קניות באינטרנט. כמה שזה נוח. אפשר לעשות את זה באמצע הלילה, בפיג'מה או בלעדיה, בלי לצאת מהבית ובלי לעמוד בתור. ומה לגבי רכישת תרופות? דוד פפו, יו"ר הסתדרות הרוקחים בישראל, מסביר שכשמדובר בבריאות לא כדאי להקל ראש: "רבים מאתנו נוהגים לבצע רכישת תרופות און ליין באופן קבוע. בהיעדר פיקוח קפדני, הרשת מוצפת באתרים שמציעים את מרכולתם. חלקם מורשים ואמינים וחלקם מתנהלים באופן פיראטי, ללא כל הרשאה או פיקוח. הבעיה היא שלא תמיד ניתן לדעת מי עומד מאחורי האתר וכיצד מתנהל התהליך, כבר מרגע הייצור ועד לשלב שבו התרופה מסופקת לצרכן".
>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?
"לפי החוק בארץ, קיים איסור לייבא תרופות מרשם ממדינות זרות", מוסיפה ד"ר פזית שקד, רוקחת קלינית ומומחית בטיפול תרופתי, בעלת קליניקה ליעוץ תרופתי ורוקחת קלינית ב"שרותי בריאות כללית", מחוז שרון שומרון. "למעשה, משרד הבריאות מאשר לאדם פרטי או לבית מרקחת לייבא כמות לא מסחרית של תרופה ישירות מבית מרקחת בחו"ל רק בנסיבות ספציפיות, ורק כשהתרופה נועדה לשימוש אישי. יתרה מכך, בישראל אין אישור של משרד הבריאות לקיים בית מרקחת מקוון, אלא אם עומד מאחוריו בית מרקחת בעל כתובת וכן רישיון לפעול כבית מרקחת בישראל, שקיבל אישור למכירת תרופות גם באינטרנט".
התחום פרוץ לא רק בישראל. ד"ר שקד מספרת שלפי סקר של ה-NADP, הרשות הלאומית האחראית על בתי המרקחת בארה"ב, רק 3 אחוזים מבתי המרקחת המקוונים בארה"ב עומדים בסטנדרטים ובנהלי הרוקחות המקובלים. כשזה המצב שם, לא פלא שבארץ נמצא כל עניין הסחר בתרופות באינטרנט ממש בחיתולים. "זו הסיבה שאני ממליצה לרכוש תרופה רק מחנות אינטרנטית שיודעים שקיים מאחוריה בית מרקחת בעל רישיון מרשות בריאות במדינה מערבית, בעלי סטנדרטים נאותים ברוקחות", מסכמת ד"ר שקד.
"תרופה שקונים באינטרנט עלולה להיות קטלנית"
אז מה כבר יכול לקרות? לפי המומחים – די הרבה. "תרופה שמיוצרת בניגוד לכללים ואינה עוברת תהליכי פיקוח ראויים עלולה לא להכיל בכלל את הרכיב הפעיל", אומר דוד פפו. "לפעמים היא כן תכיל אותו, אבל בכמות שעלולה להיות גבוהה או נמוכה מהנדרש. רכישת תרופות ממקורות בלתי ידועים עלולה לגרום לתופעות לוואי משמעותיות כמו הפרעות קצב בלב, סחרחורות ותופעות רבות אחרות שנובעות מחומרים לא ידועים או לא מאושרים. חשוב להבין שבמקרה קיצוני, תרופה עלולה להיות ממש קטלנית - אם קיימים בה חומרים מסוכנים שלא מצוינים על גבי התווית, חומרים שלא אושרו לשימוש בתכשיר המקורי או בכמויות הלא נכונות. בנוסף, יש לא מעט מקרים שיצרנים מפוקפקים משלבים בתרופה רכיבים שעליהם לא הצהירו כלל. במקרה כזה השפעת התרופה משתנה וכך גם גוברת הסכנה לשילובה עם תרופות אחרות".
