איפה תפסו אותך האזעקות של 06:30 בבוקר 7 באוקטובר?
בצפון לא היו אזעקות באותו היום. ישנתי והעירו אותי בבהלה, לא כ"כ הבנתי מה קורה. בהתחלה חשבתי שזה רגעי וזה יחלוף עד שקלטתי את המצב.
האם המלחמה השפיעה על הרגלי האכילה שלך?
אני לא מרגישה הבדל. אני אוהבת אוכל.
מה הדבר שהכי מרגיע אותך בימים אלה?
לשיר. המוזיקה עוזרת לי לשאת את התקופה. לשמח אנשים, חיילים, מפונים מכל הארץ, זה ממלא אותי באנרגיות טובות עד כמה שאפשר.
איזה סיפור אנושי הכי נכנס לך ללב ומלווה אותך מאז?
יש כל כך הרבה סיפורים שנכנסו לי ללב בחודש האחרון. אבל סיפור אחד לא יוצא לי מהראש ומהלב. ילד בשם אריאל בן 13, שכל משפחתו נרצחה בזוועות בעוטף עזה. זה כל כך עצוב לחשוב שהוא נשאר לבד בלי המשפחה הכי קרובה שלו והיה צריך להספיד את ההורים ואת האחים שלו. האנשים שהכי יקרים לו. רציתי לתת לו חיבוק גדול. אם הוא רואה את זה, תדע שאני כאן בשבילך תמיד לכל דבר.️
איזה ציוד יש לך בממ"ד?
אני תושבת קריית שמונה, לכן אני מפונה כבר מ-8 באוקטובר. לא ראיתי את הבית המון זמן, וזה מוזר עבורי. לא קל לא להיות בפינה שלך ובסביבה הטבעית שלך אבל אני מנסה לשמור על אופטימיות.
את מצליחה להקפיד על פעילות ספורטיבית בימים אלה?
אני רגילה להתאמן 4 פעמים בשבוע אבל זה לא המצב כרגע. אני כן אני עושה אימונים עם המאמנים שלי שגם נמצאים איתי באזור, ואנחנו יוצרים מעין שגרת אימונים שכוללת כמה שעות בשבוע. אבל זה לא כמו בשגרה.
מה הכי מקשה עליך לישון בלילה?
יש המון מחשבות, ולפעמים גם סיוטים בעקבות המצב. זאת תקופה מאוד מאתגרת והעובדה שאני לא בבית לא ממש תורמת.
האם לקחת חלק בפעילות התנדבותית כלשהי?
בוודאי, אני מתנדבת בבתי מלון עם מפונים, נוסעת לבסיסים כדי לשמח את החיילים שלנו, מבקרת בבתי חולים ומשמחת את הפצועים. איפה שאפשר לשפר את מצב הרוח ולעשות טוב - אני שם. זה המינימום שאפשר לעשות ומבחינתי זו החובה שלי. בסופו של דבר, זה ממלא גם אותי ועושה לי טוב להופיע כי זה הדבר שאני הכי אוהבת בעולם.