מאבק המתמחים, שעלה שוב לכותרות, הוביל את ד"ר עדי קוגן, רופאת נשים ומיילדת ב"אסף הרופא", לכתיבת פוסט שחשף את הצד האישי שלה בנושא. הפוסט שפורסם לפני כחודשיים ובמהרה הפך ויראלי, תיאר את הלחץ העצום שחוותה במהלך התמחותה, שבסופו של דבר פגע בבריאותה ולדבריה, גרם לה לחלות בסרטן השד לפני ארבע שנים. 

 

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

"יש קשר בין המצב הנפשי והאירועים שנשים עוברות למצב הרפואי שלהן"

לאחרונה, אובחנה גם אחותה בסרטן השד, מה שאילץ אותה שוב להביט לסרטן בעיניים ולהיזכר בימים שבהם נאלצה לנוח מהתורנויות הקשות ולעבור למלחמה על החיים. בפוסט נוסף שהעלתה השבוע, היא מספרת על החוויה, הפעם מנקודת מבטה של רופאה מטפלת: 

"למדתי כמה חשוב לראות את המשפחה של החולה. כל המשפחה שלי הייתה לצידי. אני מוקירה את זה ואני גם יודעת שאני לא היחידה. אני מודעת לכך שלכל מטופלת שלי יש לפחות אדם אחד שאכפת לו ממנה ומרגיש כאילו הוא עצמו מטופל וראוי לשים לב גם אליו. יותר מכך, המטופלות שלי צריכות תמיכה וכדאי שהאנשים לצידם יהיו חלק מהתהליך גם כשהם רק שומעים פסיביים. הם עדיין שם וכדאי שיהיה להם המידע והכוח להמשיך ולתמוך".

מעבר לצורך בליווי משפחתי הדוק, ד"ר קוגן מסבירה באותו הפוסט עד כמה חשוב שהרופא המטפל יתעניין בחיי המטופל:

"למדתי כמה הגוף והנפש קשורים. במקרה שלי, המצב הנפשי שלי היה גורם משמעותי בהתפרצות המחלה. אני מאמינה שגם במקרים רפואיים אחרים, יש קשר בין המצב הנפשי והאירועים שנשים עוברות למצב הרפואי שלהן. אני מיישמת את האמונה הזאת בדרך שבה אני מטפלת בנשים היום. נשים שמגיעות אליי למרפאה מופתעות כשאני שואלת אותן למה לדעתן המצב שלהן הוא כפי שהן מתארות אותו ומה קרה בחיים שלהן בזמן שלפני ההתפרצות. לעיתים קרובות, אני מגלה שהבעיה היא בכלל לא פיזיולוגית, אלא שהיה אירוע או רצף אירועים שגרם להתפרצות ואם לא אבין אותם, אוכל לטפל רק בסימפטום ולא בבעיה עצמה".

"אני מקווה שככל שנתקדם טכנולוגית ורפואית, נשכיל לראות יותר גם את נפש האדם"                            

ד"ר קוגן מסבירה שהצורך לשתף את כולם בתובנות שלה בוער בה, והיא מקווה שתצליח לשנות את המציאות בעזרתן. "דברים נראים אחרת ממיטת המטופלת. אולי הייתי צריכה לחוות את המחלה כדי להבין כמה דברים שלא לומדים בשום בית ספר לרפואה. הלימודים אמנם מתמקדים באנטומיה, פיזיולוגיה ופתולוגיה, אבל אף אחד לא מלמד אותך איך להסתכל מעבר לנתונים היבשים ולהבין שיש גם הרבה גורמים נפשיים שמובילים למחלות.

היום כשמטופלת שלי מספרת לי שהיא מתקשה להיכנס להיריון, אני קודם כל מנסה להבין אם יש רקע של סטרס שיכול להסביר את זה, וכך גם עם נשים שסובלות מוולוודיניה (כאבים או תחושה לא נעימה)      או מכל דבר אחר.      

>> זהירות: המאכלים שיכולים לפגוע לכם בראייה
>> הסיכון שלכם להידבק יעלה אם תלכו למקום הזה
>> זו הטעות הכי גדולה שאתם עושים עם המסכה שלכם

כיום בעיקר חשוב לי להעביר את המסר הזה למתמחים שלי. לפעמים שיחה אישית קצרה עם המטופלת חושפת כל כך הרבה דברים שיכולים לשרת את אופי הטיפול. הדרך להבין את הבעיה הרפואית לא עוברת רק דרך  עובדות פיזיולוגיות. הנפש משחקת תפקיד לא פחות חשוב.      

"בזכות הניסיון שלי כמטופלת, הגישה הטיפולית שלי השתנתה. אם זה יגרום לרופאים נוספים לראות את המטופלים שלהם באור שונה, כבר עשיתי את שלי. אני מקווה שככל שנתקדם טכנולוגית ורפואית, נשכיל לראות יותר גם את נפש האדם. מובן שכדי לדבר על שיפור בתחום צריך לזכור שגם רופאים הם בני אדם. לרופא שעובד 26 שעות ביממה קשה להעניק את מלוא היחס, ולהבין את מכלול הבעיות של המטופל. חייבים לדאוג לתקנים, לשעות מנוחה ולתנאים טובים יותר עבור הרופאים. כשזה יקרה אני בטוחה שכולנו נהנה מטיפול רפואי טוב יותר".