חנה השתקמה בזכות יתרונות הטיפול בתא לחץ. היא גילתה לפני כשנה שהיא סובלת מסרטן שד גרורתי. לאחר הטיפול הקרינתי, היא החלה לצלוע ולסבול מכאבים חזקים בגרון באזור בו הוקרנה, כאבים שהחמירו מיום ליום עד למצב שהיא לא יכלה לבלוע אפילו מים. "היא סבלה מבצקת בלוע שמקורה בהקרנות", משתף בנה. "הפגיעה בקנה הנשימה הייתה חמורה. טיפלו בה בכל הדרכים הקונבנציונאליות, אך ללא הועיל. מצבה התדרדר והיא נאלצה לעבור ניתוח להחדרת צינור לקנה הנשימה. כשהתעוררה מהניתוח התברר שעברה גם אירוע מוחי קשה. הסבירו לנו שהיא הפכה לסיעודית ויש להעבירה למוסד סיעודי מתאים שם תסיים את חייה. קראתי על טיפולים בתא לחץ ועניינתי את הרופא ותוך כדי התייעצות עמו הסכמנו שחייבים לתת לאמא את הסיכוי לטיפולים בתא הלחץ. לא יכולנו לוותר, הרי זו אמא שהייתה לצדנו כל הזמן בטוב וברע". 

למרות שחנה שכבה במיטה ללא יכולת לנוע, החליטה משפחתה להוציא אותה מהמוסד הגריאטרי ולהחזיר את חנה הביתה. "השינוי עם הטיפול היה משמעותי, בשילוב שיקום נוירולוגי ואורתופדי, היא הולכת בכוחות עצמה, מצליחה לאכול, מצליחה לקרוא ולדבר. מיום ליום היא משתפרת ומצליחה לבצע פעולות פשוטות בעצמה. היא חזרה לטיפולים במחלת הסרטן ומקבלת טיפולים ביולוגיים. מבחינתנו תא הלחץ ממש הציל את חייה של אמא וחסך לה סבל נורא. אמרו לנו להיפרד אך לא ויתרנו". 

תא לחץ רמבם (צילום: נתנאל אייזיק דוברות רמב"ם)
מבט מבפנים | צילום: נתנאל אייזיק דוברות רמב"ם

 >> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק? 

אז מה זה בעצם תא לחץ? 

כבר בשנת 1900 זיהה הרופא האמריקאי אורוול קניגהם שמטופלים עם בעיות בזרימת דם חשו טוב יותר כששהו במקומות בגובה פני הים, מאשר באזורים בגובה רב יותר כמו אזורים הרריים, שם לחץ האוויר נמוך יותר. מאז ועד היום הצליחו רופאים וחוקרים לזהות כי טיפול בתא לחץ המשנה את  לחץ האוויר שיש על מטופלים, יכול להיות יעיל בטיפול במגוון בעיות בריאות.

הטיפול הרפואי המעשי באמצעות תא לחץ החל בשנות ה-60, ובישראל נכנס תא הלחץ לשימוש במהלך שנות ה-70, במכון לרפואה ימית של חיל הים. תחילה, הוא שימש בעיקר לטיפול בנפגעי תאונות צלילה שלקו בהרעלת חד-תחמוצת הפחמן (CO) ובתסחיפי אוויר (בועיות אוויר שחודרות למחזור הדם) ובחבלות מעיכה. לפני 30 שנה, הוקם על ידי ד״ר יהודה מלמד ורמב״ם, המרכז  הראשון לטיפול בתא לחץ המיועד להתמודדות עם בעיות רפואיות שלא נגרמו בעקבות תאונות צלילה.

ד"ר רם זק (צילום: נתנאל אייזיק דוברות רמב"ם)
ד"ר רם זק | צילום: נתנאל אייזיק דוברות רמב"ם

איך זה עובד?

טיפול היפרברי (מעל 1.4 אטמוספירה), או בשמו העממי טיפול בתא לחץ, הוא טיפול בנשימת חמצן כשהמטופל נמצא בתא בו הלחץ הסביבתי גבוה מהלחץ האטמוספרי והמטופל נושם 100 אחוז חמצן בלחץ סביבה. במצב זה, עובר חמצן בכמות גדולה מהריאות לדם ומתמומס שם. כמות החמצן בדם גדולה  יותר ממה שההמוגלובין בכדוריות האדומות יכול להעביר.

