למרות שבשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במודעות לבדיקות הרפואיות, נראה כי גברים רבים עדיין אינם אקטיביים מספיק בכל הקשור לצורכי הבריאות האישיים שלהם. אז עד כמה התופעה הזו נפוצה? ובכן, סקר של המגזין האמריקאי "Men's Health" מצא כי שליש מהגברים לא יפנו לרופא גם אם הם חוו בעיות בריאותיות משמעותיות דוגמת כאבים חזקים בחזה או קוצר נשימה - שניהם סימנים למחלות לב.

גם אם אתם מרגישים בסדר, הרי שעדיין עליכם ליזום בדיקות סקר תקופתיות שיעזרו לכם במניעת בעיות עתידיות. לדוגמה, הדרך היחידה לגלות אם יש לכם בעיית לחץ דם היא פשוט לבדוק זאת באופן קבוע. ישנן מחלות כגון סוכרת או יתר שומנים שמתבטאות ברמת סוכר גבוהה בדם או רמת כולסטרול חריגה ללא תסמינים בולטים בשלבים המוקדמים. בדיקת דם פשוטה יכולה לאתר בעיות כאלו עוד בשלב מוקדם יחסית, לסייע לטפל במחלה מוקדם ולמנוע התקדמות של המחלה. זכרו כי המטרה העיקרית לשמה נערכות הבדיקות הללו היא לצורך איתור מוקדם של מחלות שכיחות כמו סרטן, סוכרת, מחלות לב, יתר לחץ דם – מחלות אשר איתור מוקדם שלהם כמעט בוודאות יכול להציל חיים.

לרגל חודש בריאות הגבר החל בנובמבר, ריכזנו עבורכם את כל הבדיקות החשובות ביותר שאתם צריכים להכיר:

הבדיקות שיעזרו לזהות ולאתר סרטן בערמונית

על פי נתוני משרד הבריאות סרטן הערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים בישראל. ככלל, סרטן הערמונית מופיע בחלק מהמקרים כבר בגברים בגיל 40. ככל שהגיל מתקדם יותר, כך עולה גם השכיחות לסרטן הערמונית. עיקר התחלואה הוא בקרב בני ה-65 ומעלה. ישראל ממוקמת במקום ה-11 בשיעורי מקרי סרטן הערמונית בהשוואה ל-20 המדינות המובילות באירופה.

בדיקה רקטלית – היא בדיקה שנעשית עי הרופא המטפל או האורולוג בדרך פי הטבעת וניתן למשש את הערמונית חלק מהמקרים עם גידול ממאיר בערמונית תימצא נוקשות באונות הערמונית.  מדובר בבדיקה שהיא אך ורק בגדר אינדיקטור מקדים לקיומה של בעיה בערמונית.

בדיקת PSA – בדיקת דם אשר מודדת רמה של חלבון (PSA) המופרש על ידי בלוטת הערמונית. במידה שהחלבון מעל ערך מסוים (תלוי גיל) יהיה חשד לגידול ממאיר בערמונית. הבדיקה היא בגדר אינדיקטור מקדים בלבד, ומסייעת בקבלת ההחלטה אם יש לבצע בדיקת ביופסיה (דגימת רקמות חיה מהערמונית המתבצעת בהרדמה מקומית).    

ביופסיה - מדי שנה נערכות בישראל כ-5,000 ביופסיות לזיהוי ולאבחון של סרטן הערמונית. החל משנות ה-80 ועד היום רוב הביופסיות נעזרו באולטרסאונד טרנס-רקטלי – בדיקה המבוססת על החזר גלי קול. בשימוש בטכניקת הביופסיה מונחית אולטרסאונד טרנס-רקטלי, דגימות נלקחות באופן שיטתי (סיסטמטי) אקראי מהערמונית. כלומר, דגימות הביופסיה נלקחות ללא כל ידיעה ברורה על המיקום של הסרטן בערמונית. בשנים האחרונות משתמשים יותר ויותר בהדמיה של הערמונית באמצעותMRI  מולטיפרמטרי. ה-MRI מאבחן אזורים חשודים לממאירות ועל בסיס תמונות ה-MRI נבנתה טכנולוגיה היודעת לבנות מודל של הערמונית עם אזורים חשודים לממאירות. מודל זה מוזן לתמונת האולטרסאונד בזמן אמת. שימוש במכשיר MRI-US Fusion המאפשר לקיחת דגימה מדויקת מהאזור החשוד, בניגוד לדגימה עיוורת אקראית שהיתה נהוגה עד לפני שנה-שנתיים. ממחקרים שנעשו עולה כי שיטה חדשנית זו מפחיתה אבחון שגוי ותופעות לוואי.

בדיקות גנטיות - מעבר לבדיקות הללו קיימות בדיקות דם נוספות לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית כמו גם בדיקות גנטיות שונות המזהות נטייה תורשתית או מוטציות גנטיות. כמו בכל סוגי הסרטן, גם כאן ישנה חשיבות עצומה לגילוי מוקדם.

שקט וקטלני: סרטן מעי הגס

סרטן המעי הגס הוא אחד מסוגי הסרטן השכיחים מעל גיל 50 ואחת המחלות הממאירות הכי נפוצות בגברים בישראל. מאחר שבשלביה הראשונים המחלה אינה מלווה כמעט בתסמינים, הרי שגם במקרה זה גילוי מוקדם יאפשר ריפוי והתמודדות נכונה בכמעט 90 אחוזים מהמקרים.

