סוכרת היא מחלה כרונית המלווה את המטופל לרוב - במשך כל חייו. למעשה, נדרש המטופל מיום האבחון ועד יומו האחרון לסגל לעצמו שגרת בדיקות שנועדו לזהות החמרה, או חוסר איזון של הסוכרת שעלולים להוביל לסיבוכים רבים וקשים. ההתמדה בבדיקות היא חשובה לאין שיעור, משום שכיום באמצעותן אנו יכולים לקבל רמזים ועדויות לתהליכים המתרחשים בגוף – גם אם המטופל עצמו אינו חש בתסמינים.
חולי סוכרת מוצאים את עצמם מוצפים בבדיקות רבות. זאת משום שסוכרת היא מחלה מורכבת שעלולה להביא לסיבוכים רב מערכתיים – החל מאי ספיקת לב וכליות ועד לבעיות ראייה, שיניים ואפילו דיכאון. לכן מומלץ לחולים להימצא כל העת במעקב ובקרה כדי למנוע התדרדרות.
על מנת להתמודד עם כמות הבדיקות הגדולה, שאת חלקן נפרט במאמר זה, מומלץ לבצע את הבדיקות במועדים ובמרווחים קבועים. חשוב לזכור, גם במקרה שחולה הסוכרת חש בטוב, אין ערובה לכך שמצבו לא מתדרדר. לא מומלץ להסתמך רק על תסמינים שיתריעו שהמטופל נמצא בסכנה אלא להקפיד על שגרת בדיקות קבועה ורציפה. כיום ישנם מכוני סקר שמאפשרים לבצע את מרבית הבדיקות באופן מרוכז, לרוב במשך יום או יומיים, ובכך חוסכים את הצורך להיטלטל ממרפאה למרפאה ובין רופאים שונים.
1. בדיקה ביתית לסוכר
הבדיקה הראשונה ואולי גם המוכרת מכולן היא הבדיקה הביתית לסוכר, זוהי הבדיקה הבסיסית ביותר. לכל חולה סוכרת צריך להיות מד סוכר ביתי באמצעותו הוא יכול למדוד את ערכי הסוכר בדם. הבדיקה נעשית על ידי דקירה בקצה האצבע, או בכרית כף היד באמצעות דוקרנים רפואיים. תוצאות הבדיקה הן מיידיות ואין צורך בהגעה למרפאה על מנת לבצע אותה. הבדיקה מסייעת לנו לדעת מהם ערכי הסוכר בשלבים שונים של היום. עבור חולי סוכרת הטווח התקין משתנה – בבוקר הוא נע בין 80-130 מ"ג לדציליטר, וכשעתיים לאחר האוכל הוא נע בין 160-180 מ"ג לדציליטר. כיום, קיימים גם חיישנים וסנסורים שמאפשרים ניטור דיגיטלי רציף במשך כל היום ללא צורך בדיקור כלל.
2. בדיקת המוגלובין מסוכרר (Hba1c)
רמת ההמוגלובין המסוכרר משקפת את ממוצע ערכי הסוכר בדם בחודשים שקדמו לביצוע הבדיקה. כדוריות הדם האדומות, שאליהן נקשר הסוכר נותנות מדד עקיף לגבי הרמה הממוצעת של ערכי הסוכר בדם בשלושת החודשים האחרונים. זהו מדד חשוב וכמעט כל המחקרים בנושא נעשו עימו. כיום, אנו יודעים שבאמצעות מדד זה ניתן גם לחזות עליה בסיכון לסיבוכים בעקבות הסוכרת. בדיקת המוגלובין מסוכרר נעשית באמצעות בדיקת דם פשוטה במרפאה, ומומלץ לבצע אותה אחת לשלושה עד שישה חודשים.
3. בדיקות דם כלליות
בדיקות דם כלליות הן חלק חשוב משגרת המעקב של חולי סוכרת. כך למשל למחלת הסוכרת עלולה להתלוות הפרעה בשומני הדם, ולכן, חשוב מאוד לעקוב אחרי ערכי הטריגליצרידים, ה-HDL (הכולסטרול הטוב) וה LDL-(הכולסטרול הרע), כחלק מהערכת גורמי הסיכון הנוספים. גם בדיקות לתפקודי כליות ובדיקת חלבון בשתן הן קריטיות וחשוב לבצען אחת לחצי שנה לפחות. במרבית המקרים, כמעט ולא מופיעים תסמינים של מחלת כליות עד שהחולה מאובחן בשלב מתקדם ונזקק לדיאליזה. חלק מחולי הסוכרת סובלים גם מ-"כבד שומני", וגם את זה ניתן לאתר באמצעות בדיקת דם.