פפו מזהיר גם מפני אופי השינוע של התרופות: "חשוב להבין ששינוע שאינו מותאם לתרופה עלול לפגוע בה. כיום אין בקרה ופיקוח על אתרים מחו"ל, וקשה לדעת מהם התנאים שבהם אוחסן התכשיר בארץ הייצור וכן במהלך המשלוח. העניין עלול לפגוע ביעילות התרופה, ובמקרים קיצוניים לגרום לתופעות לוואי חמורות. יש להיות מודעים להליך השינוע ולוודא שהוא נעשה כראוי וכן לוודא שהתרופה בתוקף רלוונטי".
סימני אזהרה: כל הסיבות להתרחק מתרופות שמוכרים לכם ברשת
איך תדעו שלא קניתם תרופה מזויפת? "למעשה גם לרוקח העוסק בתחום קשה מאד לאתר זיופים כאלה", מציינת ד"ר שקד. ובכל זאת אפשר להקטין את הסיכון ליפול ברשת ים האינטרנט הגועש בעזרת כללי המפתח הבאים:
1. המחיר נמוך מדי. כשמדובר בתרופות, זול זה בהחלט יקר. "לא יכול להיות שבתי מרקחת יספקו תרופות במחיר מגוחך, גם אם הן נמכרות און ליין", מזהירה ד"ר שקד. "אמנם ייתכן פער קל לטובת תרופות ששיווקן כרוך בעלויות תפעול גבוהות מאלו שנמכרות ברשת, ובכל זאת, אם תרופה נמכרת על המדפים ב-100 דולר, לא הגיוני שברשת היא תעלה 20 דולר בלבד. במקרה כזה עולה החשד שמדובר בתרופה שנרקחה תוך שימוש ברכיבים שונים, מזויפים, או בכמות פחותה מאשר בתרופה מיצרן שעוברת את בקרת משרד הבריאות של אותה מדינה".
2. לא ברור מי היצרן. ד"ר שקד מציעה לברר היטב מי המקור: "תרופה שנמכרת בארה"ב, באירופה או ביפן חייבת לקבל אישור שיווק ולעבור תחת בקרה של גורמים מפקחים (בארה"ב ע"י ה-FDA, באירופה – הרשות האירופית של יצרני התרופות וביפן ע"י רשות מקבילה). לכן, כשתרופה מגיעה מהאזורים האלה, קיימת סבירות גבוהה יותר שהיא עומדת בסטנדרטים נאותים של ייצור, משלוח ואחסון. לעומת זאת, אם התרופה מיוצרת במדינות מתפתחות או באזורים שבהם לא קיים פיקוח נאות על עולם הפרמצבטיקה, כמו בהודו למשל, החשש לזיופים או לרכישת תרופות באיכות נמוכה עולה".
פפו מחזק את הדברים: "בבריאות אסור להיות נחפזים. כשקונים מאתרים שאינם ישראלים, לא תמיד ניתן לדעת אם מי שעומד מאחוריהם הוא גוף מוסמך ומאושר. דרך אחת לוודא את העניין היא להיכנס לאתר משרד הבריאות של אותה מדינה ולבדוק האם אותו גוף קיים ברשימת הגופים המאושרים לשיווק".
3. אין באתר כתובת לפניות או שירות לקוחות פעיל. ד"ר שקד מציעה שבעת הרכישה תוודאו שיש לכם למי לפנות במקרה של תקלה, שאלה או בעיה מסוימת. "כשאין לבית מרקחת אינטרנטי שרות שכזה - כדאי שתוותרו", היא אומרת.
4. אין אפשרות להתייעץ עם רוקח. "בדומה לכללים שמיושמים בבתי מרקחת, שכוללים שירות פרונטלי גם בעת רכישת תרופות ברשת, חייבת להיות אפשרות להתייעץ עם רוקח בכל שעות הפעילות של בית המרקחת. בררו אם יש רוקח זמין", מציעה ד"ר שקד. "בתי מרקחת שאינם כפופים לפיקוח יוותרו בדרך כלל על העסקת בעל מקצוע שמשכורתו יקרה לעסק. אם לא קיים רוקח זמין בכל שעות הפעילות, פשוט אל תקנו".
