בישראל חיים כיום כ-170,000 ניצולי שואה, גילם הממוצע מעל 80 שנה. באופן טבעי, רובם המכריע מתמודדים עם הצלקות הנפשיות שהותירה בהם התקופה החשוכה ביותר בהיסטוריה. חרדות, פחדים וקשיים חברתיים ומנטליים אינם זרים לאנשים שחוו את הסבל הבלתי אנושי המוכר מתקופת השואה. אולם, יש גם צד פחות מדובר: מסתבר שהחוויות הקשות שעברו השפיעו על הניצולים באופן משמעותי גם ברמה הפיזית.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
כאב כרוני, קשיי ניידות ובעיות עיכול
ד"ר רון בן יצחק, מומחה בגריאטריה "בשיבה בריאה", מספר שבמהלך עבודתו הוא נתקל בניצולי שואה רבים שמתמודדים עם קשיים פיזיים רבים. חלקם הגדול נובעים ממסע הייסורים שעברו בחייהם. "אחת התופעות המוכרות והעצובות ביותר מאפיינת אנשים שנאלצו לעבור 'ניתוחי שדה' במהלך תקופת השואה. במקרה ה'טוב', מדובר באנשים שהצליחו לשלם שוחד כדי לזכות בניתוח מציל חיים בידי אנשי רפואה, ובמקרה הפחות מלבב – בכאלה שעברו ניתוחים במחתרת, תחת תנאי שטח קשים ובעת מחסור חמור בכלים ובהיגיינה הדרושה".
אחת ההשלכות הפיזיות המוכרות של הבעיה, מתבטאת בירידה בשמיעה ואף בחירשות. "לרוב מדובר בניצולים שבילדותם סבלו מבעיה רפואית שכיום ניתן לפתור בתהליך ניתוחי פשוט, כמו לדוגמה סיבוך של דלקת באוזן התיכונה. מכיוון שלעיתים מדובר באנשים שלא זכו לקבל את הטיפול המתאים בזמן, נגרם נזק משמעותי לעצב השמיעה שלהם, מה שהיום מתבטא בחירשות, המהווה מגבלה תקשורתית".
"עבודות קשות של בנייה, הנעת מריצות של חצץ וגם מכות קשות וחבלות שספגו – כל אלה פגעו קשות בגופם והותירו בהם צלקת גופנית עד לשארית ימיהם"
בעיה בריאותית מוכרת נוספת שמציין ד"ר בן יצחק היא קשי ניידות, שלעיתים רבות נובע לאו דווקא בשל גילם המתקדם של הניצולים. "אנחנו רואים די הרבה ניצולי שואה שנאלצים להתנייד באמצעות מקל או הליכון כבר מגיל צעיר יחסית. במקרים רבים, מדובר בתוצר טיפוסי של תנאי העבדות הקשה שבה הוחזקו בתקופת השואה. עבודות קשות של בנייה, הנעת מריצות של חצץ וגם מכות קשות וחבלות שספגו – כל אלה פגעו קשות בגופם והותירו בהם צלקת גופנית עד לשארית ימיהם".
יתרה מכך, גם פגיעות עצביות ותופעות כמו נוירופתיה (איבוד תחושה) הן בעיות מוכרות שלרוב נובעות ממכות קשות שספגו הניצולים על בסיס יומי. "אני רואה ניצולים שכבר שנים סובלים מחוסר תחושה בגפיים, או כאלה שספגו כוויות קור קשות שפגעו בתפקוד העצבי שלהם. מובן שגם חוסר היכולת לקבל מענה רפואי לבעייתם באותה תקופה החמיר אף יותר את הפגיעה".
גם חרפת הרעב שעימה התמודדו ניצולי שואה רבים בעברם כרוכה בהשלכות המתבטאות עד עצם היום הזה, וחלקם מתמודדים עם בעיות כמו קומה נמוכה בשל בעיות התפתחות שנבעו מתזונה לקויה, וגם עם בעיות קשות בתחום הגסטרו.
ד"ר בן יצחק מציין כי תסמונת ה"מעי הרגיז" למשל, היא תסמונת מוכרת מאוד בקרב ניצולי שואה. היא גורמת להם לסבול מבעיות במערכת העיכול שמתבטאות בין היתר בכאבי בטן תכופים, שלשולים, גזים ועוד. כיוון שההיבט הרגשי משפיע מאוד בנושא, לרוב מטפלים בתופעה באמצעות שימוש בתרופות שמשפרות את מצב הרוח ובכאלה המסייעות להפיג רגשות של חרדה ופחד. "מובן שתמיד חשוב להתייעץ ברופא לפני שמתחילים טיפול ולשלול גורמים אחרים שמובילים לתופעות הללו", הוא מבהיר.
