משבי הרוח הקרירים של הבוקר הם תזכורת נעימה לכך שלא רק חם גיהינום אצלנו במזרח התיכון, ושמחלות החורף מתחילות להתגלגל. ולכו תדעו מה יהיה עם הקורונה. זו גם שעתם היפה של התוספים – אלה שמבטיחים לחזק את מערכת החיסון בפרסומות ובמדפי הפארמים. מכל עבר ניבטים אכינצאות, סמבוק שחור, תרחיפים וקפסולות, וכמובן המלך הבלתי מעורער של החורף ויטמין C.
זה נחמד להאשים את מחלות החורף במערכת חיסון חלשה, אבל בניגוד למה שרבים נוטים לחשוב מתברר שהיא לא סוויץ' שפשוט אפשר להדליק, אלא מכלול שלם שתפקידו להגן על הגוף מפני פלישה של גורמים שמסכנים אותו דוגמת חיידקים, וירוסים, טפילים, רעלנים, התפתחות סרטנית ועוד. המרכיבים השונים של מערכת החיסון פועלים בצורה מסונכרנת ומתואמת והיא שומרת עלינו כל הזמן. "הדבר הראשון שצריך להבין הוא שמערכת החיסון היא מאוד מאוד מורכבת. למערכת החיסון יש הרבה תפקידים חשובים בשמירה על תאי הגוף – למעשה, היא זו שמזהה התחלה של תהליך סרטני ומחסלת אותו לפני שבכלל מתחילה איזו בעיה פיזית", מסביר ד"ר ענר אוטולנגי, בעל Phd באימונולוגיה וחבר עמותת "מדעת". "אבל מאחר שהיא כאמור מערכת מאוד מורכבת, יש גם מצבים שבהם היא עושה עבודה 'טובה מדי'".
ואז מה קורה?
"במצב כזה, יכולות לצוץ בעיות בתחום האוטואימוני – כלומר כשהמערכת תוקפת את הגוף. זה יכול להתבטא בצורת אלרגיה או במחלות כמו פסוריאזיס, זאבת ושלל תענוגות מפוקפקים. זו מערכת שבנויה על איזונים ולכן כל המיתוס של חיזוק מערכת החיסון הוא קצת בעייתי".
כשמישהו שואל את ד"ר אוטולנגי "איך מחזקים את מערכת החיסון?", התשובה שלו ושל מדענים אחרים, היא "מי אמר שצריך?". "אנחנו לא באמת בטוחים על מה מדברים פה – אין דבר כזה 'לחזק' את מערכת החיסון, כי היא יכולה לפעול נגד הגוף. זה אומר שאתה בעצם מסתכן ועלול לגרום למחלה אוטואימונית. בכל פעם שמערכת החיסון פעילה יותר, אנחנו מרגישים את זה. תחושת המחלה היא בעצם הפעולה של מערכת החיסון".
חשוב לזכור שכמו בכל אספקט אחר ככל הנראה, גם בסיפור הזה יש מרכיב גנטי חזק. "אפשר לראות את זה באלרגיות, במחלות אוטואימוניות, ביכולת התמודדות עם נגיפים. הכול תלוי באיזונים ובלמים בתוך המערכת המורכבת הזאת. כך לדוגמה, יש אנשים שמתמודדים יותר טוב עם נגיפים, אבל יהיה להם אולי סיכון מוגבר למחלות אוטואימוניות אחרות".
בתקופת הקורונה, זכתה מערכת החיסון למקום של כבוד. היו כאלה שניסו לחזק אותה כי חשבו שזה ימנע מהם להידבק, או יסייע לעבור את המחלה בצורה קלה יותר. בסופו של יום, אחת הסיבות לתמותה מהמחלה הייתה סערת ציטוקינים – מצב שבו הגוף מפעיל את מערכת החיסון באופן מוגזם כדי להתמודד עם הווירוס, והנוגדנים הרבים בעצם גורמים להרס תאים. אז גם הפך המושג "ויטמין C ליפוזומלי" לבדיחה שרצה ברשת על חשבונם של מתנגדי חיסונים.