בדיקת דם סמוי - בדיקת דם סמוי בצואה היא בדיקת סקר פופולרית ונוחה העוזרת בגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. הבדיקה כשלעצמה אינה מזהה נוכחות תאים סרטניים אלא משמשת כאינדיקטור לדימום פנימי מהמעי הגס – אחת מתופעות הלוואי של גידול סרטני במעי (הגידול פוצע את דופן המעי וגורם לדימום פנימי מתמשך).

בדיקת קולונוסקופיה – בדיקה סקר נוספת היא הקולונוסקופיה. הבדיקה מיועדת לאבחון של נגעים במעי הגס בראייה ישירה ואף מאפשרת ביופסיה ישירה מפוליפ או גידול במעי. הבדיקה גם מסייעת לגילוי מוקדם של: פוליפים, גידולים ממאירים, דלקות של המעי הגס, זיהוי סיבות אחרות לדימומים ואיתור מקור לכאבי בטן.

הקלונוסקופיה היא בדיקה פולשנית ונעשית בערפול חושים. בחולים השייכים לקבוצת סיכון גבוהה לחלות במחלת סרטן המעי הגס מסיבות תורשתיות (קרובי משפחה מדרגה ראשוןנה שהיה להם גידול במעי הגס), הבדיקה נעשית כל שלוש שנים.

>> 5 סימפטומים שאסור לגברים להתעלם מהם

הסוד מאחורי נקודות החן: סרטן העור

סרטן העור הוא שם כולל לקבוצה של כמה סוגי סרטן שונים אשר הידוע שבהם הוא סרטן המלנומה הקטלני. גידול בעור הוא שטחי לרוב וניתן לזיהוי על ידי פיגמנטציה שונה או צורה לא סדירה.

בדיקת עור - מעבר לבדיקה עצמית שכל אחד יכול לעשות מול המראה, הרי שבדיקת עור אצל רופא עור אמורה להיות חלק משגרת הבדיקות השנתיות עבור רבים. מחקרים הוכיחו כי בכל הנוגע לטיפולים בסרטן העור, הרי שאלו נמצאו יעילים יותר ככל שהם מתגלים מוקדם, ופחות יעילים בשלבים מאוחרים יותר.

לחץ דם: קראו לו הרוצח השקט, והם לא הגזימו

בדיקת לחץ דם - אם אין לכם בעיות רפואיות מיוחדות, יש לבדוק את לחץ הדם לפחות פעם בשנה. אם המספר העליון (המספר הסיסטולי) הוא בין 120 ל-139 או שהמספר התחתון (המספר הדיאסטולי) הוא בין 80 ל-89 מ"מ – המשיכו לבדוק אותו בכל שנה. במידה שהמספר העליון גדול מ- 140 או שהמספר התחתון גדול מ-90, קבעו פגישה עם הרופא שלכם. במידה שאתם סובלים מסוכרת, מחלות לב, בעיות בכליות או מצבים אחרים מסוימים, ייתכן שתצטרכו לבדוק את לחץ הדם לעתים קרובות יותר. 

­כולסטרול

בדיקת דם לגילוי כולסטרול - רמה גבוהה של כולסטרול LDL בדם גורמת להיווצרות רובד בקירות העורקים - מה שמכונה גם כהסתיידות או התקשות עורקים. עם הזמן השינויים הללו עלולים לחסום את חלל העורק ולהוביל להתקף לב או שבץ מוחי. החל מגיל 35 גברים נדרשים לבדיקת כולסטרול קבועה (בדיקת דם פשוטה). שינויים באורח החיים ותרופות יכולים להפחית את הכולסטרול "הרע" ולהפחית את הסיכון להיווצרות מחלות לב וכלי דם.

מודד לחץ דם (צילום:  VILevi, shutterstock)
לבדוק באופן קבוע | צילום: VILevi, shutterstock

סוכרת

בדיקת דם לגילוי סוכרת - סוכרת לא מבוקרת עלולה לגרום להאצה של טרשת עורקים וכתוצאה - להוביל למחלות לב ושבץ מוחי, אימפוטנציה, מחלות כליות ואף עיוורון משני לפגיעה בכלי הדם של הרשתית. גילוי מוקדם יעזור לרופאים לאזן את רמות הסוכר בדם ולהימנע מסיבוכים. הטיפול כרוך בשינוי הרגלי תזונה, פעילות גופנית, ירידה במשקל ונטילת תרופות. מבוגרים בריאים צריכים לעבור בדיקת דם לאיתור רגישות לגלוקוז אחר צום מבוקר כל שלוש שנים החל מגיל 45.

גלאוקומה

בדיקת עיניים - קבוצה זו של מחלות עיניים פוגעת בהדרגה בעצב הראייה ועלולה להוביל לעיוורון. בחלק מהמקרים אובדן ראייה משמעותי ובלתי הפיך יכול להתרחש טרם החולה אפילו שם לב לתסמינים כלשהם. בדיקות סקר ייעודיות יאתרו סימנים מקדימים דוגמת לחץ גבוה באופן חריג בתוך העין, כדי לטפל בבעיה לפני שזו תתפתח לכדי פגיעה בעצב הראיה. עד גיל 65 מומלץ לבצע את הבדיקה אחת לשנה עד שלוש שנים ( תלוי במצב הרפואי). מעל גיל 65 ההמלצה היא בין פעם לפעמיים בשנה. כמו כן, ההמלצות הללו משתנות בהתאם להשתייכות לקבוצת סיכון דוגמת מי שנטלו סטרואידים לפרק זמן ממושך או מי שבמשפחתו יש היסטוריה של גלאוקמה.

* פרופ ג'ק בניאל, מומחה באורולוגיה אונקולוגית, מרכז רפואי רמת אביב