מערכת הבריאות בישראל כוללת היקף רב של שירותים וזכויות, עם זאת, חלקם ניתן בכמות מוגבלת או במצבים מסוימים בלבד, חלקם מוגבל בהתאם למקום המגורים, חלקם ניתן רק למי שרכשו את הביטוח המשלים של הקופה (שב"ן) וכיוצא באלה. במצב כזה, הסיכוי כי 'אדם מן השורה' יכיר בזכויותיו ובהליכים הנדרשים לממש אותן כמעט ואינו קיים.

בשנים האחרונות נעשו כמה מהלכים שנועדו להנגיש את המידע על זכויותיו הרפואיות של המטופל כדי לסייע לו לממש אותן. כך, בשנת 2014 הקים האגף לפיקוח על קופות החולים במשרד הבריאות את אתר האינטרנט 'כל הבריאות'. באתר, יכול כל אזרח לבחון איזה שירותים רפואיים מגיעים לו במסגרת סל הבריאות הממלכתי , מה ההשתתפות העצמית שהוא נדרש לשלם ומה עליו לעשות כדי לקבל את השירות. בנוסף הוא יכול להשוות בין הזכויות העומדות לרשותו במסגרת השבנ"ים של קופות החולים. אתר זה מצטרף לאתר אינטרנט נוסף ותיק יותר, 'כל זכות', שהוקם במטרה להשלים את הפער הקיים בתחומי זכויות חברתיות ואזרחיות, לרבות זכויות רפואיות.

בשנים האחרונות הוקמו גם כמה בתי חולים מרכזי מיצוי זכויות המספקים למטופל או לבני משפחתו סיוע פרונטלי, טלפוני ודיגיטלי וגם קופות החולים נערכות בשנים האחרונות לקידום הנושא דרך הכשרת בעלי מקצוע, שמטרתם היא לנווט את המטופלים בצורה מועילה ויעילה יותר במצבים מורכבים.

זכויות בהתאמה אישית

אולם, בעידן של רפואה מותאמת אישית, מהלך מערכתי ומקיף של הנגשה אישית של המידע למטופל על פי צרכיו חייב לקחת עוד צעד משמעותי קדימה את טיוב הטיפול במימוש זכויות המטופלים. רוב המידע, אם לא כולו, כבר עבר דיגיטציה, ובטכנולוגיות של ביג דאטה ובינה מלאכותית, מיצוי אוטומטי של זכויות המטופל לא נראית כמשימה מורכבת מדי ליישום ותלוי בעיקר בנכונות של מערכת הבריאות לקדם יישומים בתחום זה. זאת ועוד, לדברי שמוליק בן יעקב, יושב ראש האגודה לזכויות החולה, גם בלי הטכנולוגיה החדשה אפשר לבצע כבר היום הנגשה יזומה ואוטומטית של זכויות רבות באופן פרטני. "אם היום כשאני קובע תור למכון להתפתחות הילד אני מקבל מסרון עם פרטי התור, השעה והמקום – למה לא להוסיף עוד שורה במסרון הכוללת קישור למידע נוסף על הזכויות שלי הרלוונטיות לטיפול התפתחות הילד מאתרי 'כל זכות' או 'כל הבריאות'?

לעוד כתבות בנושא, לחצו כאן:

באופן דומה, הנגשת מידע על זכויות כחלק מהמידע בגיליון השחרור של החולה , לטענת בן יעקב, צריכה להפוך לסטנדרט "על בית החולים להוסיף לגיליון השחרור מידע על הזכויות של אותו חולה, מידע זה יעמוד גם לנגד עיניו של הרופא בסיכום המחלה". ולא רק בבית החולים אלא גם רופא בקהילה יכול להפנות את המטופל למידע פרטני באשר לזכויותיו במסגרת סל הבריאות או במסגרת השב"ן. כך למשל, חשבו כמה ייחסך ממטופל שנדרש למכשירי שמיעה, אם היה רשום לו על גבי ההפניה כי מרגע שקיבל הפניה לבדיקת שמיעה עד לסיום תהליך התאמת מכשיר השמיעה אסור שיעברו יותר מ-60 ימים? או מטופל אחר שזקוק להפניה דחופה לבדיקת MRI, אם היה יודע שהוא לא מוכרח להמתין חצי שנה לתור, שכן אם המקרה דחוף חובת הקופה לאפשר לו לבצע את הבדיקה גם במוסדות שאינם בהסדר עם הקופה. "מסירת המידע על הזכויות, משמעותה העיקרית היא לא חסכון כספי אלא מידע המשפיע על רמת הבריאות. וכשהמידע אינו מונגש, גם הבריאות נפגעת", אומר בן יעקב.

