"בגיל 32 השתתפתי בסדנת ויפאסנה שאורכת שבוע. אחרי ארבעה ימים אינטנסיביים הרגשתי שאני נמצא בתוך מציאות אחרת, כאילו העולם לא קיים, הרגשתי הארה רוחנית, כאילו אני אלוהים. בדיעבד התברר שהאבחנה הרפואית של מה שקרה לי היא פסיכוזה".

עד לפני שש שנים איתי זיו (38) לא היה בטיפול נפשי. גם לא כשתפקד כקצין מודיעין בפלס"ר גולני, גם לא כש"חטף" כדור בכף היד כחלק ממבצע צבאי וגם לא כשהיה מעורב בפיגוע לאומני בצומת אריאל. "חיים נורמטיביים, תואר ראשון, תואר שני בהצטיינות, תעודת הוראה ועבודה יוקרתית בחברת ייעוץ אסטרטגי", כך הוא מכנה את החיים עד ההתקף הפסיכוטי ששינה את חייו. אבל אז זה קרה. משום מקום ובלי התראה מוקדמת, בעיצומה של סדנת ויפאסנה רגועה בלב המדבר, משהו השתבש.

"נסעתי לסדנה בעיצומו של מבצע "צוק איתן", באותה תקופה חששתי שאני צריך לחזור למילואים, זה הטריד אותי אבל ניסיתי לא לחשוב על זה יותר מדי. אחרי ארבעה ימים בסדנה הרגשתי "הארה רוחנית", כאחד שמתרגל יוגה הרבה זמן ידעתי שהמצב הזה הוא דבר טוב, אידיאלי. הייתי ב'היי' כזה ואני זוכר שלא הפסקתי לדבר כל הסדנה, אמרתי שהיקום הוא חלק ממני ואני חלק ממנו, שאני יכול לעשות הכל, הייתי במאניה. בסוף הסדנה חזרתי הביתה והכל רק התגבר. לא הצלחתי לישון, לא אכלתי, רק דיברתי בלי הפסקה ושיתפתי את אשתי בתובנות שלי על העולם. זה לקח שלושה ימים עד שאשתי החליטה להתערב, היא הזמינה לי אמבולנס ומאותו רגע הזיכרון שלי די מעורפל".

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

הבנת שמשהו לא בסדר איתך?

"חשבתי שכולם לא בסדר חוץ ממני. הייתי בטוח שאני היחיד ששפוי. אני זוכר שקשרו אותי לאלונקה, הכניסו אותי לאמבולנס ונתנו לי זריקת הרגעה. הייתי באיכילוב שלושה ימים ואחריהם העבירו אותי לאשפוז בכפייה בבית החולים הפסיכיאטרי 'שער מנשה'".

אשפוז כפוי?

"כן. ממש ניהלתי מלחמה עם הרופאים שם. באיזשהו שלב נכנסו לחדר שישה אחים, הזריקו לי חומרים מרגיעים, העבירו אותי לבידוד וקשרו אותי למיטה. הייתי בבידוד יממה שאני זוכר אותה ממש במעורפל. אני זוכר שהשתנתי על עצמי כי לא היו שם שירותים. הייתי בטירוף, מצד אחד היה לי בראש את התקף המאניה שעדיין הייתי בהשפעתו, אבל מצד שני הכדורים השפיעו עלי והורידו אותי למטה. זה כאילו שאתה גבוה אבל כל הזמן נופל".

ואז גם מתחילות לחזור אליך התחושות הרציונליות וההגיוניות?

"בשלב הזה אתה קורס. אתה לבד, קשור, חסר אונים. מה שהחזיק אותי הייתה העובדה שחשבתי שאני נמצא במבחן שאלוהים עושה לי ואני צריך לעבור אותו".

הוא שוחרר משער מנסה לאחר שבוע של אשפוז בכפייה, משם הועבר לאשפוז יום בבית החולים הפסיכיאטרי שלוותה ומשם ל'כפר איזון'. בכפר איזון נאלץ איתי להתמודד לראשונה, במודעות מוחלטת, עם מה שעובר עליו, "עברתי שם תהליך אמיתי, שיחות אישיות וקבוצתיות ופסיכותרפיה. אבל עדיין, מה שהפריע לי בכל האשפוזים האלה היו התרופות הפסיכיאטריות, ידעת שזו לא התרופה שאני צריך לנפש שלי".

אחרי שלושה חודשים של אשפוז ב"כפר איזון" איתי שוחרר הביתה, ושם התחילה ההתמודדות האמתית עם החיים החדשים. "יצאתי מהאשפוז בדיכאון ובחרדות אינסופיות. הפכתי להיות חסר אנרגיות, לא ה'איתי' שהייתי. נמנעתי מהחיים, הסתגרתי בבית ועזבתי את העבודה".

