ארוחות חג גדולות מובילות לתהליך עיכול ארוך יותר ולייצור יתר של חומצה המשתחררת בקיבה. כשהארוחה גדולה, ויש קיבה מלאה בתוכן חומצי עד אפס מקום, אנשים הנוטים לסבול מצרבות יסבלו יותר מכל יום רגיל. הסובלים מצרבות חשים בתחושה של שריפה וכאב מאחורי עצם החזה שעולה מאזור הבטן לכיוון הגרון. לעתים, הצרבת מלווה בטעם חמוץ בפה.
מכיוון שגם למזונות עצמם השפעה על תהליך זה ועל תחושת הצרבת, בחירה נכונה יותר של האוכל יכולה להקל באופן משמעותי את הצרבות. אז מה לא כדאי לשים על הצלחת?
>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?
>> כל מה שרציתם לדעת על צרבת
אוכל מטוגן
נכון שהוא נתפס כמאכל לאומי, אבל אל תשכחו שהפלאפל הוא מאכל שתהליך הכנתו כולל טבילה בשמן עמוק, וכשהארוחה מלכתחילה גדולה והקיבה מתמלאת, אוכל מטוגן עלול להרפות את שריר הסוגר הוושט התחתון ובכך להקל על החומצה לעלות ולגרום לצרבת.
"על האש"
בשרים על האש עדיפים מאוכל מטוגן אך רצוי להימנע מבשרים שומניים יותר כמו קבבים, כבש, סטייקים והמבורגרים שעלולים להכיל 30 אחוז שומן ואף יותר. לכו על חזה עוף ובשרים רזים יותר כדי להימנע מתחושת הצרבת.
סלטים
אין ספק שירקות הם החלק הבריא יותר בארוחה, אבל תיבול של לימון וחומץ עלול להקשות על מי שרגיש יותר ונוטה לפתח צרבות. את סלטי החצילים, העגבניות, הפלפלים החריפים או המלפפונים חמוצים כדאי שתשאירו מחוץ לצלחת. אבל אתם מוזמנים להתפנק על טחינה וירקות חתוכים.
אלכוהול
יין, בירות ושאר המשקאות האלכוהוליים הם חלק בלתי נפרד מחגיגות העצמאות. אבל בשילוב של ארוחה גדולה הם עלולים להחמיר את הצרבת. האלכוהול מרפה את סוגר הוושט התחתון, היין בפרט מאחר שהוא חומצי, ולכן עלול לגרום לצרבות יותר מכל משקה אלכוהולי אחר.
קינוחים
שוקולד וקפאין עלולים גם הם לגרום לצרבות. אם חשוב לכם לסיים את הארוחה עם משהו מתוק, בחרו בפירות שאינם חומציים.
מכיוון שארוחות כבדות עלולות לגרום לצרבות, רצוי שביום החג תקפידו על ארוחות קטנות יותר מדי כמה שעות. כמו כן רצוי להרחיק את שעת הארוחה משעת השינה שכן שכיבה עלולה להחמיר את תחושת הצרבת. אל תשכחו זאת כשאתם נשכבים על המחצלת או על כיסא פיקניק נמוך – שכן גם תנוחות אלה עלולות להגביר את תחושת הצרבת.
עוד ב-mako בריאות:
>> זה מה שקורה לגוף כשמפסיקים לקיים יחסי מין
>> חייכו! מצאנו טריק פשוט להלבנת שיניים בבית
כיום ישנן לא מעט תרופות שיכולות לסייע להתמודדות עם צרבות. התרופות הנפוצות יותר הן תרופות הסותרות את החומציות כמו טאמס ומאלוקס. תרופות אלו מקלות את הצרבת לטווח הקצר, אך שימוש קבוע בהן עלול לגרום להפרשת יתר של חומצת הקיבה. תרופות המעכבות את הפרשת החומצה כמו פאומוטודין משפיעות במהרה ומונעות את הפרשת החומצה לקיבה, אך לאחר יומיים-שלושה של שימוש הגוף מתרגל אליהן והשפעתן יורדת, אם הצרבות מופיעות אצלכם רק לאחר אותן ארוחות חג, טיפול זה יכול לסייע. תרופות ממשפחת ה-PPI מתאימות למי שסובל מצרבות באופן קבוע והן מעכבות את הפרשת החומצה באופן כמעט מוחלט. מרגע תחילת הטיפול עוברים יומיים-שלושה עד לקבלת תחושת ההקלה אך לאחר מכן הן מביאות לשיפור משמעותי. התרופות הוותיקות (אופרדקס, לוסק, לנטון, קונטרולוק ונקסיום) יעילות אך דורשות לעתים נטילה פעמיים ביום מכיוון שאינן 'מכסות' 24 שעות. תרופה חדשה יותר הדקסילנט בעלת מנגנון של שחרור מושהה ולכן מאשפרת כיסוי של יממה שלמה בנטילה של כדור אחד.
>> האם יש קשר בין תרופות נגד צרבת למוות מוקדם?
>> ומה לגבי תרופות נגד צרבת וסרטן הקיבה?
חשוב לזכור! שהחגים נועדו לגרום לנו לשמוח, אל תיתנו לפחד מהצרבת לשבש את שמחת החג – גשו לרופא המטפל שיכול לסייע לכם. אם תקשיבו לגופכם, את יום העצמאות הקרוב תוכלו להעביר בלי צרבות וליהנות כמו שצריך מיום ההולדת ה-70 של מדינת ישראל.
* ד"ר לב ליכטנשטיין הוא מנהל היחידה למחלות מעי דלקתיות במכון לגסטרואנטרולוגיה בבית חולים אסותא אשדוד (ציבורי)