כשנעה ונעם חנוכה מקיבוץ מפלסים שבעוטף עזה התעוררו בבוקר שבת 7 באוקטובר, הם לא חלמו על סרט האימה שמחכה להם מעבר לפינה. נעם, בן 36, יצא לעבודה לכיוון אשקלון ונתקל במחבלים, שירו בו ללא הפסקה. בזמן הזה שהתה נעה בבית בקיבוץ, בחודש התשיעי להריונה, משותקת מפחד. "מיד אחרי שנעם יצא, החלו אזעקות בקצב מטורף. התקשרתי אליו ואמרתי לו שזה מסוכן ושיחזור. הוא כתב לי 'אני חוזר אלייך'. לא חלפו חמש דקות ואז הגיעה שיחה מנעם. הוא אמר לי בבכי 'נעה, סליחה ירו בי'. המחבלים ירו בו בצומת שער הנגב, עשר דקות מהבית".
בשלב זה צעקה לו נעה המבוהלת שייצא מהאוטו ויחפש עזרה בדחיפות. "אתה נשאר בחיים!", היא נזכרת. "הוא כבר עשה לי שיחות שהוא נפרד ממני, אבל בסופו של דבר הוא יצא החוצה וראה קצין וביקש ממנו עזרה. הקצין העלה אותו למושב האחורי אצלו ברכב, אבל בצומת שדרות, המחבלים שוב ירו והקצין נפגע מהירי".
"מבקשים לסגור דלתות ולהינעל בממ"ד. אין לי קליטה, אבל אני חייבת להבין שהוא ניצל"
נעה חנוכה
נעה מספרת שירו על נעם שמונה כדורים וכי שלושה מהם חדרו. "ואז נעם שוב מתקשר אליי ואני כבר מבינה שיש חדירת מחבלים לקיבוץ. מבקשים מאתנו לסגור דלתות ולהינעל בממ"ד. אין לי קליטה, אבל אני חייבת להבין שהוא ניצל. ואז הוא מתקשר מצומת מבקיעים והחייל נעלם לו. אני שומעת את הקול החלש שלו, את חוסר היכולת לדבר. אני מתחננת אליו: 'נעם תוציא יד מהחלון'. מד"א והמשטרה לא עונים לי, אני חסרת אונים".
בזמן שנעה מתחילה לאבד תקווה, מגיעה עזרה מכיוון לא צפוי – באותו הבוקר, שלומי ששי, חבר קיבוץ מפלסים תכנן לצאת לריצה, אבל אז שמע את האזעקות וחזר לקיבוץ. בדרכו הביתה, הוא מוצא את נעם שכוב במושב האחורי של הרכב מונע. בלי לחשוב פעמיים, הוא יוצא מהרכב שלו, עולה מיד על הרכב המונע של הקצין ונוסע איתו לביה"ח ברזילי, משם הוא מתקשר לנעה. "הוא הציל את החיים של נעם", אומרת נעה בהתרגשות. "אנחנו חייבים לו את חיינו".
נעה מספרת שבדיעבד הם הבינו שהקצין שאסף את נעם במטרה להציל אותו, נפגע בעצמו מיריות של מחבלים, התקשר לאביו, וכשהאחרון פינה אותו לבית החולים, הוא כנראה לא שם לב לעובדה שנעם נשאר ברכב מאחור, כשהרכב מונע. "אם שלומי לא היה עובר שם, אני לא יודעת מה היה קורה".
באותה השעה, כשמחבלים עדיין נעים בקיבוץ, נעה חווה "ירידת מים", בעודה נעולה בממ"ד. למקום מגיעה כיתת הכוננות יחד עם אורן בניטה - פרמדיק מקיבוץ מפלסים, שיחד מצליחים לחלץ אותה מהיישוב הנצור.
"רגע לפני שהם באו, שמעתי בחוץ צעקות 'אללה אכבר', ואני מתפללת אלוהים בבקשה שילכו"
נעה חנוכה
נעה מספרת שהלחץ היה בשמיים. "הייתי בממ"ד בלי מים. בניטה החובש טיפל בי, ושני חיילים ליוו אותנו החוצה במבצע שאין לי מושג איך הוא קרה, זה פשוט נס. רגע לפני שהם באו, שמעתי בחוץ צעקות 'אללה אכבר', ואני מתפללת אלוהים בבקשה שילכו. פחדתי שייכנסו לי לבית בכל רגע נתון. הייתי ממש חסרת אונים. רצו לפנות אותי לאיכילוב אבל ברגע ששמעתי שנעם בברזילי, היה לי ברור שלשם אני רוצה להתפנות".
וזה מה שקרה. במבצע מורכב ומסובך נעה פונתה לברזילי, ושכבה לצד בעלה. בזמן הזה הוא היה מורדם ומונשם ומצוי בסכנת חיים מיידית. "חשבתי שאין לי בעל ושאין לי תינוק. היינו שנינו בברזילי שבוע שלם והתפללתי שנעם רק יתעורר. וזה באמת קרה - אחרי שבוע נעם התעורר, קרה לנו נס הכי גדול שאפשר לבקש", היא מספרת בדמעות.
התינוק נולד ב-18 באוקטובר – יום הנישואים של נעה ונעם. ילדתי בסוף בשערי צדק כי רציתי להיות קרובה להורים של נעם שגרים בירושלים. הם בני למעלה מ-70 ורצינו להקל עליהם. גם נעם עבר לשם, והם לא עוזבים את המיטה שלו. נעם כרגע ער, מדבר ויצטרך לפחות עוד 4 חודשי שיקום עד שיחזור לעצמו".
נעה אושפזה בשל רעלת היריון וכנגד כל הסיכויים מצבה השתפר. היא נמצאת כעת בביתה עטופה בחברים, משפחה ואנשי קיבוץ מפלסים שדואגים לכל צרכיה. "הכרנו בקיבוץ, התחתנו בזכות הקיבוץ, הקהילה היא הכוח שלנו", היא אומרת לסיום.
הסוף? תוכלו לקרוא לזה נס חנוכה אמיתי או נכון יותר - הנס של משפחת חנוכה. היום (רביעי) מתקיים טקס ברית צנוע בהשתתפות המשפחה הקרובה, עם שלומי כמובן – שהפך גם הוא לחלק בלתי נפרד ממנה.