5. לבית העסק אין רישיון. ד"ר שקד מציינת שיש לא מעט שרלטנים שאין להם שום בעיה להרוויח על חשבון צרות רפואיות של אנשים. "חובת בית העסק להציג רישיון שהוא אכן בית מרקחת מורשה ע"י אותה מדינה. עם זאת, לצערי יש גם עסקים אשר מזייפים את רישיון זה". ופפו מוסיף: "חשוב לבדוק שגם התרופה עצמה מאושרת לשימוש ומוכרת על-ידי משרד הבריאות בארץ".
עוד ב-mako בריאות:
>> התופעה הזאת גם קיימת בפה שלכם? תתחילו לדאוג
>> התאשפזה כדי ללכת - ויצאה ללא ארבעת הגפיים
>> אחת ולתמיד: האם באמת כדי להתחסן נגד שפעת?
6. לא מבקשים מכם מרשם. "לפי דיני הרוקחות, בכל מדינה מתוקנת בעולם, בית מרקחת חייב להתנהל בסטנדרטים מסוימים. אלה כוללים בין היתר מכירת תרופות מרשם רק בהצגת מרשם, כמו גם תנאי פיקוח הדוקים על תהליכי רכישת התרופות, אחסונן ושילוחן במקרה הצורך", מסבירה ד"ר שקד. במילים אחרות, אם לא התבקשתם להציג מרשם - משמע שאתם רוכשים תרופה מבית מרקחת שאינו מציית לדיני הרוקחות באותה מדינה. בהיעדר פיקוח, התרופה שתרכשו עלולה להיות מזויפת, פגומה או פגת תוקף.
"תרופות שונות שנמכרות בארץ תחת מרשם רופא בלבד נמכרות לעתים כתרופות ללא מרשם במדינות אחרות", מציין פפו וחושף את את הסיבות העיקריות לרכישת תרופות אונליין. "אחת הדוגמאות הנפוצות היא מלטונין, תרופה שמשמשת לטיפול בתופעות הלוואי של ג'ט לג. בארץ היא מוגדרת כתרופת מרשם, מוגבלת לשימוש מגיל מסוים ובמחיר קבוע. בארה"ב, לעומת זאת, ניתן לרכוש אותה בכל חנות נוחות, במינון גבוה יותר ובעלות של כ-10 דולר. טייסים, דיילות ואנשי עסקים שמרבים לטוס ברחבי העולם רוכשים את המוצר דרך האינטרנט. ההערכות בתחום מדברות על עשרות אלפי משתמשים לא מוצהרים בחודש, מה שבפועל עלול לפגוע ברשומה הרפואית ובמעקב הרפואי האישי, ועלול לחבל בסופו של דבר ביכולת הטיפולית הנדרשת במקרים של טיפול חירום (תאונות, התקף לב, ניתוחים וכו'). כמו כן, הרופא המטפל בארץ אינו מודע לעיתים לעניין השימוש בתרופה ולא יודע להזהיר את המטופל בדבר שילוב אסור עם תרופות נוספות אותן הוא נוטל. במקרה כזה, למרות הפיתוי בחיסכון של זמן וכסף, מומלץ להעדיף קניה מסודרת עם מרשם רופא בארץ".
ד"ר שקד מחדדת: "אין ארוחות חינם. תרופות הן עסק יקר ומחירן מפוקח. הרצון להוריד את העלות ע"י רכישה אינטרנטית טומן בחובו גם סכנות משמעותיות. בהקשר זה יש לציין שכיום ניתן להשתמש גם בשירותי שינוע שמספקים את התרופה ישירות לצרכן מבית המרקחת הסטנדרטי. זה שירות שמסייע לחולים רבים ולקשישים המתקשים ברכישת תרופות בעצמם והוא בהחלט לגיטימי".
