זה היה אמור להיות עוד יום שגרתי בקיבוץ נען: מרינה, אמו של יובל בן ה-14, הגיעה לצפות בו מתאמן לקראת פעילות מפגן החבלים שתוכננה בקיבוץ לרגל "שנת הבר מצווה" – חגיגות מסורתיות שחברי הקיבוץ מכירים.

"נהוג שהורים מגיעים לראות את החזרות, אז הלכתי בשמחה" היא מספרת בראיון ל-mako בריאות. "יובל היה אחד המצטיינים והוא היה אמור לבצע תרגיל יחסית מסובך". אלא שלפתע, היא הבחינה בו הולך לכיוון האזור המוצל, נשכב על החול ומתחיל לפרכס. "בהתחלה לא הבנתי למה הוא מניח את הראש בתוך החול, אבל אז קלטתי שהוא ממש מפרכס. הוא הפסיק לנשום והשחיר, זה היה מלחיץ בטירוף", היא משחזרת. מרינה היא אחות במקצועה, וזה כנראה מה שעזר לה לפעול בקור רוח, למרות הסיטואציה המלחיצה.

"החזקתי לו את הראש כדי שלא יקבל מכה, צעקתי לבעלי שיגיע ומיד הזעקנו אמבולנס. לאחות של בעלי יש אפילפסיה, אז מיד עבר לי בראש שזה אולי הסיפור, אבל חשבתי גם על אופציה של גידול בראש. הסיטואציה הייתה כל כך מלחיצה, כך שאני לא זוכרת בפרטי פרטים מה בדיוק קרה במהלכה".

גידול באזור שמשפיע על הדיבור

אחרי כמה דקות, יובל התאושש. "פינינו אותו לבית החולים ונשארנו שם להשגחה של לילה. התחלנו ברור אצל רופאה מומחית לאפילפסיה, ולא עזבנו אותו לרגע. נשלחנו לברור מקיף, לרבות בדיקות הדמיה, אבל כבר לפני זה הרופאה העריכה שלא מדובר באפילפסיה". בדיקת ה-MRI שביצע יובל, לא הותירה מקום לספק – במוחו אותר גידול מסוג קברנומה. הוא אומנם היה שפיר, אך התמקם באזור שיכול היה להשפיע על יכולת הדיבור של יובל.

בשלב זה הם ניגשו לפרופ' שלומי קונסטנטיני, מנהל מרכז המוח ילדים, ביה"ח "דנה-דואק" לילדים. "הוא נתן לנו שתי אופציות – להשאיר את הגידול במוח, עם כל ההשלכות והסיכון לפגיעה בדיבור - או לנתח. הבעיה בניתוח, נבעה לדבריו, מכך שמדובר בניתוח גדול ומורכב שעצם הפעולה שלו עלולה להיות כרוכה בפגיעה באזור הדיבור", מספרת מרינה. "אחרי התלבטות, הוא הפנה אותנו לד"ר עידו שטראוס, מנהל המכון לנוירוכירורגיה תפקודית באיכילוב. הוא מנתח בלייזר באמצעות רובוט עם סיב אופטי, אבל בד"כ השיטה הזאת מתאימה לגידולים יותר מורכבים".

התפר המוחזק עי שתי סיכות (צילום: פרטי - מאושר)
כך זה נראה - תפר החתך המוחזק ע"י שתי סיכות | צילום: פרטי - מאושר

אלא שלמרות הציפיה והתקווה לזכות בטיפול שיוכל לסייע ליובל, התזמון לא שיחק לטובתם. מלחמת חרבות ברזל החלה, וד"ר שטראוס גויס בצו 8. "לקח 4 חודשים עד שהצלחנו להגיע אליו לייעוץ", מספרת מרינה. "הוא אומנם אמר לנו שלא נהוג לבצע ניתוח מהסוג הזה במקרה של הגידול הספציפי שממנו סבל יובל, אבל אחרי שביצענו כמה בדיקות – הבנו שזה אפשרי והחלטנו ללכת על זה. לעומת הניתוח הקלאסי שדרש התערבות משמעותית, במקרה הזה מדובר בניתוח פשוט הרבה יותר, מה שמצמצם באופן משמעותי גם את הסיכונים וגם את משך ההחלמה".