"המיתוס הכי נפוץ קשור לויטמין C" אומר אוטולנגי. "הוא נולד בשנות ה-50 על ידי חוקר שהיה זוכה פרס נובל, אבל היה לו איזה קטע עם ויטמין C - הוא טען שהוא עוזר למערכת החיסון. מובן שהוא לא הצליח להוכיח את זה והדבר הזה רודף אותנו עד היום. המחקרים הקיימים הראו שאולי יש לתוסף הזה אפקט קטן ולא משמעותי, אולי הוא יוריד איזה שליש יום מחלה או אפילו זה לא".
אז לא להזכיר ויטמין C ליפוזומלי?
"ליפוזומלי מתייחס למעטפת של הוויטמין, שמאפשרת לו להיספג בקלות, אבל זה שקר כי ויטמין C נספג נהדר בלי שום צורך בעזרה".
מה בכל זאת אפשר לעשות כדי להיות קצת יותר מאוזנים חיסונית?
"יש לא מעט מחקר על דברים שאולי עוזרים לשמור על מערכת החיסון באיזון טוב, וזה להקפיד על אורך חיים רגוע, על מספיק שעות שינה, לעשות פעילות גופנית וגם להקפיד על תזונה טובה. לעומת זאת, סטרס משבש את המערכת ההורמונלית, וזה יכול לערער גם את המערכת החיסונית".
חוקרים בתחום האימונולוגיה בודקים את הקשר בין שמירה על אורח חיים בריא למערכת החיסון, כך מציינים במאמר ב-Harvard Health. מהן ההשפעות של דיאטה, כושר, גיל, לחץ פסיכולוגי ופקטורים אחרים על התגובה החיסונית, על חיות ועל בני אדם. בינתיים, אסטרטגיה של אורח חיים בריא היא הכי הגיונית, וסביר שתסייע לתפקוד חיסוני, שלא לדבר על יתרונות אחרים, כך נכתב. אחד הדברים שאולי הכי מסייעים למערכת החיסון להתגונן מפני וירוסים הם חיסונים. "חיסון בעצם אומר למערכת החיסון – הנה אלה הנגיפים שאת צריכה להילחם בהם, תכירי אותם לפני שהווירוס הזה מגיע לגוף וככה תוכלי לזהות אותו ולהתמודד איתו", מסביר אוטולנגי.
כלומר, להתעלם מהפרסומות לאכינצאה.
"הרבה מאוד מקומות טוענים שהוכח שהם מחזקים את מערכת החיסון, במיוחד בפרסומות של אכינצאה וסמבוק שחור. אבל זה לא באמת הוכח. יש איזשהו מחקר אחד ויחיד שמצא איזה אפקט לא ברור, אבל שאר המחקרים לא מצאו כלום או מצאו אפקט קטן, אבל יצטטו את הדבר הקטן הזה. זה מה שנקרא צ'רי פיקינג. אני לא מכיר עדיין שום תוסף שבאמת באמת עוזר, אין איזה משהו שעבר את כל המחקרים הגדולים והרציניים שנחוצים כדי להוכיח דבר כזה".
"יש אמרה שמייחסת לספקנות רפואית שמבוססת ראיות: שאלה – איך קוראים לתרופה אלטרנטיבית שעובדת? התשובה היא תרופה. כי ברגע שמוצאים משהו שעובד הרופאה הקונבנציונלית מאמצת אותו. כל התוספים האלה לא ניתנים כתרופה כי הם לא כל כך עובדים. אם הם היו עובדים יותר טוב היו נותנים אותם למטופלים, בטח למבוגרים יותר".
אולי יש להם אפקט פסיכולוגי?
"לכל טיפול יש אפקט פלצבו, גם לכאלה שעובדים וגם לכאלה שלא. יש כל מיני גישות שונות לעניין הזה, והגישה הבריאה שהרבה רופאים נוקטים בה היא – תיקח מה שעוזר לך כל עוד אתה הולך לרופאים כשצריך. אם אתה הולך רק למטפל אלטרנטיבי שרוקח לך תוספים ולא הולך יותר לרופאים אז יש בעיה. אם אתה שותה תה עשבים ועושה דיקור סיני וזה עושה לך טוב וגם רואה רופא כשאתה חולה, זה בסדר גמור".