כשנראו בארץ סימנים ראשונים להתפרצות מגפת הקורונה, אף אחד לא תיאר לעצמו שהמאבק בנגיף עומד להיות כל כך מורכב ומאתגר. חרף האתגרים הרבים, מערכת הבריאות בישראל, שהייתה מורגלת לעמוד בתרחישי טראומת קרב, לרבות אירועי טרור ומלחמות, הוכיחה שהיא מסוגלת להתמודד עם נגיף מסתורי ועקשן – גם בהיעדר אינפורמציה מדעית, ציוד מתאים ותקציב מספק.

גם עם ישראל לא נשאר אדיש לנוכח המאמצים: בתחילת המגפה, עמדנו במרפסות והצדענו לרופאים ולרופאות. הודינו להם על העבודה המסורה, על השעות הקשות ועל הסיכונים שהם נוטלים באופן יום יומי בעת הטיפול בחולי הקורונה ובחולים נוספים, ובעיקר הוכחנו שלמרות הקיטורים האופייניים על המחסור בתורים ועל עיכובים בבדיקות - אנחנו גם יודעים לומר תודה כשצריך. אז איך השפיעה מגפת הקורונה על מערכת הבריאות בישראל? פרופ' ציון חגי הסכים לגלות לנו איך זה נראה מבפנים, בשילוב כמה תובנות מבטיחות למדי ל-2021.

פרופ' חגי, מניסיונך הרב במערכת הבריאות הציבורית בישראל, האם הקורונה תפסה אותנו בהפתעה או שקיבלנו אותה יחסית מוכנים בהשוואה לשאר העולם?

"באופן כללי, ישנן שתי אסטרטגיות אפשריות במצב של התפרצות מגפה: הראשונה היא לנסות למנוע לחלוטין את התפרצותה - כפי שנעשה באוסטרליה, ניו זילנד ודרום קוריאה. מדיניות כזאת אינה פשוטה לביצוע, משום שהיא כרוכה בנקיטת צעדים דרסטיים שכוללים, בין היתר, סגר מידי עם היוודע על מקרי ההדבקה הראשונים ותחקירים אפידמיולוגיים מקיפים. מדינות אלה אכן דיווחו על שיעורי תמותה דלים יחסית לשאר העולם", מסביר פרופ' חגי ומוסיף: "לעומת זאת, הגישה השנייה, כפי שנוקטת ישראל וכפי שנהוג ברוב חלקי העולם, היא לחיות עם הנגיף אבל לשמור על אחוזי תחלואה נמוכים. בשורה תחתונה, אני לא חושב שיש פתרון קסם שמאפשר להתמודד עם מגפה כלל עולמית בשלב שבו עדיין לא קיים חיסון".

מהי התובנה החשובה ביותר שלך מניהול משבר הקורונה בישראל?

"משבר הקורונה הוא אירוע גלובלי בסדר גודל עצום", הוא אומר, "אני מביט בגאווה על אנשי הרפואה בארץ, בראשם - הרופאים והרופאות, ומשתאה לנוכח תפקודם באחד האתגרים הגדולים ביותר בהיסטוריה. התנהלות המערכת לנוכח המגפה דרשה הן מקצועיות רבה והן תעצומות נפש, לצד יכולת אלתור ויכולת עמידה בלחצים משמעותיים. במהלך התקופה האחרונה, התנסנו בטיפולים ושיפרנו אותם תוך כדי תנועה. אני חושב שבשורה תחתונה, הוכחנו לעם ישראל ולעולם כולו, שהרפואה הישראלית יכולה לעמוד בפני אתגרים בלתי צפויים ושהיא ללא ספק מהטובות בעולם".

מטוש, בדיקת קורונה (צילום:  Horth Rasur, shutterstock)
"משבר הקורונה הוא אירוע גלובלי בסדר גודל עצום" | צילום: Horth Rasur, shutterstock

הכשלים והאתגרים המרכזיים במאבק בנגיף

כאמור, מגפת הקורונה תפסה את כל העולם בהפתעה גמורה - מה שהוביל לרצף של אתגרים וכשלים רבים איתם עולם הרפואה בישראל בפרט ובעולם בכלל היה צריך להתמודד.

על אילו כשלים הרופאים ומנהלי מוסדות הרפואה בארץ הצליחו להתגבר?

"כשהקורונה רק התפרצה, מערכת הבריאות לא הייתה מצוידת כראוי בעזרי מיגון", מספר פרופ' חגי. "יתרה מכך, לא היה ברור מהם אמצעי המיגון האופטימליים למניעת הידבקות, ולכן הצוותים הרפואיים נאלצו לעבוד בחשש רב. "לעיתים רבות, הצוותים הרפואיים התנהלו במשך יום שלם עם מסכה כירורגית אחת, וגם החולים לא תמיד היו עם מסכות כי בעולם היה מחסור גדול לאור הביקוש. למרות זאת, הודות למאמץ הגדול שנעשה בנושא, הצלחנו להשיג ציוד מיגון ראוי. בנוסף, שיפרנו את הגישה לחולים על ידי החדרת ציוד מתוחכם של מצלמות ואמצעי ניטור, שסייעו לעקוב אחר חולי קורונה מרחוק ולהיות עימם בקשר. אני חושב שהתהליך הזה נעשה באופן יעיל ותמציתי".

מה היית משפר מבחינת המערכת?