4. בדיקות לחץ דם
בדיקת לחץ דם היא בדיקה חשובה בכלל ולחולה סוכרת בפרט. סיבוכי הסוכרת, כמו הפגיעה במוח, לב, עיינים וכליות, יכולים להיות מוחמרים בנוכחות יתר לחץ-דם. פעמים רבות סוכרת ולחץ דם מופיעות יחד, ולכן מומלץ לבצע מעקב קבוע אחר לחץ הדם כדי לדעת עד כמה המחלה מאוזנת, והאם יש צורך בשינוי טיפול ליתר לחץ-דם.
לכתבות נוספות בנושא סוכרת, לחצו כאן:
- מי מטפל בחולי הסוכרת?
- האם קיים קשר בין נגיף הקורונה לסוכרת
- כל מה שחייב לדעת על טיפול באינסולין
- מהפכה בתחום התזונה לסוכרת
- סיפורה של חולת סוכרת
5. משקל
בדיקת משקל היא משמעותית מאוד כחלק מטיפול במחלת הסוכרת. כ-90% מכלל חולי הסוכרת סובלים גם מעודף משקל או השמנת יתר. באמצעות חישוב של מדד מסת הגוף (BMI), הצוות הרפואי יכול להתאים לחולה טיפול בצורה מדויקת ויעילה יותר, כולל טיפולים תרופתיים שיכולים לתרום לירידה במשקל. חולים סוכרתיים הסובלים גם מעודף משקל, עלולים לסבול מתנגודת לאינסולין עם החמרה באיזון הסוכרת. מומלץ לבצע בדיקת משקל בין פעם לפעמיים בשנה.
6. בדיקות עיניים
הפגיעה בראייה אופיינית מאוד למחלת הסוכרת, ולכן מומלץ לבצע בדיקות עיניים כחלק משגרת הבדיקות של חולי הסוכרת. מרגע האבחנה על החולים להימצא במעקב אצל רופא עיניים ולעבור בדיקות הכוללות הרחבת אישונים ובדיקה של קרקעית העין. חשוב לוודא שבעקבות הסוכרת לא מתפתחת פגיעה בעיניים ובכלי הדם הקטנים, שעלולה לפגוע באופן משמעותי בראייה של החולה.
7. נוירופתיה סוכרתית
מחלת הסוכרת עלולה לגרום לנוירופתיה סוכרתית – תפקוד לקוי של מערכת העצבים. החולים מתלוננים על אובדן תחושה בגפיים התחתונות ובידיים. במקרים חמורים יותר מתלווה לאובדן התחושה גם חולשה מוטורית. התסמינים עליהם יתלונן החולה כוללים כאב חד, נימול, שריפה, היעדר תחושה או תחושה מופחתת בכפות הרגליים. הערכת נוירופתיה סוכרתית נעשית באמצעות סיב דק (מונופילמנט) על עור כף הרגל בכדי לאתר אזורים בהם אבדה, או חלה ירידה בתחושה בגפיים התחתונות. במקרים בהם חלה ירידה בתחושת כף הרגל, זהו רמז שיכול להעיד על פגיעה בעצבים הקטנים הנובעת מפגיעה בכלי הדם הקטנים. בנוסף לבדיקה במרפאה, חשובה בדיקה עצמית של כפות הרגליים מדי יום להערכת פצעים.
8. בדיקת שיניים
מעקב ובדיקה תקופתית של רופא שיניים הוא חשוב לכל אדם, ועל אחת כמה וכמה לחולי סוכרת. סוכרת שאינה מאוזנת עלולה להגביר את הסיכון לזיהומים ולהביא לפגיעה ניכרת בשיניים, בחניכיים ובחלל הפה, ובכך לגרום להחמרה נוספת של הסוכרת עצמה. לעיתים רופאי השיניים ימליצו לחולה סוכרת לאזן את המחלה בטרם הגעה לקליניקה, על מנת שהטיפול יהיה יעיל ובטוח עבורו.
חשוב לראות את בדיקות השגרה כאמצעי העיקרי לשמירה על איזון הסוכרת ומניעת סיבוכי המחלה.
הכותבת היא מומחית ברפואה פנימית, אנדוקרינולוגיה וסוכרת במכון האנדוקריני, מרכז רפואי 'מאיר'