אם נכונה האמירה ש"העבודה היא חיינו", הרי שלעתים היא גם מחלתנו. העובד הישראלי "מבלה" שעות רבות במקום העבודה ולא פעם נחשף לשלל חומרים, אירועים ומכשולים אשר עלולים להביא עליו לא מעט מחלות. מתי מחלה נתפסת כמחלת עבודה, האם תאונת דרכים מחוץ לעבודה נחשבת לתאונת עבודה ומה חשוב לעשות במקרים האלו? פנינו לעו"ד ענת גינזבורג, מומחית לתביעות נזיקין, יו"ר ועדת נכים תגמולים ושיקום בלשכת עורכי הדין להבין איך הדברים עובדים. 

  1. מה נחשב למחלת מקצוע? 

    מחלת מקצוע היא מחלה שהעובד נפגע בה עקב עבודתו, כאשר היה חשוף לגורמים מסכנים ומזיקים, לרבות חומרים כימיים, מסרטנים ועוד. מחלת מקצוע נגרמת בעקבות חשיפה מתמשכת לאותם גורמים מסכנים וזאת בניגוד לתאונה בעבודה, אשר נגרמת כתוצאה מאירוע פתאומי. כמובן, שמפאת הקשר בין העיסוק, הגורמים הסביבתיים והגורמים המזיקים, אנו רואים קורלציה בין סוג העיסוק ומחלות מקצוע", מסבירה גינזבורג. 
  2. באילו מחלות מדובר?

    על פי נתונים של משרד הבריאות, 46% מסך האבחנות התעסוקתיות בשנת 2017 היו במערכת השמע. בנוסף, שיעור הדיווח על מחלות תעסוקתיות עומד על כ-5 הודעות מתוך 10,000 עובדים. להתפתחות הטכנולוגית יתרונות רבים, אולם חומרים ועיסוקים חדשים עלולים לגרום גם למחלות ולכן חשוב כל כך שעובדים יהיו מודעים לזכויותיהם.



    גינזבורג מפרטת דוגמאות למחלות נפוצות ושוב. "עובדים אשר משתמשים באופן קבוע לתקופה ממושכת בחומרי ניקוי, חומרי צבע וכו' (עובדי ניקיון או מעצבי שיער לדוגמה) ייתכן ויתמודדו עם מחלות עור שונות. מאידך, מורים אשר במשך שנים רבות מרימים את קולם, עלולים לסבול מפגיעה במיתרי הקול. דוגמא נוספת היא עובדים,  אשר מתוקף עיסוקם מבלים שעות רבות בשמש, דבר שעלול להוביל לסרטן העור. גם חשיפה לאסבסט עלולה לגרום, לאחר שנים, לסרטן".
  3. את מי צריך לתבוע במקרה של מחלת עבודה?

    "על עובד שחלה במחלת מקצוע לתבוע את המוסד לביטוח לאומי, בהתאם להגדרה בחוק של 'פגיעה בעבודה'. תת הנושא של מחלת מקצוע מוסדר בסעיף 85 בחוק הביטוח הלאומי. רשימת מחלות המקצוע היא רשימה סגורה וכוללת, בין היתר, קריטריונים רבים של חומרים הגורמים להרעלה (למשל, בנזין וכרום), מחלות הנגרמות ע"י גורמים כימים, פיזיקלים וביולוגים וסרטן מקצוע הנגרם ע"י גורמים כימים (למשל אסבסט).

    בנוסף, במקרים בהם המעסיק נהג ברשלנות אשר תרמה וגרמה להופעת המחלה אצל העובד, לרבות מקרים בהם לא סופקו לעובד תנאי עבודה בטוחים והגנה על בריאותו  -  קמה לעובד האפשרות להגיש תביעת נזיקין נגד המעסיק. על העובד יהיה להוכיח בבית המשפט כי רשלנותו של המעסיק גרמה למחלה, וזאת בעזרת חוות דעת רפואית בתחום הרלוונטי וטיעונים משפטיים מתאימים. חשוב לדעת, כי מכספי הפיצויים אשר יתקבלו, במידה והתביעה תתקבל, ינוכו התגמולים שקיבל ויקבל העובד מהביטוח הלאומי".
  4. איך קובעים שהמחלה נגרמה כתוצאה מהעבודה?

