ישראלית כמעט איבדה את חייה לאחר שביצעה ניתוח שאיבת שומן בתחומי הרשות הפלסטינית. הצעירה בשנות ה-20 לחייה הגיעה השבוע למיון בבית החולים שמיר-אסף הרופא, כשהיא מוגדרת במצב קשה - פחות מ-24 שעות אחרי שעברה ניתוח לשאיבת שומן.
מבית החולים נמסר כי היא הייתה "במצב הלם, לחץ דם נמוך מאוד, סחרחורות וחיוורון". נוסף על כך, "בבדיקה שנעשתה למטופלת התגלו סימנים כחולים על פני כל הגוף שהעידו על שטפי דם נרחבים. בדיקה מעמיקה נוספת גילתה רמת המוגלובין 5 שהיא נמוכה מאוד ואפילו מסכנת חיים".
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
תופעה מסכנת חיים
האירוע הזה חשף תופעה מסכנת חיים הן בריאותית והן ביטחונית. ההערכה היא שבכל שנה ישנם מאות ישראלים שנכנסים לתחומי הרשות הפלסטינית כדי לבצע ניתוחים פלסטיים בגלל המחיר הנמוך. הבעיה היא שהמחיר הנמוך עלול לעלות להם בחיים. מדובר ברופאים שאינם מאושרים על ידי משרד הבריאות ובמקרים לא מעטים נראה כי מדובר ברופאים שלא התמחו בפלסטיקה ואפילו כאלה שאין להם הסמכה לעסוק ברפואה.
על פי נתוני האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית בהסתדרות הרפואית, עולה כי בכל שנה מתאשפזים כ-60 נשים וגברים בבתי חולים הציבוריים בארץ בעקבות סיבוכים שנגרמו כתוצאה מניתוחים פלסטיים במקומות שאינם מורשים לבצע זאת ואינם מפוקחים. כאמור, התוצאה היא סכנת חיים ובלא מעט מהמקרים יתכנו גם נזקים בריאותיים וצלקות לכל החיים.
במקרה של הצעירה שהגיעה לבית החולים שמיר-אסף הרופא, חייה ניצלו לאחר שהועברה במהירות לטיפול במחלקה לכירורגיה פלסטית בראשות פרופ' ליאור הלר, שם "קיבלה טיפול אינטנסיבי לייצוב מצבה שכלל שלוש מנות דם ונוזלים. בנוסף, בוצע בירור הדמייתי לבדוק פגיעה באיברים הפנימיים".
העובדה כי עברה ניתוח בשטחי הרשות התגלתה כאשר משפחתה של הצעירה התבקשה להביא את דו"ח הניתוח שעברה כדי שהצוות הרפואי ידע איך לטפל בה. אולם להפתעת הרופאים המשפחה סירבה להעביר דו"ח כזה והביאה מכתב כללי שאינו תואם את הפעולות שנעשו בפועל. הרופאים לא הופתעו לגלות על המסמך הסתמי, על סמך החתימה שעליו, כי הרופא שביצע את הניתוח והציג עצמו כמומחה לכירורגיה פלסטית, כלל לא עבר התמחות בתחום זה.
פרופ' ליאור הלר, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בשמיר אסף הרופא הסביר: "המקרה הזה מייצג קבוצת מטופלות ומטופלים שעוברים ניתוחים ופעולות הקשורות לכירורגיה פלסטית במקומות לא מוסמכים. הציבור מושפע מפרסום, מצגי שווא ועלות נמוכה ומסכן בכך את חייו בצורה ממשית. במקרה הטוב, שיקום ותיקון הנזקים הללו יגרור אחריו צלקות גופניות ונפשיות לכל החיים עבור המטופלים". ד"ר מאיר כהן, יו"ר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית בהסתדרות הרפואית אמר שהוא "מאחל למטופלת החלמה מהירה ומברך את צוות הכירורגיה הפלסטית בשמיר בראשות פרופ' ליאור הלר על הצלת חייה, מדובר במקרה כואב ומצער".
הבעיה היא שהמקרה הכואב והמצער הזה אינו היחיד. זה לא סוד שישראלים רבים בוחרים לבצע ניתוחים פלסטיים בארץ ובחו"ל במקומות אותם ניתן להגדיר כמפוקפקים, במקרה הטוב, בשל העלויות הנמוכות. אולם התופעה במסגרתה מאות בכל שנה בוחרים לבצע זאת בשטחי הרשות כמעט ואינה מוכרת.
"באופן כללי רופאים פלסטינים אינם מוכרים ובטח שלא מפוקחים על ידי משרד הבריאות", אמר לנו גורם במשרד. לדבריו, "רופא שאינו אזרח או תושב ישראלי רשאי להגיש בקשה להיתר מוגבל, אבל זה רק בתנאי שמוסד רפואי ציבורי מוכר מזמין את הרופא לעבוד ולבצע פעולות במסגרת של אותו מוסד. רופאים פלסטינים לא עובדים במוסדות המוכרים בישראל ולכן אינם זכאים להגיש היתר שכזה ומכאן שהם לא מאושרים על ידי המשרד (בריאות) ולא מפוקחים".
