עונת המעבר מהחורף לאביב מזמינה אלינו אורחים בלתי רצויים - גודש, נזלת ואף סתום. בזמן שהטבע משנה את צבעיו וצומח מחדש, האף שלנו הופך לזירת קרבות מטרידה של התכווצויות, עיטושים ודחף בלתי נשלט לחטט ולנקות את הדרכים הסתומות. אך אף שזוהי תופעה נפוצה, מומחים מזהירים כי חיטוט באף עלול להיות מסוכן הרבה יותר ממה שנדמה. "חיטוט אגרסיבי בעומק האף יכול לגרום לנזק חמור. פציעות, דימומים וחורים במחיצת האף הם רק חלק מהסיבוכים האפשריים של החיטוט המוגזם", אומר ד"ר יצחק דנו, מומחה א.א.ג ופלסטיקה של הפנים.
רוב הנשימה שלנו מתבצעת דרך האף. הנשימה דרך האף והמערכת הפנימית שלו מאפשרת לאוויר היבש והקר שיש בחוץ להפוך ללח, לחם ולנקי מאבק. האף הוא מסנן ראשוני של האוויר שנכנס לגוף ומאפשר לנו לנשום אוויר איכותי יותר. לכן זה רק טבעי שנרצה לשמור על חלל האף שלנו נקי ופתוח כדי לאפשר נשימה תקינה.
"בסופו של דבר, כולנו מחטטים באף, השאלה היא כמה ואיך", אומר ד"ר דנו. "אין בעיה בהכנסת אצבעות לכניסה לנחיריים בעומק של 5-4 המילימטרים הראשונים. זהו אזור עם עור שונה מעור רגיל והוא הרבה יותר רזיסטנטי למגע. אבל אם מגיעים לאזורים עמוקים יותר, כאן מתחילה הבעיה".
>> זהירות: חיטוט באף יכול לסכן אתכם בדלקת ריאות
ד"ר דנו מזהיר ממקרים של הכנסת חצי אצבע, מקלות אוזניים והחדרת נייר טואלט מגולגל, וגם מזהיר מחיטוט באף של אנשים (ואולי בעיקר נשים) בעלי ציפורניים ארוכות, מאחר שאלה עלולים לגרום לפציעה.
"הנטייה לחיטוט מוגזם היא לעיתים כתוצאה מגרד שיכול לנבוע מדלקת או אלרגיה, ובמקרים כאלה כדאי לפנות לרופא א.א.ג לטיפול. החיטוט יכול גם לנבוע מתוך הרגל, התנהגות שגרתית של אנשים שמרגישים שעצם החיטוט מרגיע אותם. ואף על פי איך שזה נשמע, זה הרבה יותר נפוץ ממה שחושבים. חשוב לציין שעל פי רוב זו אינה בעיה נפשית, אלא בעיקר הרגל מגונה", מסביר ד"ר דנו, ומזהיר ממעגל קסמים מסוכן שיכול להיווצר מחיטוט אגרסיבי – "החיטוט יכול להפוך לפצע, שיהפוך לגלד, שייצור צורך גדול יותר לגירוד בגלל הבליטה שיושבת על מחיצת האף. הגירוד של הגלד ייצור דימום חדש, וכך ייווצר מעגל שחוזר על עצמו ומגביר את הנזק של הפציעה. הפציעות הללו יכולות לגרום להידקקות של השכבה היושבת מעל הסחוס במחיצת האף, וזה יכול לגרום לדימומים ולפעמים גם לקושי בנשימה. במקרים קיצוניים, אך לא נדירים, הפציעה והחיטוט במחיצת האף יכולים לגרום לחור. סימנים לכך אפשר לראות כאשר החור קטן וגורם לשריקות בזמן הנשימה, וכשהוא גדל כתוצאה מהחיטוט, הוא מדמם כל הזמן. כאן הבעיה חמורה אף יותר כי קשה מאוד לתקן אותו".
ניתוח יכול להוביל לנזק גדול יותר
תיקון חור במחיצת האף בעייתי, והרפואה מצביעה היום רק על בין 60 ל-70 אחוז הצלחה בניתוח מהסוג הזה. "הניסיון לסגור חור באף למישהו שיש לו נטייה לחיטוט זה אקסימורון. בסופו של דבר, גם אחרי סגירת החור המטופל ימשיך לחטט, רק שהפעם, אחרי הניתוח, הרירית של המחיצה תהיה הרבה יותר פגיעה והנזק יכול לחזור ואף להיות חמור יותר", מסביר ד"ר דנו, לכן לעיתים בוחרים הרופאים לא לנתח ולהשאיר את החור כמו שהוא, מאחר שהנזק יכול לעלות על התועלת".
אך במקרים מסוימים הדילמה גדולה יותר, למשל במטופל עם מחיצה עקומה שחוסמת לו את מעבר האוויר, אז הניתוח הכרחי אך רואים סימני גרד על המחיצה. "במקרים כאלה זה תלוי מטופל, ויש צורך להבין אם סימני הגרד נבעו ממשהו מקרי, או שזה הרגל של חיטוט באף, ואז יש לשקול אם הניתוח יכול לסייע או רק להוות פוטנציאל לנזק גדול יותר".
אל תחטטו - תקנחו
ד"ר דנו מרגיע ואומר שרוב האנשים מחטטים באף בצורה תקינה וכי הכאב הטבעי מונע מהם ליצור לעצמם נזק. אך יש אנשים שהכאב לא מדבר אליהם, הם משימתיים וממשיכים לחטט ולחטט וכאמור לעיתים גורמים נזק שלא ניתן לטפל בו.
כדי להימנע מנזקים, ד"ר דנו ממליץ לחטט באף כמה שפחות – " אם יש משהו שמפריע לנו, אפשר להכניס אצבעות לתחילת הנחיר. אך אם זה משהו עמוק יותר מומלץ להשתמש בתרסיס מי מלח ולקנח את האף ולא לחטט. במקרים שבהם יש גירוי גדול במחיצת האף ויש דחף גדול לגרד ולחטט, ניתן לתת טיפול במשחות שומניות. אפשר גם למרוח וזלין בכניסה לנחיר לפני השינה, ובמהלך הלילה הוא מתמוסס על ידי חום הנשימה פנימה לתוך מחיצת האף. זו שיטה שיכולה לעזור להרבה אנשים להוריד את התחושה של הגרד ולהימנע מחיטוט אגרסיבי ומיותר".