"מגפת הקורונה הוכיחה יותר מתמיד שמערכת הבריאות זקוקה לתקצוב הולם", מדגיש פרופ' חגי, "אם עד היום דובר על כך שזוהי מערכת 'מורעבת' שנדרשת ליותר משאבים, כיום החשיבות רבה אף יותר. חשוב להבין שמעבר לעובדה שאנחנו עלולים להתמודד עם מגפות נוספות בעתיד, גם מערכת בריאות, טובה ומוצלחת ככל שתהיה, לא יכולה להעניק שירות אופטימלי ללא תקציבים שיתבטאו בתקנים ובציוד. אני חושב שצריך להגדיל באופן מידי את התקן לרופאים ולאנשי צוות רפואי, לספק לבתי החולים יותר מיטות טיפול נמרץ ויותר מיטות למחלקות הפנימיות וגם לצמצם את הפערים בין בתי החולים במרכז לאלה שבפריפריה. לא ייתכן שיהיו מרכזים רפואיים בארץ שסובלים ממחסור חמור ברופאים ובמכשור רפואי. כשכל אלה יקרו - נוכל ליהנות ממערכת בריאות איתנה ומוצלחת".

מה אתם עושים כדי להימנע משחיקה של הצוותים הרפואיים?

"אין ספק שנושא השחיקה מעסיק את ההסתדרות הרפואית, ואת הנהלות בתי החולים והקופות", הוא מספר, "הצוותים מתמודדים עם עומסים פיזיים ונפשיים רבים. צריך לזכור שאנחנו מתמודדים עם מחלה בלתי צפויה ולכן אנחנו לא תמיד יודעים לספק הסברים לגבי דרכי הפעילות שלה, ובהחלט לא קל לעמוד בפני המשפחות שנאלצות להיפרד מיקיריהן. כרגע נעשים ניסיונות רבים לשילוב טיפולים נפשיים אישיים וקבוצתיים הניתנים על ידי פסיכולוגים ופסיכיאטרים שנכנסים לבתי החולים. אני חושב שבינתיים זו יוזמה מוצלחת ומבורכת".

קורונה, צוות רפואי (צילום:  faboi, shutterstock)
"הצוותים מתמודדים עם עומסים פיזיים ונפשיים רבים" | צילום: faboi, shutterstock

לפני עידן הקורונה היינו עדים למקרי אלימות מצערים כלפי אנשי צוות רפואי, אתה חושב שזה השתנה בעקבות המצב?

"אני מאמין שהציבור שנזקק לטיפול ורואה את העבודה הקשה שנעשית מצד רופאים ואנשי הצוות הרפואי, מכיר תודה ומביע הערכה", הוא אומר. "אמנם מידי פעם אנחנו עדיין עדים למקרים כאלה אבל אני חושב שפחות. למרות זאת, אני חושש שברגע שנצא מהמשבר הנוכחי נחזור לשגרה ואז ייתכן מאוד שנחזור לראות עלייה במקרים כאלה. לפיכך, אני חושב שבהחלט יש מקום ליותר אכיפה ויותר אנשי בטחון בבתי החולים".

2021 והקורונה - מה עתיד להשתנות?

כעת, כששנת 2020 הגיעה לסיומה ו-2021 כבר החלה - לא נותר אלא לקוות כי בשנה הזו נקבל סוף סוף את החיים שלנו בחזרה. אך לציפיות האופטימיות הללו הצטרפו לאחרונה חששות שונים, שעוסקים בעיקר במוטציות לנגיף שהחלו כבר להתפתח ברחבי העולם.

האם לדעתך יש צורך לפחד מהמוטציות?

"אני בהחלט מודאג", מודה פרופ' חגי. "מתוך המדגמים נראה שהמוטציה הדרום אפריקאית מתפשטת גם בארץ. הסברה היא שהחיסון מגן גם בפניה, אך עוד מוקדם להסיק זאת. בינתיים הוכח כי הוא מגן מפני המוטציה הבריטית וזה בהחלט מעודד. ידוע שיכולת ההדבקה של המוטציה הדרום אפריקאית היא גדולה באופן משמעותי, ונראה שהיא גם פוגעת בילדים שעלולים להדביק את הדור הוותיק. אני חושש שמקבלי ההחלטות במדינה אינם נוקטים פעולות מהירות, ובסופו של דבר ההססנות הזאת באה לידי ביטוי בעלייה הנוכחית בתחלואה. לכן, חשוב שכל אחד מאיתנו ייקח את האחריות לידיו".

להערכתך, מי ינצח בסוף - אנשי המדע או הקורונה?

"שאלה קשה. ראשית, אני חושב שבהחלט אפשר להתעודד מהעובדה שהצליחו לייצר חיסונים אפקטיביים ובטוחים, תוך זמן קצר שלא פסח על כללי הרגולציה. אם תוך מספר חודשים נצליח לחסן 70 אחוז מהאוכלוסייה, אני חושב שיש סיכוי טוב שנהיה עם היד על העליונה", אומר פרופ' חגי ומדגיש: "עם זאת, ועל אף הסברה האופטימית שנצליח להתגבר על המגפה, אני חושב שעדיין יהיו בעולם אפידמיות – כלומר אזורים של התפרצויות, במקומות שלא יהיו בהם שיעורי התחסנות גבוהים. כמו כן, עדיין לא ברור לכמה זמן החיסון מספק הגנה, וייתכן שנצטרך להתחסן בכל פרק זמן מסוים, כפי שנהוג להתחסן לשפעת. אולם, אלה השערות בלבד והן תלויות, בין היתר, במשאבים שיושקעו במערכת הבריאות, לרבות במחקר, במעבדות חדישות ובכוח אדם.

לסיום, מה אתה מאחל לרופאי מדינת ישראל?

"אני מצדיע לרופאים ולרופאות על העשייה המבורכת בתקופה המורכבת שבה הם מתמודדים באופן יום יומי עם וירוס קטלני ומאיים", הוא מסכם, "אני מודה להם על עבודתם המסורה ומאחל שנמשיך לזכות להעניק שירות ברמה מהגבוהות בעולם".