הוא הודה ביושר כי אינו יודע מה מספר הישראלים שבוחרים לעבור ניתוחים פלסטיים בשטחי הרשות הפלסטינית. אולם העריך אותם ב"כמה מאות בכל שנה. חלק מהם ערבים ישראלים או דרוזים, אבל יש בהם גם נתח גדול מאוד מהציבור היהודי".
רופאים לא מוסמכים וציוד שאינו עומד בסטנדרטים
אז מי הם אותם רופאים פלסטינים שמבצעים ניתוחים פלסטיים? "חלק מהם כן עברו את ההתמחות הרלוונטית", אמר גורם הבקיא בפרטים בשיחה עם mako. אולם הוא ביקש להדגיש כי "גם העובדה שהם בעלי התמחות בתחום, אינה חזות הכל. המטופלים שבוחרים ללכת לטיפול אצל אותם הרופאים לא יודעים עד כמה באמת הוא הצליח בלימודים ובהתמחות שלו. הם גם לא יודעים איפה הוא למד ועבר את ההתמחות ומה הרמה של אותו המוסד. רמת הרפואה בשטחי הרשות אינה גבוהה, בטח בתחום הפלסטיקה".
אבל, תאמינו או לא, זה עוד נחשב למקרה הטוב. משום שלטענת גורמים במשרד הבריאות ורופאים שנחשפו לתופעה, חלק גדול ממי שמבצעים את הניתוחים הפלסטיים ברשות כלל לא עברו התמחות בפלסטיקה. "מדובר באנשי מקצוע שעברו התמחות בתחומים אחרים; עיניים, גינקולוגיה ועוד, שהחליטו ללכת לתחום הפלסטיקה באופן פרטי. הפלסטינים רואים את העלייה החדה במספר הניתוחים האלה בישראל וגם בעולם, הם מבינים את הפוטנציאל הכלכלי ולכן פותחים קליניקות פרטיות ומפרסמים את זה בעיקר בישראל כי פה הדרישה ממש גבוהה".
יש לציין שלא רק הרמה המקצועית של הרופא אינה ברורה, גם רמת ההיגיינה של הציוד והניקיון אינה עומדת בסטנדרטים מערביים ומסכנת משמעותית את המטופלים. ד"ר כהן, יו"ר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית בהסתדרות הרפואית שולח קריאת אזהרה חמורה לציבור שישים לב "מי הרופא שמטפל בו". ומדגיש כי יש "לזכור שבכל ניתוח יש גם סיכונים ותקופת החלמה ולכן מומלץ לפני הניתוח לשאול את הרופא מהם הסיבוכים הקשורים לאזור הספציפי של הניתוח וכן לעדכן את הרופא בכל מחלות הרקע, ההיסטוריה הרפואית ולשמוע את המלצותיו".
הוא ביקש להדגיש כי "חיוני שהציבור יבין שמומחה בכירורגיה פלסטית הוא רופא שלאחר קבלת הרישיון לעסוק ברפואה כללית בישראל בחר להמשיך את הכשרתו ולהתמחות בענף הרפואי הנקרא כירורגיה פלסטית ואסתטית, השלים את תקופת ההתמחות שנמשכה 6 שנים, עמד בהצלחה בכל הדרישות הכרוכות בה וקיבל ממשרד הבריאות תעודת רופא מומחה בתחום זה".
בנוסף ד"ר כהן מסביר שכדי שרופא יהפוך למומחה בכירורגיה פלסטית, הוא צריך ללמוד ולעבור התמחות במשך כ-13 שנים לפחות. רק אז "יביא עמו אל שולחן הטיפולים והניתוחים ניסיון רב, הכשרה מעמיקה ויכולת למנוע מראש סיבוכים ואף לטפל בהם אם חלילה קרו".
כאמור, מנתוני האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית בהסתדרות הרפואית, עולה שבכל שנה מתאשפזים כ-60 נשים וגברים בבתי חולים הציבוריים בארץ בעקבות סיבוכים של ניתוחים אסתטיים שנערכו מחוץ למערכת הבריאות הישראלית. הסיבוכים הללו עשויים להיות סכנת מוות, נמקים, זיהום קשה, הצטברות דם ונוזל שמצריך ניקוז בחדר ניתוח, פתיחה של צלקות ופצע ניתוחי, פצעים קשי ריפוי ועיוותים שנוצרים בעקבות הניתוח או הפעולה הכירורגית הלא מקצועית. ולעיתים צלקות קשות לכל החיים.
