן והחלטות יתקבלו בהמשך על דעת שר האוצר.