לכעס שלנו יש סגנונות שונים שקשורים לאיך שהוא התבטא בבית שבו גדלנו. בתור ילדים, אנחנו לומדים מהר מאוד איזה כעס הכי אפקטיבי, גם אם זה אומר שתשומת הלב היא שלילית. לכן כשאתם מעוצבנים וכועסים, אתם יכולים ככל הנראה להזדהות עם אחת או יותר מהצורות הללו:
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
המאיימים
נקיטת עמדה אגרסיבית שכוללת צעקות, גלגולי עיניים, פוזה מאיימת. המטרה כאן היא ליצור פחד בקרב הצד השני כדי לשלוט בו.
החוקרים
הפגזה ברצף שצף של שאלות כמו "למה איחרת? איפה היית? מי אתה חושב שאני?" וכו'. המטרה כאן היא לגרום לצד השני להרגיש אשמה ובושה.
>> 14 שיטות להתמודד עם עצבים לוהטים
המתקרבנים
כאן המטרה היא לשחק את הקורבן כדי לגרום לצד השני להרגיש אשמה ובושה בצורה יותר עקיפה. מדובר במניפולציה לא קטנה אבל אפקטיבית ברוב המקרים.
המתרחקים
מדובר על אנשים שמסתלקים בזעם מהחדר כדי ליצור אפקט דרמטי, רגשי ופסיבי אגרסיבי. ברוב המקרים המטרה היא לגרום לצד השני לרדוף אחריכם ולהתנצל, או להתחנן כדי להמשיך את השיחה.
עוד ב-mako בריאות:
>> גם לכם יש נקודות אדומות בזרועות? זאת הסיבה
>> סובלים מנשירת שיער? התרחקו מהמאכל הזה
>> זאת הפחמימה הטובה ביותר לשמירה על המשקל
הצוחקים
אלה שאומרים דברים קשים ואמיתיים אבל מיד מסייגים אותם ב"סתם צחקתי" או "אל תקחו את זה ברצינות". כאן המטרה היא דווקא לעצבן יותר את הצד השני ולגרום לו להביע כעס כדי שאתם לא תצטרכו לעשות את זה.
האגרסיבים
אנשים שמוציאים את הכעס שלהם בצורה מוחצנת, כמו למשל לקלל בקול רם את הפלאפון או המחשב, להטיח חפצים, לטרוק דלתות, לנפץ דברים וכו', בעיקר במטרה להזהיר אנשים אחרים. זה יכול להיות קתרטי, אבל גם מסוכן.
אבל גם אם אתם משתייכים לקבוצת הצוחקים או לקבוצת המתקרבנים, או לשתיהן - אל תשכחו - לא משנה כמה אתם עצבניים, אל תוציאו את זה על אנשים אחרים ואל תבטאו את העצבים באלימות, אנחנו לא צריכים עוד מקרה של אלימות כלפי צוות רפואי או נהגי אוטובוס או כל אדם באשר הוא.