מנתוני האיגוד עולה כי בשנה האחרונה בוצעו בישראל בהצלחה כ-6,000 הליכי שאיבת שומן בהרדמה מקומית או מלאה על ידי מנתחים פלסטיים מומחי הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית בהסתדרות הרפואית. כמה ניתוחים בוצעו מחוץ למערכת הבריאות הישראלית? הערכה היא שעוד אלפים רבים, מהם כאמור מאות בשטחי הרשות.
עוד ב-mako בריאות:
>> יש מצב שאתם סובלים מצליאק, אבל לא מודעים לכך
>> תרופות סבתא לחיזוק השיער: כל האופציות במטבח
>> סיבה לדאגה? התגלה זן נוסף של נגיף הקורונה
צלקות לכל החיים
נציין שכיום, מצבה של המטופלת שחייה ניצלו השבוע התייצב, והיא צפויה להשתחרר לביתה בימים הקרובים להמשך מעקב וטיפול בקהילה. אולם בישראל ישנם מאות רבות של אנשים שסוחבים צלקות לכל החיים.
א' גם היא צעירה בשנות ה-20 לחייה מישוב בצפון, שעברה ניתוח פלסטי בשטחי הרשות הפלסטינית. "ידעתי מה הסיכון אבל המחיר קנה אותי, תרתי משמע", היא מספרת.."גם הגעתי לפגישה עם הרופא שסך הכל היה נראה לי מאוד נחמד ורציני. אז ככה שלמרות הפחד מזה שהוא בשטחים וכל הסיפור הזה, החלטתי לעשות את זה שם".
לטענתה "שתי חברות שלי עשו שם ניתוח והכל היה בסדר, אז בכלל היה לי ברור שאני הולכת על זה". רק שהיא נפלה בסטטיסטיקה ובמקרה שלה הניתוח ממש לא הסתיים "בסדר". לדבריה, כבר למחרת השחרור שלה והחזרה לישראל משטחי הגדה "התחילו לי כאבים חזקים ודימומים. ניסיתי ליצור קשר עם הרופא אבל לא הצלחתי וברמה של כל דקה הסבל שלי נהיה מטורף. הכאבים נהיו קשים יותר וגם הדימומים מהתפרים. הגעתי למצב שלא הבנתי מה קורה איתי כי גם היו סחרחורות ונהייתי אפאטית", תיארה.
למזלה אימה לקחה אותה לטיפול נמרץ בבית החולים, שם הצילו את חייה אחרי אבחון שכלל בין היתר המוגלובין נמוך, לחץ דם נמוך וגם מחסור בדם ובנוזלים.. הרופאים בישראל פשוט הצילו את חייה של א'.
לצד השאלה הרפואית יש כמובן גם את ההבט הביטחוני. ישנו איסור על ישראלים להיכנס לשטחי A והכניסה אינה מומלצת גם לשטחי B הנמצאים בשליטה ביטחונית ישראלית ואזרחית פלסטינית. עם זאת, גורמים איתם שוחחנו בצה"ל ובמשטרה מודים שלא קיימת שום אכיפה ממשית של האיסור, במיוחד לא על ערביי ישראל אבל גם לא כלפי יהודים.
בבדיקה מול גורמים במחוז ש"י במשטרה ציינו כי נושא הניתוחים הפלסטיים של ישראלים בשטחי הרשות הפלסטינית מוכרים להם, אבל לא גודל התופעה. לטענת אותם גורמים כל מה שמעבר לתחום הביטחוני נמצא בסמכות המשרדים הממשלתיים בלבד, כלומר מקרה הזה משרד הבריאות. רק שלהם אין שום דרך לאכוף איסור מהסוג הזה, משום שמדובר במשרד רגולטורי.
קצין משטרה ממחוז ש"י איתו שוחחנו לא ידע גם הוא לשרטט את היקף התופעה, אולם אמר כי "ישראלים רבים עוברים על החוק כדי לבצע מסחר בשטחי הרש"פ. גם רפואה? יכול להיות. אני יודע שרופאי השיניים הפלסטינים מאוד מבוקשים על ידי הישראלים בגלל המחיר. כנראה שלא רק הם. אבל זה יכול להיות גם קניות, טיפול במוסך וכל מני דברים מהסוג הזה. ממש לא משנה למה ישראלי נכנס לשם, מדובר בסכנת חיים וכמשטרה אנחנו מבקשים שלא יעשו את זה".
למען האמת, העובדה שישראלים מסכנים את חייהם עבור כמה גרושים היא לא סיפור חדש. תחום הרפואה הפלסטית מלמד שהתופעה רק מתגברת ונראה שאף יצאה משליטה. אבל גם אם נשים את הנושא הביטחוני בצד, כל ישראלי צריך לשאול את עצמו, בטח בהקשר הרפואי, האם חיסכון של כמה גרושים שווה את סכנת החיים.