רופא עם חולה סוכרת (צילום: shutterstock by Syda Productions)
מיצוי זכויות הוא חלק מהטיפול | צילום: shutterstock by Syda Productions

גם הסכמה מדעת, המייצגת את זכותו של המטופל לקבל החלטה מושכלת על הטיפול שהוא עומד לקבל, צריכה על פי בן יעקב להיעשות בהתאמה אישית לכל מטופל. "היום, כשאדם עומד לקראת ניתוח הוא מקבל מסמך טכני בניסוח משפטי, שממנו רוב האנשים לא מסוגלים להבין דבר. העברת המידע בצורה טובה יותר ויזואלית, בשפה שלי, בהתאמה לתרבות שלי, באופן שבו אני אבין מה המשמעות של כל דבר, תאפשר לי לקבל החלטה מושכלת. אנשים צריכים להבין איזה שיקום מצפה להם, מה האלטרנטיבות שלהם, האם הכאב יימשך גם לאחר הניתוח, האם הסיכונים שלהם עולים בגלל גילם או מסיבות אחרות וכן הלאה, אם יקבלו את המידע הזה, באופן ובשפה שהם יבינו, אולי יקבלו החלטה אחרת שתחסוך להם סבל רב בהמשך".

מיצוי זכויות הוא חלק מהטיפול

ובעידן של בינה מלאכותית, אפשר גם לדבר לא רק על הנגשת מידע על זכויות אלא גם על מימוש הזכויות על פי הצורך האישי של המטופל, כך למשל באשר למימוש הזכויות המגיעות לנו בביטוח לאומי. "קופות החולים יכולות להקים מערכת שבה אם מטופל נדרש להגיש תביעה לביטוח הלאומי, הקופה תרכז עבורו את כל הנתונים הרלוונטיים מהתיק הרפואי, לרבות ההיסטוריה הרפואית שלו, ותעביר את כל המידע לביטוח הלאומי, כך שחברי הוועדה הרפואית בביטוח לאומי יוכלו להתרשם מכלל הבעיות שיש לפונה, בלי שהמטופל יידרש לכתת את רגליו".

חשוב להבין כי הפעמים שבהן אנו נדרשים להכיר בזכויות הרפואיות שלנו, נדרשים מן הסתם, כשאנו חולים ולא פנויים להתעסקות במימוש הזכויות, ולכן יש לעשות כל שניתן כדי להקל על הצעדים הללו. "כשאנחנו בריאים, עניינים של זכויות חולה לא מעניינים אותנו. אם את לא צריכה פיזיותרפיה, למה שתדעי כמה טיפולים כאלו מגיעים לך? אבל כשאת חולה, כשהמידע הזה כן רלוונטי, את תשושה, את בלחץ ואת מתעסקת בבריאות שלך. לכן, מסירת מידע פרטני, מותאם אישית, על הזכאות לבריאות מוכרח להיות חלק מהטיפול הרפואי שאנחנו מקבלים". כעת, כשנראה כאמור כי המערכת נכונה לקידום נושא מיצוי הזכויות, זו העת לשלב ידיים ולייצר שיתוף פעולה פורה יותר וכך לאפשר ליותר ויותר חולים להשיג בריאות טובה יותר.

 

יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי הינו להחלטת המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל.
המידע נכון לנובמבר 2021. למידע נוסף, יש לפנות לרופא המטפל. שירות לציבור. מוגש בחסות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