צמחים ממלאים תפקידים רבים באקולוגיה. בין השאר הם צורכים מהסביבה פחמן דו-חמצני ומים, ובתהליך הפוטוסינתזה משחררים לאוויר חמצן. לביצוע הפוטוסינתזה דרוש אור, ולכן היא אפשרית רק כשהשמש זורחת או תחת אור מלאכותי. בזמן הזה צמחים קולטים את הפחמן הדו-חמצני שאנו ושאר היצורים החיים פולטים בנשימתנו וממירים אותו בחמצן טרי שאנו יכולים לנשום שוב. בנוסף הם קולטים מהאוויר רעלנים כמו בנזן, פורמלדהיד ואמוניה.
במשך הדורות בני האדם החלו לשהות יותר ויותר בחללים סגורים. התברר שכאשר אנשים נמצאים זמן רב בחדר סגור הם עלולים לפתח את "תסמונת הבניין החולה", שבאה לידי ביטוי בכאבי ראש, יובש, קשיי נשימה דמויי אסתמה וגירויים בעיניים, באף ובעור. התסמינים האלה נובעים בין השאר מאוורור לקוי של הבניין, כך שאפשר למנוע אותם על ידי פתיחת חלון והכנסת אוויר צח, או הכנסת צמחים למרחב. לפיכך, קישוט הבית בצמחים לא רק תורם למראה הבית, אלא מועיל גם לבריאות.
בשנת 1989 ערכה סוכנות החלל האמריקאית נאס"א ניסוי שבו בדקה אלו צמחים ביתיים מטהרים הכי טוב את האוויר מרעלנים או מסייעים הכי טוב לאוורור החדר, או כל חלל סגור אחר – למשל תחנת חלל. הסוכנות המליצה להניח לפחות צמח אחד לכל עשרה מטרים רבועים וערכה השוואות בין מינים שונים. במקום הראשון זכו החרצית (Chrysanthemum morifolium) והספטיפיליום (Spathiphyllum) שמסוגלים לטהר את האוויר מבנזן, פורמלדהיד, אמוניה, קסילן וטריכלורואתילן וכך למנוע את הגירויים וכאבי הראש שהם גורמים.
האם יש סיבה גם לחשוש מהצמחים?
יש לזכור שגם הצמחים עצמם חיים, וכמו כל תא חי, תאי צמח צריכים לנשום כדי להפיק אנרגיה זמינה. תהליך הנשימה התאית קולט חמצן מהאוויר וסוכר בשם גלוקוז ממאגרים שנצברו בתא מבעוד מועד בתהליך הפוטוסינתזה, וממיר אותם לפחמן דו-חמצני ולאנרגיה. מדובר במעין תהליך הופכי לפוטוסינתזה, שמתרחש כל שעות היממה בלי קשר לעוצמת האור.
בשעות היום, בזכות תהליך הפוטוסינתזה, כמות החמצן שהצמח פולט בחזרה לסביבה עולה על זו שהוא צורך, כך שבסך הכול כמות החמצן בסביבה גדלה. לעומת זאת, בלילה מתבצע רק תהליך הנשימה התאית ועל כן הצמח צורך חמצן מהסביבה, בדיוק כמונו, ופולט פחמן דו-חמצני.
עוד ב-mako בריאות:
>> יש לי חזה גדול והלכתי שבוע בלי חזייה
>> האם באמת צריך להשתין אחרי סקס?
>> כך תגרמו לגוף שלכם לשרוף יותר קלוריות
בשל ההבדל בריכוזי החמצן בסביבה ביום ובלילה התקבע המיתוס שאסור להכניס צמחים לחדר השינה מחשש שיתחרו בנו על החמצן בחדר, יפלטו במקומו פחמן דו-חמצני וכך "יחנקו" אותנו במהלך הלילה. בפועל, אין חשש כזה. כמות החמצן שצמח ביתי "גונב לנו" וכמות הפחמן הדו-חמצני שהוא פולט נמוכות ביותר, כך שיש לנו די והותר חמצן לנשימה. למעשה, אדם נוסף או חיית מחמד שחולקים איתנו את החדר צורכים הרבה יותר חמצן מאשר צמחים. ספק אם מישהו מאיתנו יפסיק להתכרבל עם החבר הפרוותי שלו בלילה רק כדי להרוויח עוד כמה מולקולות חמצן.
* עמית בנימין, מסטרנטית במכון ויצמן למדע וכתבת באתר מכון דוידסון
האפליקציה של מגזין דוידסון בגוגל פליי או ב-App Store