את מה שמתרחש בגוף המטופל מסביר ד"ר רם זק, מנהל היחידה לטיפול היפרברי של מרכז רפואי רמב"ם אלישע. "הטיפול בתא לחץ מוסיף חמצן בצורה מסיסה לפלזמה של המטופל ובכך היא מועשרת בחמצן ברמה של עד פי 20 מכמותו הרגילה . נשימת החמצן ההיפרברי יוצרת זני חמצן וחנקן רדיקלים, המשתתפים בתהליכים מרובים כגון: תהליכים נוגדי דלקת והפחתה תגובה דלקתית, יצירת כלי דם, ריפוי פצעים, הפחתה של בצקת רקמות כולל רקמת מוח, ותהליכי ריפוי של רקמות בגוף. הטיפול גם מנגיש חמצן לאזורים במוח שיש בהם חוסר, כמו במקרים של שבץ למשל. הוא מעודד יצירת רקמת עצם חדשה, בולם תהליכי הזדקנות, מעודד התאוששות רקמות ועוד. מאז 1986 קיימות 15 הנחיות טיפול שנכנסו לסל שירותי הבריאות. והיום יותר מתמיד נעשים מאמצים רבים להרחיב את מגוון ההתוויות הטיפוליות בעקבות ניסיון מקצועי ומחקרי מוכח".

למרות הפגיעה המוחית הקשה, כפיר הצליח להתאושש בעזרת תא הלחץ

כפיר, צעיר בן 25, נפצע לפני שנה וחצי באופן קשה מאוד בתאונת דרכים בטיול אחרי צבא בהודו. הוא סבל משבר בגולגולת, אף שבור, כתף פרוקה ושתי חוליות בגב שנשברו. הוא עבר ניתוח ראש בבית החולים בהודו ולאחר שהתייצב מצבו, הועבר חזרה לארץ לבית חולים, שם עבר שני ניתוחים נוספים עד שהתייצב מצבו ולמעשה שהה שם כחודש. לאחריו, הועבר כפיר לשיקום בבית לווינשטיין למשך 4 חודשים. "הפגיעה בראש הובילה לכך שבארבעה החודשים הראשונים לאחר הניתוח לא הצלחתי לבצע תנועות בסיסיות. לא יכולתי לעמוד רצוף ולא לשבת. נזקקתי לסיוע בכל פעולה אותה רציתי לבצע", משתף כפיר.

"החודשים בבית לווינשטיין עזרו מאוד, אבל גם אחרי חודשים ארוכים של שיקום, עדיין סבלתי מליקויים תפקודיים בעקבות פגיעת הראש. עדיין צולע ברגל ימין וגורר אותה, ועדיין המחשבות בראש ממש לא מאורגנות. כלומר אם רציתי לבצע פעולה לקח לי המון זמן לבצע אותה ולעיתים אף לא זכרתי מה רציתי לעשות".

בעקבות זאת, התחיל כפיר טיפול בתא לחץ, אך במקביל לתכנית טיפולים במכון שפיצר. "עברתי טיפולים בתא לחץ חמש פעמים בשבוע. בימים שהגעתי לטיפול ממש הרגשתי שיפור קוגניטיבי משמעותי. הצלחתי לתפקד טוב יותר עם הרגל. ממש הרגשתי הבדל בתפקוד בימים שלא הגעתי לטיפול. היום אחרי סדרה של 40 טיפולים, יש שיפור משמעותי בהליכה, המחשבות יותר מסודרות. היום אני מצליח לעשות כל דבר הרבה יותר טוב, כולל ההליכה, עדיין לא  100 אחוז אבל השיפור מאוד משמעותי". ד"ר זק מדגיש כי כפי שכפיר עשה, כדאי שהטיפול בתא הלחץ יתלווה לטיפולים נוספים, בהתאם למידת הצורך. "גם כאשר מטפלים בתא הלחץ חשוב להקפיד ולהמשיך לטפל בכל הטיפולים הרלוונטיים לשיקום וטיפול כדוגמת פיזיותרפיה, שכן הטיפול בתא לחץ נלווה ותומך בטיפולים הנוספים".  _OBJ

"הטיפול בתא לחץ יעיל למגוון רחב מאוד של מצבים" מסכם ד"ר זק. "טיפול שהתחיל לפני עשרות שנים כהתמודדות עם תאונות צלילה, הוכח מאז כטיפול יעיל בשורה של בעיות רפואיות כמו ריפוי פצעים סוכרתיים, אובדן שמיעה פתאומי, טיפול בנזקי קרינה אצל חולים אונקולוגים. במצבי זיהומים עמידים לטיפול כגון זיהומים בעצמות, במצבי פגיעה מוחית טראומטית, אלה נמצאים בהתוויות של משרד הבריאות.

אך מלבד זאת כיום הולכות ונערמות בספרות עדויות התומכות ביעילותו במצבים כגון: טיפול בכאב פיברומיאלגיה, פציעות ספורט, פגיעה מוחית בעקבות שבץ המותיר ליקויים קוגניטיבים וגופניים ואף בלימת/האטת תהליכי הזדקנות". ד"ר זק ממליץ להתחיל את הטיפול בתא לחץ בסמיכות לאירוע, שכן ככל שהמקרה דחוף יותר (כמו אובדן שמיעה פתאומי), כך התגובה לטיפול דרמטית יותר. במצבים של פגיעה כרונית התהליך איטי יותר והשיפור מתרחש בהתאם לתהליך ריפוי הגוף.