לצד הבעיות הגופניות, ד"ר בן יצחק מונה גם בעיות מנטליות שונות, שחלקן מועצמות עקב הבעיות השונות שעימן מתמודדים הניצולים. ירידה קוגניטיבית ודמנציה למשל, הן בעיות ידועות ומוכרות בקרב אנשים בגיל השלישי השכיחות גם בקרב ניצולי שואה. יתרה מכך, ד"ר בן יצחק מציין שרבים מהם מתמודדים עם ריחוק חברתי, מה שמעודד אף יותר את הבעיה. "מכאן החשיבות הרבה ביצירת מפגשים להפגת בדידות, קיום שיחות 'זיכרון בסלון' ועוד. צריך לזכור שלקהל הצעיר יותר יש הרבה מה לתרום לטובת רווחתם של הניצולים ולסייע להם ככל שניתן. תמיד אפשר להתנדב, לאמץ ניצול שואה ולשמש אוזן קשבת עבורם", הוא אומר.
"לא אחת, היכולת להתמודד עם מצבים נפשיים ופיזיים קשים היא עצומה, דווקא משום שעולמם הנפשי של ניצולי השואה חסין יחסית"
אולם לצד כל ההיבטים הגופניים והנפשיים הקשים שעימם מתמודדים כיום ניצולי שואה, נראה כי יש גם נקודת אור מסוימת: מסתבר שהקשיים הרבים שעימם התמודדו בעבר, לעיתים רבות תרמו לחיזוק אישיותם וגופם. ד"ר בן יצחק אומר ש"מדובר באנשים שיצר ההישרדות שלהם חזק מאוד, וטרדות החיים שעשויות להיות משמעותיות עבור רבים מאיתנו, פחות משמעותיות עבורם, דווקא משום שהם מבינים מהו סבל אמיתי.
"לא אחת, היכולת שלהם להתמודד עם מצבים נפשיים ופיזיים קשים היא עצומה, מאחר שעולמם הנפשי חסין יחסית. אולי בשל כך, לא נדיר להיתקל בניצולי שואה שסובלים מכאבים קשים, מגפיים קטועות או מחרשות; אשר עדיין מצליחים לתפקד ולשמור על קור רוח, למרות הנזק הפיזי הקשה. כוויות קור, מכות, תאונות שחוו בזמן עבודות הפרך וגם רעב קשה – כל אלה ועוד תרמו ככל הנראה ליכולת השליטה העצמית ולייצר ההישרדות שלהם".
האם יש פיתרון?
ד"ר בן יצחק מציין שיש מה לעשות כדי לסייע לניצולי שואה שמתמודדים עם בעיות גופניות ונפשיות. "מומלץ לבצע הערכה גריאטרית כוללנית. כיום נהוג להציע לאנשים בגיל השלישי שמתמודדים עם קשיים, אבחון וטיפול רב תחומי של צוות מומחים ביניהם: רפואה גריאטרית, סיעוד, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, פרמקולוגיה, גרונטולוגיה; וגם מומחים מתחום העבודה הסוציאלית שיכולים לסייע בקבלת מידע אודות מיצוי זכויותיהם. חשוב לציין גם את תחום הליווי הרוחני, המסייע לניצולי שואה בקבלת העבר ובהתמודדות טובה יותר עם קשיי הזקנה בהווה, בייחוד ב'פוסט-טראומה'.
בשורה התחתונה – גם אם לא תמיד אפשר לפתור בעיה, ניתן לאבחן את המצב הבריאותי והתפקודי, לבחון את הטיפול התרופתי ולהתאים למטופל תכנית טיפול שתסייע לו לחיות חיים טובים יותר".
לסיכום, אומר ד"ר בן יצחק ש"קשה מאוד להפריד בין ההיבטים הנפשיים והגופניים שעימם מתמודדים ניצולי שואה במהלך חייהם. פעמים רבות, טיפול במצב הרגשי מסייע גם בהקלה על סימפטומים גופניים. מערכת חברתית חזקה ותומכת יותר וטיפול גופני ונפשי מקצועי, יכולים לחולל שינוי משמעותי בחייו של הניצול ולתרום לאושרו ורווחתו".