    "עובד החושד כי חלה במחלה כלשהי כתוצאה מחשיפה מתמשכת לגורמים מסכנים בעבודתו צריך לפנות לרופא תעסוקתי. במקרה בו הרופא (או המעסיק) יחשוב שיש לדווח למשרד הבריאות ולמפקח העבודה האזורי על המקרה, ייעשה הדבר והמפקח יחליט האם לבדוק את המקרה ולגבש דו"ח, אשר ימנע סיכונים נוספים של פגיעה בעבודה.

    "במקרה בו החליט הרופא התעסוקתי כי מדובר במחלת מקצוע, יהיה זכאי העובד לטיפול רפואי בשלב הראשון, ובהמשך יהיה על העובד להגיש תביעה לדמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה.

    יש להוכיח קשר סיבתי בין המחלה לבין תנאי העבודה, על מנת שניתן יהיה להכיר בעובד כנפגע עבודה. במקרה בו יוכר העובד כנפגע עבודה, הוא יוכל להגיש תביעה לקצבת נכות, להיות מוזמן לוועדה רפואית מול רופאים בתחומים הרלוונטיים לסוג המחלה ולמצות את זכויותיו בהתאם לחוק ולדרגת הנכות שתיקבע לו. מחלות מקצוע רבות שוללות את יכולתו של העובד לחזור לעבודה, מה שעשוי להגדיל את דרגת הנכות הקבועה".
  5. האם תאונת דרכים בדרך לעבודה נחשבת תאונת עבודה?

    "כאשר אדם נפצע בתאונת דרכים בזמן העבודה, בדרך לעבודה או בדרך מהעבודה - מדובר בתאונת עבודה. עם זאת חשוב לדעת, כי אם בדרך לעבודה או ממנה - הייתה לנפגע הפסקה משמעותית או סטייה מהדרך הרגילה, התאונה בדרך כלל לא תיחשב כתאונת עבודה. תאונת דרכים תיחשב לתאונת עבודה בין אם האדם היה בדרכו לעבודה ברגל, רכוב על אופניים, ברכבו או בדרכים אחרות".

  6. מה צריך לעשות במקרה של תאונת עבודה?

    "על אדם שנפצע - יש להגיש הודעה על פגיעה בעבודה למוסד לביטוח לאומי, אשר ישלם דמי פגיעה בתקופה בה העובד יימצא באובדן כושר עבודה לאחר התאונה, עד לתקופה של 3 חודשים. לאחר מכן זכאי הנפגע להגיש תביעה לקצבת נכות למוסד לביטוח לאומי וכן תביעה לחברת ביטוח החובה בגין נזקי הגוף שנגרמו לו.

    "בפני מי שנפגע בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, ניצבות שתי אפשרויות:
    האחת - לפנות ראשית לביטוח לאומי לקביעת דרגת נכות ואז דרגת הנכות שתיקבע על ידי הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי תהיה דרגת הנכות המחייבת גם בתביעת הנזיקין אותה יגיש נגד חברת הביטוח של הרכב.



    "השניה - להגיש קודם תביעה לביהמ"ש, אשר ימנה מומחים רפואיים לקביעת דרגת נכותו, ולאחר קביעת הנכות ע"י המומחים, יגיש הנפגע תביעה למוסד לביטוח לאומי לקביעת דרגת נכותו ע"י הועדות הרפואיות. בכל מקרה יקוזזו המענקים או הגמלאות שקיבל ויקבל הנפגע, לעבר ולעתיד, מהמוסד לביטוח לאומי, מהפיצוי המגיע לו במסגרת תביעת הנזיקין . לכל מסלול יש יתרונות וחסרונות, וחשוב לפעול בצורה מיטבית בהתאם למצב הסוביקטיבי של כל נפגע, על מנת להיטיב את מצבו".