לאחר שנה וחצי של דיכאון איתי שמע על טיפול בשם "מדיסן", טיפול חדשני המתרחש באירופה, טיפול בפוסט-טראומה בעזרת שני משני תודעה עיקריים: אם-די-אם-איי ופטריות. "החלטתי שאני רוצה להתנקות מהתרופות הפסיכיאטריות ושמעתי שיש מחקרים שמוכיחים שהטיפול עובד".

פטריות הזיה
העדויות ממשיכות להצטבר | צילום: ויקיפדיה

>> פטריות הזיה נגד דיכאון 

הטיפול של איתי ערך שנה וחצי לסירוגין. בשלב הראשון בעזרת אמ-די-אמ-אי, "החומר הזה משחרר את הטראומה מגוף", מספר איתי, "היו לי שם סשנים מאוד קשים שכללו רעידות ופירקוסים, אלו טראומות שהיו תקועות המון זמן בגוף. לאחר תקופה עברתי לטיפול בפטריות, ובעזרתן הצלחתי לצאת מהדיכאון והתחברתי לממד הרוחני בחיים שלי. הפטריות עזרו לי להתאושש מהתרופות הפסיכיאטריות".

לאחר השנה וחצי של הטיפולים, אתה יכול להגיד שהחלמת מתסמיני הפסיכוזה?

"כן. היום אני לא סובל מתסמיני הפסיכוזה, יש עדיין צלקות שנשארו, אבל היום הטראומה כבר לא מנהלת אותי, אלא אני מנהל אותה".

בארץ יש טיפולים כאלה?

"קיים טיפול ניסיוני על ידי החומרים האלה, אבל הטיפול הזה תמיד מלא באנשים וכמעט אין מקום. מעבר לזה הטיפולים האלה פה בארץ לא חוקיים".

בשנים האחרונות יוצא לך להשתמש בתרופות פסיכיאטריות?

"במקום כדורים פסיכיאטריים אני משתמש בצמחי מרפא נוגדי דיכאון וחרדה, הם עוזרים לי לשמור על איזון".

לפני שלוש שנים, בעקבות תהליך הריפוי שעבר בעזרת צמחי המרפא, החליט להירשם ללימודי "צמחי מרפא מערביים" במכללת ברושים. קורס אינטנסיבי של שלוש שנים שבסופו קיבל תעודת "הרבליסט קליני". "החלטתי ללמוד את זה כדי לטפל באנשים שצריכים תמיכה מעבר לטיפול הרגשי, ולא רוצים לקחת כדורים פסיכיאטריים".

בתקופה האחרונה איתי כותב ספר שמגולל את סיפור החיים המיוחד שלו, "כותב את עצמי לבד". "הספר הוא חלק גדול ביציאה מהארון הנפשי שלי. בדרך כלל מי שעובר משבר נפשי מתבייש בזה, והביישנות הזו רק פוגעת בתהליך של הריפוי. מבחינתי חלק גדול מהטיפול הנפשי כולל גם שיחות, לדבר על דברים, לשתף ולא להתבייש בהם. כשמדברים על הדברים האלה הם הופכים לנורמליים".

עוד ב-mako בריאות:
>> זה מה שאדל עשתה כדי לרדת במשקל
>> זהירות: המאכלים האלה יכולים לפגוע בעצמות
>> זה מה שיקרה לגוף שלכם אם תפסיקו לשתות קפה

למה החלטת "לצאת מהארון" הנפשי?

"מהמעגל הקרוב אלי אף פעם לא הסתרתי את מה שאני עובר, אבל עם המעגלים היותר רחוקים לא דיברתי על זה כי זה פשוט לא יצא. לפני שנה וקצת התחלתי לפרסם בפייסבוק את הסיפור שלי והתגובות היו מדהימות. פתחתי בפייסבוק קבוצה בשם 'אפשר להשתגע – יציאה מהארון נפשי', ושם נחשפתי לעוד ועוד סיפורים של אנשים שעברו דברים דומים. אני יודע שהרבה מאוד אנשים חיכו למישהו שיחשוף את מה שעובר עליו, כדי לקבל השראה להיחשף בעצמם. חשוב לדבר ולא להתבייש בדברים האלה, החשיפה הרגשית מעידה על יכולות נפשיות, רגשיות ואינטלקטואליות גבוהות".

בשבועות האחרונים מנהל איתי "הד סטארט" כדי להשיג מימון לספר שלו.