כשאנו חשים ברע וניגשים לרופא, אנו מסתמכים על שנות הניסיון שלו, האינטואיציה שפיתח וכמובן על הידע שלו. בעוד עשר שנים לכל זה לא יהיה כמעט משקל. המחשבים ואמצעים טכנולוגיים אחרים הם אלו שיידעו לאבחן את גורמי המחלה שלנו ולחזות את עתידנו הבריאותי, בעוד שרופא טוב יהיה כזה שיידע לתפעל אותם ולעבוד בשילוב עם האמצעים האלו. אילו פיתוחים טכנולוגיים ישנו את חיינו בעתיד הקרוב, והאם יימצאו תרופות לסרטן ולאלצהיימר?
"המהפכה הבאה תהיה בסימן מידע וטכנולוגיות מידע, למשל יהיו מחשבים שיוכלו לאבחן חולים והם יעשו את זה טוב יותר מרופאים", אומר ד"ר רועי צזנה, עמית בסדנת יובל נאמן למדע טכנולוגיה ובטחון באוניברסיטת תל אביב, ומחבר הספר "המדריך לעתיד: המהפכות הטכנולוגיות שישנו את חיינו". "חלק מהקידום של המחקר הרפואי פירושו להבין טוב יותר את המחלות ואת התהליכים שבגוף. נכון להיום חוקרים מגששים באפלה. מחשבים מתקדמים מכפילים את יכולותיהם מדי שנה-שנתיים, בני אדם לעולם לא יוכלו להתקדם באותו הקצב".
במידה והמחשבים ידעו איך לאבחן חולים, השאלה המתבקשת היא האם בכלל יהיה מקום לרופאים במערכת הזו. "אין ספק כי זה מייתר חלק מתפקידו של הרופא האנושי: אבל חשוב לזכור שכבר היום הרופא מתקשה מאוד במלאכת האבחון. על מנת להיות מומחה בכל התחומים הרפואיים כיום, הרופא צריך לקרוא מיליוני מאמרים ומחקרים שיוצאים מדי שנה בעולם המדע בשביל לדעת את ההשלכות והמשמעות של כל תרופה. עודף המידע מכביד על הרופאים, ואין סיכוי שהם יצליחו להשתלט על כל המידע הזה".
כאן נכנסים המחשבים לתמונה. "אם לפני 10 שנים זה יכול היה להישמע כמו מדע בדיוני, כבר ב-2011 ווטסון, המחשב של IBM, הוכיח שהוא מפיק מסקנות ותובנות מתוך אוסף עצום של מחקרים, ובכך מאיץ את קצב המחקר והטיפול הרפואי. בקרוב המחשב יעקוף את היכולות של הרופאים באבחון וגם אם יעשה טעויות, הוא עדיין יעשה פחות טעויות מרוב הרופאים האנושיים. בזכות זה, ההבנה של מחלות, חיידקים ונגיפים תתפתח בצורה משמעותית, וגם היכולת שלנו לזהות ולהתמודד עם מחלות".
צמיד חכם שידע כמה אכלתם
הפיתוחים הטכנולוגיים העיקריים שעתידים לשנות את חיינו הם, לדברי ד"ר צזנה, בעיקר בתחום הלבוש. "מחשוב לביש הוא הפיתוח הבא – מזעור של טכנולוגיות ואביזרי חישה שנוכל להטמיע בבגדים בנעליים, בתחתונים ובתכשיטים, שישדרו את המידע שיקלטו ל"אינטרנט של הדברים", ענן המידע שמגיע מכלל המכשור שיש לו יכולת לתקשר. לדוגמה, טבעת על האצבע תבדוק את טמפרטורת הגוף ותשדר את המידע לסמארטפון, תליונים ידווחו כמה מרחק הלכת היום ומה אתה עושה בכל רגע נתון, צמידים חכמים יידעו כמה אתה אוכל, מתי הלכת לישון ומה המצב הרגשי שלך.
כיום, המחקר הרפואי מבוסס על מה שקרה לגוף החולה בדיעבד, עד שהגיע לרופא ואובחן. אבל בעתיד הקרוב נוכל לעשות מעקב משמעותי של הגוף בכל זמן נתון. הבינה המלאכותית תעבור על המידע ואם היא תזהה אי רציפויות, היא תתריע שיש בעיה. 10 שנים מהיום יהיו מקומות עבודה שיוכלו לשגר לרופאים שלהם הודעות שיתריעו שיש וירוס בקומה הראשונה. נוכל לנטר איפה מתחילות מחלות ואיפה הן מתפשטות. אך זה גם מעלה סוגיות של פרטיות ונהיה חייבים לשקלל איפה טובת הפרט לעומת מהי טובת הכלל".
אלו פיתוחים צפויים בתרופות ובטיפול במחלות הסרטן?
"גם בעשור הקרוב הסרטן עדיין יהיה והוא לא צפוי להיעלם, אלא שהאבחון המוקדם יוכל לקרות מוקדם יותר. כאשר הבריאות תנוטר באופן רציף, נוכל לאתר את הסרטן בשלב מוקדם, ברגע שתתועד תגובה פיזיולוגית חריגה. כל מי שירצה יוכל לעבור ריצוף גנטי, והמשמעויות עצומות, כל אחד יוכל לקבל מידע על מידת הרגישות שלו לתרופות, הפוטנציאל לפתח מחלות מטבוליות וסוגי סרטן שונים. בנוסף ייצור התרופות יהיה במגמה של תרופות ביולוגיות, המתאימות לדנ"א של כל אינדיבידואל. בעתיד נוכל לייצר חלק מהכדורים ומהגלולות בקופות החולים בדיוק במינון הנכון שיתאימו לכל אדם באופן פרטני ולכן יהיו מינימום של תופעות לוואי".