כיו"ר הסתדרות הרוקחים בישראל, פפו מודע לכך שהרכישה באינטרנט היא עובדה מוגמרת: "היום מבינים בעולם שתחום הסחר בתרופות אונליין לא עומד להיעלם. הצעד העיקרי שיכול להעניק ביטחון לרוכש הוא סימונם של בתי מרקחת מקוונים מורשים ומאושרים למכירת תרופות, שנמצאים בפיקוח משרד הבריאות ושמייצגים בית מרקחת מפוקח ומורשה. אני מניח שבעתיד הציבור ילמד להיזהר מהמקומות הפיראטיים ויוכל לדעת באילו מקרים כן ניתן לרכוש תרופה דרך הרשת. עד שזה יקרה, ובמצב הנתון שבו לא ניתן לדעת מה קונים - עדיף לחשוב פעמיים לפני ביצוע עסקה שכזאת".
אמון הציבור: "נדרשת התערבות רגולטורית דחופה של משרד הבריאות"
גם ב"אמון הציבור: הגוף לקידום הוגנות בעסקים" חושבים שיש מקום לזהירות בתחום. "ראשית, ברור שאין לקנות תרופות מרשם באינטרנט. מדובר ברכישה מסוכנת ביותר לצרכן ואסורה על פי חוק. מעבר לכך, צרכנים בישראל חשופים כיום למגוון של מוצרים שונים כדוגמת אלה מעולם תוספי התזונה, שמתייחסים למצבים רפואיים כגון מחלות ובמקרים מסוימים אף מבטיחים ריפוי מהן. כך למשל מתיימרים לרפא או להבריא חולי סוכרת. במקרים האלו הבטחות גורפות וחד משמעיות לריפוי או הבראה ממחלה צריכות בהחלט להדליק נורה אדומה אצל כל צרכן.
"זוהי גם הזירה בה נדרשת התערבות רגולטורית דחופה של משרד הבריאות ושל הרשות להגנת הצרכן. כיום משרד הבריאות למעשה אוסר על העברת כל מסר המייחס סגולה של ריפוי למוצר שהוא אינו תרופה. לצערנו, האיסור הזה אינו באמת אפקטיבי שכן הצרכן הישראלי חשוף באופן יומיומי למגוון רחב של מסרים כאלה, בעיקר בזירה האינטרנטית שבה הפיקוח לוקה בחסר באופן קיצוני. אנו מצפים ממשרד הבריאות להתאים את עצמו לרגולטורים באירופה ובארה"ב ולהגדיר באופן ברור תחת אילו תנאים ניתן לעשות שימוש במסרים בריאותיים, באופן שיאפשר לנו, הצרכנים לדעת שהמסרים השיווקיים שאליהם אנו נחשפים ביום יום אכן עומדים בסטנדרטים של אמינות וביסוס מדעי ומחקרי. כל עוד משרד הבריאות ידבק באיסור במקום להגדיר את המותר, הכלים שלנו להבחין בין מסרים אמינים לבלתי אמינים הם מצומצמים ביותר".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה:
"תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולות ריפוי למצרך מזון) קובעות כי אין לייחס סגולות ריפוי למזון.
לעניין הסדרת מסרים מותרים במזון, לאחר עבודת מטה ובחינת הערות הגורמים השונים, המשרד נמצא בישורת האחרונה של סיום גיבוש תקנות בנושא הסדרת ייחוס מסרים למזון, אשר צפויות לעבור לאישור משרד המשפטים עד סוף השנה. ההסדרה בהצעת התקנות מתבססת על אימוץ מסרים המאושרים על ידי הגורמים המוסמכים באירופה או בארה"ב.
יצוין שהצעת התקנות לייחוס מסרים למזון הינה לשם הסדרת המסרים המתארים את הקשר בין צריכת מזון מסוים לבין חיזוק הגוף וכן לבין הפחתת גורם הסיכון להתפתחות מחלה בלבד, ואיננה מאפשרת ייחוס סגולות ריפוי למזון".