למרבה המזל, הניתוח עבר בשלום ותוך יממה יובל כבר שוחרר לביתו. מרינה מספרת שהוא כמעט חזר לתפקוד מלא. "מדי פעם קצת כואב לו הראש ואנחנו נדרשים להגיע לבדיקות מעקב אחת לחודשיים. הוא גם צריך ליטול תרופות נגד פרכוסים כי הגידול עדיין נמצא בראש. אבל בסה"כ הוא מתנהל כמעט כרגיל, ומדהים שהוא שוחרר הביתה כבר תוך יום מהניתוח".

ניתוח ייחודי עם פרופיל סיכונים נמוך יחסית

ד"ר שטראוס מספר על ההחלטה לבצע את הניתוח הייחודי: "יובל אובחן עם קברנומה. זה מעין גידול שפיר שעשוי מכלי דם שהתמקם לו בצד השמאלי במוח - אזור הדיבור והשפה. היה חשש שאם הגידול ידמם הוא יפגע ביכולות האלה. בשלב הראשון, הוא טופל בתרופות למניעת פרכוסים, והרופאים החלו לשקול אפשרויות ניתוחיות. הבעיה היא שניתוח פתוח קלאסי יכול היה לפגוע בתפקודי השפה, ולכן החלטנו לחכות ולעקוב. הניתוח שבו בחרנו לבסוף, מבוצע בטכנולוגיה זעיר-פולשנית שבמהלכו הגידול נצרב ע"י קרן לייזר המועברת באמצעות סיב אופטי, וכך הוא מצטמצם באופן משמעותי. כיום נהוג להשתמש בטכנולוגיה הזאת בעיקר במקרה של גידולים ממאירים או עבור חולי אפילפסיה".

כדורסלן בנשמה (צילום: פרטי - מאושר)
כדורסלן בנשמה | צילום: פרטי - מאושר

הד"ר מסביר כי במהלך הניתוח, מחדירים את הסיב האופטי לתוך הגידול באמצעות רובוט. "בשלב הראשון הסיב נכנס למוקד האפילפטי, ובשלב השני – המטופל מועבר למכון MRI ושם מבצעים את הצריבה תחת ההדמיה. במהלכה, מועברת אנרגיה של חום שבפועל הורסת את הגידול". לדבריו, אומנם גם במקרה הזה עדיין מדובר בניתוח פולשני, אך כאמור – הסיכונים הכרוכים בו קטנים באופן משמעותי. "בד"כ כשגידול ממוקם בעומק המוח צריך 'לפלס' את הגישה אליו, ואת זה עושים באמצעות יצירת פתח רחב יחסית, מה שמעמיד את המטופל בסכנה ומגדיל את הפוטנציאל לנזק. במקרה הזה, בזכות הטכנולוגיה הזעיר-פולשנית, נדרש לייצר חלל בעובי של כמילימטר בלבד, שדרכו נכנסים למוח. לצורך כך, בראשו של יובל בוצע חתך קטן של 5 מ"מ, מה שאפשר את שחרורו המהיר הביתה".

לסיכום, הוא מציין כי כיום המגמה בעולם הניתוחים היא לשלב יותר ויותר ניתוחים זעיר-פולשניים, כאשר הדבר מתאפשר. "זה נכון יותר גם למטופלים שמרוויחים ניתוח בטוח יותר וגם לרופאים, שיכולים לנתח בדיוק רב יותר ובאמצעות פרוצדורה פחות פולשנית ומסובכת". עם זאת, יש גם חסרונות לדבריו – "זה לא מתאים לכל הגידולים, ויש מקרים שבהם עדיין נדרש לבצע ניתוח פתוח, בעיקר כשהממדי הגידול רחבים. גם עלות הטיפול יקרה משום שהוא עדיין לא בסל".

ד"ר שטראוס במהלך הניתוח (צילום: איכילוב)
ד"ר שטראוס במהלך הניתוח | צילום: איכילוב

"יובל הוא נער מקסים ובוגר. הוא שחקן כדורסל בנבחרת מקצועית, ולאורך כל התקופה הלא פשוטה הזאת הוא הוכיח כמה הוא גיבור ובוגר", אומרת מרינה לסיום. "בהתחלה הוא חשש שמדובר בסרטן, אבל לשמחתי הרופאים שבדקו וטיפלו בו הסבירו לו לאורך כל הדרך את המצב, ובעיקר הרגיעו אותו. זה ממש לא מובן מאליו ועזר גם לנו לצלוח את התקופה המאתגרת הזאת".