עתידות לפרוץ מגיפות חדשות?
"קשה לומר כי אף אחד לא יודע את התשובה לכך. יחד עם זאת, אנחנו משתפרים בתפקוד שלנו אל מול מגיפות ומגיבים מהר יותר. זמן קצר לאחר שגילו את הסארס, מוקמו בשדות התעופה גלאים שזיהו כל אדם שיש לו טמפרטורה גבוהה מהרגיל כדי להבין אם מדובר בדלקת. כדי למצוא פתרונות למגיפות צריך להבין מה גורם להם, לזהות את החיידק או את הנגיף, לקרוא את הקוד הגנטי שלהם ולדעת איך להילחם בהם. לפני 10 שנים לקח שנים ארוכות לזהות את גורמי המחלה ולקרוא את הקוד הגנטי שלהם, היום זה אורך חודש אחד ואפילו פחות, והיעילות עומדת לגדול כך שבעוד 10 שנים כשתפרוץ מגיפה חדשה, נוכל לדעת תוך ימים ספורים מה הפתוגן ואיך להילחם בו".
איזו התפתחות צפויה בתחום הגנטיקה?
"בעיקר בתחום הריצוף הגנטי, לא רק של האינדיבידואל אלא להבין אלו חיידקים ופטריות קיימים בגוף, וכיצד הם משפיעים על חיינו ובריאותנו. בנוסף, אני אהיה מופתע אם תוך 10 שנים לא נראה כבר את העובר הראשון שהונדס גנטית, ברחם או בשלב ההפריה. באמצעות ההנדוס הגנטי נוכל לתקן פגמים ולהעלים מחלות כמו סיסטיק פיברוזיס. טכניקה זו עשויה גם לשמש להנדוס פיגמנטציה של צבע שיער ועיניים, הארכת תוחלת חיים ויצירה של נוגדנים שיגנו מפני מחלות קיימות".
"הרפואה המשלימה חסרת ערך מכל בחינה שאינה פסיכולוגית"
אבל התפתחות הביוטכנולוגיה קשורה, ביון היתר, גם לאפליקציות ולסטראטאפים המוקמים בתחום הרפואי. "כל אלה יתפסו מקום עצום וחשוב", אומר ד"ר צזנה. "עיקר החדשנות בתחום תהיה חייבת להגיע מהסטארט-אפ, כי הם חושבים מחוץ לקופסה וחושבים במהירות קדחתנית, לעומת המוסדות הממשלתיים שפועלים לאט ובטוח. לכן, חשוב לעזור לחברות ביו רפואיות חדשות לקום, לתמוך בהן ולזרז את ההתפתחות שלהן. קיימת תחרות קונספטואלית בין המוסדות הישנים לחדשים, המתבטאת לעתים קרובות במלחמה בין הממשל לחברות החדשות. חברת 23andme היא חברה לטכנולוגיית מידע שאפשרה לאנשים לבדוק את הקוד הגנטי שלהם ולאבחן גן פגום. ה-FDA לא אהבו את העניין, אסרו על החברה להמשיך לתת ייעוץ גנטי וכמעט סגרו אותה. לטענתם, כל ייעוץ רפואי חייב לעבור דרכם כדי שיבינו את מידת הדיוק. אלו לא נהלים שמתאימים למאה ה-21 אך זה הקונפליקט שקיים כיום. חברות סטארטאפ רצות קדימה, והממשלה רודפת אחרי היזמים ומתחננת שיאטו כדי שיהיה פיקוח".
ומה לגבי הרפואה המשלימה?
"עד כמה שאפשר לזהות כיום, הרוב המכריע של הרפואה האלטרנטיבית – כגון הומאופתיה, נטורופתיה, דיקור ועוד – חסר ערך מכל בחינה שאינה פסיכולוגית. חמור מכך, טכניקות אלטרנטיביות מסוימות כמו כירופרקטיקה עלולות לגרום נזק של ממש לחולה. ברובד הפסיכולוגי, אנשים רוצים את המגע האישי ויש לזה השפעה על הבריאות. לכן, ככל שהרפואה האלטרנטיבית תספק את מה שהקונבנציונלית לא מצליחה, היא תמשיך לשגשג. התקווה שלי היא שברגע שמחשבים יתחילו לזהות מה הבעיות של החולים וניתן יהיה לאבחן את החולים ביעילות, לרופא תהיה אפשרות להעביר את המידע לחולה בצורה יותר אחראית, משקיעה ומתחשבת, ולא כמו שזה נעשה כיום".
ויש סיכוי למצוא תרופה למחלות כרוניות וחשוכות מרפא?
"בעשור הקרוב תהיה התקדמות משמעותית במציאת תרופה למספר מחלות כרוניות קשות, אבל קשה להאמין שיימצא פתרון קסמים. לאלצהיימר יש כבר תרופות, אבל הן לא מעלימות את המחלה אלא משככות את הסימפטומים או מאיטות את התפתחות המחלה. גם לאיידס לא מצאנו תרופה אלא קוקטייל שמעכב את התפתחות המחלה. בעשור הקרוב יהיו עוד תרופות וטכניקות רפואיות שיעזרו לחולי לב, שיצמצמו את מספר השבצים המוחיים, שיאריכו את משך הזמן שחולי האלצהיימר נהנים בו מצלילות מחשבתית, אבל תרופה שעוצרת את המחלות? קשה להאמין שתימצא. בין היתר בגלל שאנחנו לא מבינים את רוב המחלות ואת הגורמים להן".