כל מי שחווה התקף מיגרנה בחייו, יודע שמדובר בתענוג מפוקפק למדי. זה יכול להימשך אפילו שלושה ימים, ומלבד כאב ראש עוצמתי, זה מלווה גם בבחילות, הקאות ורגישות לאור ולרעש. זו רשימה חלקית של תסמינים, שביחד, או לחוד, גורמים לפגיעה משמעותית בתפקוד ולסבל רב. לפי ארגון הבריאות העולמי, מיגרנה מדורגת במקום השני ברשימת המחלות המגבילות ביותר.
"מיגרנה כרונית הוגדרה לאחרונה כנכות"
לדברי ד"ר עובד דניאל, יו"ר החברה הישראלית לכאב ראש של האיגוד הנוירולוגי, מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם סובלים ממיגרנה, בהם גם למעלה ממיליון ישראלים. "מיגרנה כרונית מוגדרת כאשר החולה סובל מכאבי ראש מעל 15 פעמים בחודש, ומעל 8 ימים של מיגרנה (כאב ראש שמלווה בחילות או הקאות, רגישות לאור ולרעש). מדובר במחלה קשה הכרוכה בתחלואה ניכרת. כשחולה סובל מהתקף מיגרנה, כל מה שהוא רוצה לעשות זה לשכב במיטה בחדר חשוך ולא לשמוע אף אחד. לעיתים קרובות תדירות ההתקפים עולה בהדרגה עד להתקפים יומיומיים. זה מוביל לצריכה מופרזת של משככי כאבים, שבעצמם עלולים להגביר את כאבי הראש".
"מיגרנה כרונית הוגדרה לאחרונה כנכות", מסביר ד״ר דניאל, ״המשמעות היא שחולים רבים הסובלים ממיגרנה כרונית יוגדרו מעתה כנכים, ולמעשה יוכלו לקבל אחוזי נכות מביטוח לאומי, בהתאם למידת הפגיעה בתפקודם היומיומי ובאיכות חייהם״.
מה בדיוק מתרחש בגוף בזמן התקף מיגרנה?
"אם בעבר האמינו שהתכווצות והתרחבות של כלי דם היא הסיבה העיקרית למיגרנה, כיום יודעים שמדובר בדעיכה מתמשכת של הפעילות החשמלית בקליפת המוח, תהליך הקרוי Cortical Spreading Depression. כתוצאה, מופעלים סיבים של עצב התחושה בפנים ונגרמים שינויים בדפנות כלי הדם", מסביר ד"ר דניאל. "נוצרת דלקת בקצות העצבים שמעצבבים את כלי הדם של קרומי המוח הרגישים לכאב, והיא זו שגורמת לכאבי הראש".
ד״ר דניאל מציין כי למיגרנה יש מרכיב תורשתי. "60 אחוז מהסובלים ממיגרנה הם אנשים שאחד מהוריהם סובל ממנה. ל-80 אחוזים מהם יש קרוב משפחה מדרגה ראשונה אשר סובל מהמחלה". עם זאת, אין זה אומר שלסביבה אין השפעה. לדברי ד״ר דניאל, ישנם גורמים העשויים להחמיר את תסמיני המיגרנה, כגון שימוש יתר במשככי כאבים, מתח נפשי, חסך בשינה או עודף שינה, פעילות גופנית מאומצת מידי, ארוחות לא מסודרות וייתכן שגם סוגי מזון מסוימים.
נשים מספרות על החיים בצל המיגרנה>
לדברי ד״ר דניאל, הטיפול המקובל במצב של התקף מיגרנה חריף כולל שימוש בתרופות נוגדות דלקת, תרופות ממשפחת הטריפטנים, ותרופות מורכבות שמכילות קפאין וקודאין.
יש גם טיפולים מניעתיים שנועדו להפחית את עוצמת ההתקפים ואת תדירותם. ד"ר דניאל מציין כמה קבוצות של טיפולים: ישנם חוסמי בטא, שמסייעים בהורדת לחץ דם. ניתן לטפל בתרופות נוגדות פרכוס, או נוגדות חרדה ודיכאון, ויש אפילו טיפול בבוטוקס בקרקפת. כמו כן, ישנו דור חדש של טיפולים ביולוגיים שמתמקדים בחומר בשם CGRP, אשר משתתף בתהליך הדלקתי המתחולל במוח בזמן מיגרנה. על ידי חסימת פעולתו, ניתן להגיע להטבה בחומרת ההתקפים ובתדירות שלהם.
טיפולים לא תרופתיים כוללים שימוש בתוספי מזון כמו: ויטמין B2, מגנזיום, חרצית ריחנית (Feverfew); וכן שילוב של טיפולים משלימים כמו: ביופידבק, דיקור סיני וטיפולי הרפיה כגון יוגה, מדיטציה ודמיון מודרך.
אף כי מיגרנה היא מחלה קשה ומורכבת, כל העת מפותחות שיטות חדשות להתמודד עמה ויש כיום דרכים זמינות להקל על התסמינים ולהפחית התקפים. לצד אורח חיים בריא והימנעות מטריגרים, מומלץ לשאול את הרופא על טיפולים יעילים שמאפשרים להתמודד טוב יותר עם המחלה. כי היום כבר לא צריך לחיות עם הסבל הזה.
למידע נוסף על מיגרנה היכנסו למתחם>
מוגש כשירות לציבור בחסות נוברטיס