"אני אעשה את זה כבר מחר", ואז מגיע מחר, והמשימה שוב נדחית ליום שלמחרת, ולאחר מכן ובלי לשים לב, כך יכולים לחלוף שבועות וחודשים. פעם קראו לזה עצלנות, היום קוראים לזה דחיינות ויש לזה אפילו יום בקלנדר הבינלאומי כשמספר האנשים שסובל מהתופעה הזו רק הולך וגדל.
"ככל שהעומס עולה נוצרת לנו מגבלה טכנית", אומרת עדי מאור סיסו, מאמנת לאפקטיביות ושינוי הרגלים,"לא תמיד אפשר לטפל מיד במשימות שיש לנו, וכך הן נערמות. גם למי שנמנה עם הזן שמסלק מיד מטלות מהשולחן, נדרש סט חדש של יכולות כי אנחנו חייבים לתעדף. העומס קשור מאוד לתקופה הדיגיטלית שבה אנו חיים. אינסוף התראות, צפצופים והסחות דעת, נדרש מאיתנו להחליט מתי להשיב להודעה. פעם לא היה לנו את כל העומס הזה, הדחיינות היום היא יותר במובן של תעדוף משימות".
מה גורם לנו להיות דחיינים?
"דחיינות לא שמורה לפלח מסוים באוכלוסייה אלא קשורה לטבע האנושי ולמצבי חיים שונים. מה שגורם לנו לדחות משהו הוא הרצון להימנע מקושי, כי המוח שלנו לא אוהב להתמודד עם קשיים, בין שהם מנטליים רגשיים או התנהגותיים. ככל שאנשים יותר עמוסים בחיים, יש להם יותר דברים שממתינים להם על הצלחת הפרקטית, הרגשית והמנטלית, זה יקרה יותר. נוסף לכך, דחיינות קשורה להפרעות קשב וגם לפרפקציוניזם - כשהסטנדרט הפנימי כל כך גבוה, אנשים פרפקציוניסטים אומרים לעצמם אני לא אצליח לעשות את זה, אז עדיף כבר שלא אתחיל או שאפסיק באמצע, כי לא אגיע למאה אחוז. כך ההתמודדות נדחית מיום ליום. חשוב לעמוד על הסיבה הזו ולהבין שלא נוכל להגיע אל התוצאה המושלמת שיש לנו בראש, החוכמה היא להתחיל וגם אם נעשה משהו באופן חלקי, זה עדיף על לא לעשות כלל".
דחיינות אינה גזרת גורל, עם עבודה עצמית, תמיד אפשר להשתפר, יעידו על כך כל האנשים היעילים שוודאי סובבים דווקא אתכם. "דווקא בגלל שמדובר בתופעה התנהגותית, אפשר להשתפר מאוד בעזרת כלים נכונים. מדובר בדפוס התנהגותי נרכש. אם נדע לנהל את עצמנו - נשכיל לא לחיות את החיים תמיד ברגע האחרון. זה לא יהיה קל אבל אפשרי. הנה כמה כלים שיעזרו לכם לצאת מהדחיינות.
-
אבחון עצמי
"דחיינות תמיד יושבת על סיבה מסוימת. אנחנו לא דוחים ללא סיבה, וזה לא חלק מהאופי של אף אחד מאיתנו. אבל ברוב הפעמים, לא ידוע לנו למה אנו דוחים כי אנחנו לא עוצרים לברר עם עצמנו. קשה לנו להתמודד עם משהו, ואנחנו שמים אותו בצד כדי שנתמודד איתו בהמשך. אם נברר אם עצמנו מה הסיבה שאנו דוחים מיום ליום, נגלה שזו אחת מהאפשרויות הבאות:
א. ידע – מה חסר לי? האם חסרה לנו אינפורמציה ובלעדיה אנחנו מתקשים להתקדם? כשנשלים את הידע, נוכל להתקדם.
ב. אנרגיה – כשאנחנו אומרים "אין לי כח להתמודד עם זה", הכוונה היא בעיקר לאנרגיה מנטלית. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מדוע המשימה הזו דורשת מאתנו כל כך הרבה אנרגיה והאם היא חשובה לי? אולי עלינו לבקש עזרה? או לנוח? מה נוכל לעשות כדי לגייס כוחות לביצוע המשימה? אגב, לא תמיד חייבים להתמודד עם המשימה בכל מחיר. השאירו לעצמכם את הבחירה ובררו עם עצמכם מה הסיבה.
ג. בהירות – לא ממש ברור לנו לאן זה הולך, ומה יוצא לנו מזה? איך זה אמור להיראות כשזה יסתיים? יש לנו סימני שאלה ומכיוון שאין תשובות - אנחנו דוחים את זה. כשנחתור להשיג בהירות ותשובות לשאלות, הפעולות גם יגיעו.
ד. אינטואיציה – לפעמים יש לנו תחושת בטן שגורמת לנו לדחות דברים. איך נדע אם זו אינטואיציה או פחד? דמיינו את התוצאה הסופית, אם התמונה של התוצאה הסופית גורמת לכם להרגיש כיווץ – זו האינטואיציה שאומרת לכם שיש כאן משהו לא טוב עבורכם, לעומת זאת, אם עולה בכם התלהבות מהתוצאה הסופית סימן שמקורה של הדחיינות בפחד, וכדאי לכם להתמודד איתו, כדי להגיע ליעד.
עד עכשיו אבחנו את הסיבה שבשמה אנו דוחים את המשימה, לאחר שהבנו, עומדות בפנינו שתי אפשרויות: לתת מענה לסיבה או לא. כך או כך לא נמשיך לדחות עד אין קץ את המשימה, אלא נמחק אותה או שנמצא לה פתרון.
-
התקדמו בצעדים קטנים
"בכל המחקרים בנושא דחיינות והפרעות קשב ניתנת המלצה לפרק משימה (גדולה כקטנה) לבסים קטנים. כשזה קטן וישים, למוח יותר קל להתמודד עם זה וכך גם ניתן לייצר הצלחות קטנות, שיוצרות תחושת מסוגלות ומוטיבציה להמשיך. אם לדוגמא עלינו לסדר את כל הארון, המשימה הזו נראית לנו קשה ומורכבת. נוכל להחליט לסדר רק מדף אחד או רק מגירה אחת, ולהמשיך משם. כדאי שאותם 'ביסים קטנים' יהיו משימות ספציפיות שמתחילות בפועל – לפנות, להתקשר, המוח זקוק להנחיות ברורות. האסטרטגיה הזו מתאימה לכל המשימות שיש לנו: לימודים, עבודה, נקיון וכו'". -
תעדו הצלחות
"למוח שלנו מאוד קל לשכוח הצלחות ולחזור לתחושת חוסר מסוגלות. אך ברגע שאנו אוספים ומתעדים הצלחות, פחות ניטה ליפול לדחיינות. אמרו לעצמכם: "פיצחתי את הבעיה", "סימנתי וי על ביצוע המשימה" ואמצו את הטפיחה על השכם כחלק משגרת היום שלנו. שאלו את עצמכם בסוף יום - במה הצלחתם היום - אם זו משימה בעבודה, בניהול הבית או אפילו בתרגיל הסקוואט באימון הכושר - כדי לחזק את ההתמודדות עם הדחיינות בנושא זה". -
ערכו רשימות של משימות
"תעשו דאונלואד לכל מה שיושב לכם במוח. כשאנחנו כותבים דברים הם מקבלים תוקף, וכשאנחנו מתחילים למרקר כל משימה שביצענו כבר, הדבר יגביר את המוטיבציה להתמודד עם שאר המשימות שברשימה".