שומן הוא חבר. נו באמת? כן. תעשיית המזון הצליחה ומצליחה לגרום לנו להתמכר לג'אנק פוד וכתוצאה מכך הגוף נחלש (בעיות לב, סוכר לא מאוזן, מחלות אוטואימוניות) מה שמועיל מאוד לתעשיית התרופות "שמטפלת בסימפטומים" ועושה מיליונים על חשבון הבריאות שלנו.
לא, אני לא נביא זעם ובטח שלא מטיף, אני בסך הכול מכור לשעבר, שאחרי 15 שנות סבל מתמשך מתופעת הלוואי של מחלת הקרוהן, זכיתי להתפקח ולקחת אחריות על הגוף שלי, נגמלתי ממה שהזיק לי והגוף גמל תודה וריפא את עצמו. גם הרופאים אמרו שזה לא יאומן, אבל עם עובדות מדעיות קשה להתווכח.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
יוגה וליקוק צפרדעים
על בשרי (תרתי משמע) למדתי ששינוי אפשר לעשות בכל גיל. לסגל אורח חיים עם תזונה נכונה ואיכותית זה לא רק פריבילגיה של צעירים או כאלה שרוצים לרדת במשקל.
בגיל 24 אובחנתי כחולה כרוני במחלת הקרוהן, מחלה אוטואימונית, שגורמת לגוף לתקוף את עצמו (וזה בהחלט משבר אמון). הפתרון שהציעה לי הרפואה הקונבנציונאלית היה הרבה מאוד סמים (16 סוגים שונים של כדורים ביום, סטרואידים ומלא "כיף" בבית חולים).
התוצאה של כל זה הייתה לחיות בסבל וכאב יומיומי מתמשך, לצד חרדה מההתקף הבא וירידה משמעותית בתחושת הערך העצמי. אחרי שחוויתי מכל הטוב הזה, הבנתי שככה אני לא יכול להמשיך. הייתי נחוש לנסות הכול בשביל להפסיק לסבול.
אין דבר שלא ניסיתי: טקסים, טיפולים, מדיטציה, יוגה, ליקקתי צפרדעים ותרמתי ממיטב זמני, תקוותי וכספי גם למכשפות, שהבטיחו שיום אחד זה יעבור. אבל זה לא עבר אלא רק החמיר, עד שהחלטתי לעשות ניסויים על עצמי בעצמי.
הורדתי את הגלוטן (וחוויתי שיפור אדיר), הפחתתי מוצרי חלב (וזה היה וואו). בשלב הזה הרופאים הכריזו שהמחלה ברגרסיה. אבל גם את זה לא קיבלתי, אני לא מחפש נסיגה אני רוצה ריפוי. 'זה לא יקרה', צקצקו הרופאים וזה כמובן, רק דרבן אותי, להראות להם שזה אפשרי. וזה אכן קרה בזכות שינויי התזונה שהתמדתי בהם.
השפעת התזונה על הגוף, הנפש והראש היא מידית והיא אדירה. בתוך זמן קצר חוויתי צלילות מחשבתית, חיוניות, ערנות והכי חשוב, השליטה על חיי חוזרת אליי. הכדורים גרמו לי לעלות 25 קילו שאותם הצלחתי להשיל בזכות השינוי החיובי, חזרתי לעשות ספורט והאור בקצה המנהרה הפך להיות המגדלור שלי.
בואו נשים פה כוכבית גדולה - אני שף. את הקריירה המקצועית שלי כשף התחלתי בשלהי לימודי התואר הראשון במנהל עסקים כשהשכלתי להשתלב במסלול ייחודי שהוסיף לתואר תחום נוסף, מלונאות. במסגרת הלימודים, זכיתי לעבוד כמנהל תפעול ופיתוח עסקי עם הסלבריטי שף, וולפגנג פאק, בלאס ווגאס.
בתקופה הזו ניהלתי גם את מסעדת "ספאגו" האגדית בבוורלי הילס ובמלון קיסר בלאס ווגאס והייתי שותף בפיתוח הסטייק-האוס, שלימים נבחר לטוב ביותר בארה"ב וגדל לעשרות סניפים.
ופה נכנס הספר לתמונה. אני רוצה לספר לעולם על הדרך שעשיתי, לשתף את הידע, הניסיון והכלים שצברתי, ללמד איך אפשר להחזיר את השליטה על הגוף והמחשבות, לתת השראה או לפחות לסקרן שעוד אנשים ינסו ואחר כך יוכלו לבחור לאיזה כיוון ללכת.
חלקו והראשון של הספר משולב את סיפור חיי עם ידע תיאורטי ומעשי בכל הנוגע לתזונה קטוגנית, ובחלק השני יש מגוון עשיר של כלים פרקטיים ומתכונים טעימים וקלים להכנה, שמאפשרים להתמיד באורח החיים הבריא.
איך תזונה קטגונית יכולה להשפיע על הגוף?
עד כמה שזה מאתגר אנחנו היחידים שאחראים לגורל בריאותינו ולא אף אחד אחר. יש רק מכונה אחת שחשוב לשמור עליה (וזה לא הטלפון) - זה הגוף שלנו והבשורה המשמחת שזה אפשרי בכל גיל ובכל מצב בריאותי, בתנאי שמתחייבים לדרך. הדרך שלי לשמור עליה היא על ידי התזונה הקטוגנית.
תזונה קטוגנית היא תזונה שהופכת את הגוף למכונה ששורפת שומן לאנרגיה וזאת על ידי הפחתה משמעותית בצריכת פחמימות (סוכר) ובמקביל לאכילת שומן (בריא, רווי). במצב זה הגוף יתחיל לפרק שומן לאנרגיה ויכנס למצב של ״קיטוזיס״. בשנים האחרונות פורסמו מחקרים רבים על יעילות התזונה בירידה במשקל (ושמירה עליו לאורך זמן), טיפול בסוכרת ובתסמונת המטבולית ועוד מחלות אוטואימוניות שזוכות להטבה ואף לריפוי מלא בעזרת אימוץ התזונה.
בספר החדש שלי "שומן הוא חבר" מוצגת השיטה שעובדת על מיליוני אנשים בעולם. צריך להסכים להבין אותה ולהתנסות בה בצורה נכונה, מקסימום אם לא יעבוד, אפשר לחזור לתזונה התעשייתית (היא תמיד תהיה פה, אל תדאגו).
לרכישת הספר ניתן להיכנס כאן להדסטארט ״שומן הוא חבר״