מחלת נפחת הריאות, המחלה הקשה ביותר מבין מחלות הריאה החסימתיות הכרוניות (COPD) וגורם התמותה הרביעי בעולם, לפי נתוני המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC). לפי נתוני משרד הבריאות, בכל שנה מתים בישראל כ-3,000 חולי נפחת הריאות בישראל.
נפחת הריאות היא מחלה שמתקדמת לאט ופוגעת באופן ניכר בתפקוד היום יומי של החולים, עד שאפילו פעולה כמו צחצוח שיניים הופכת לפעילות מאומצת וקשה לביצוע. המחלה מתבטאת בהרס רקמת הריאה ובפגיעה קשה ביכולת לשאוף ולנשוף אוויר. האוויר נכלא בדרכי הנשימה בעת הנשיפה. בית החזה מתמלא באוויר ואינו מצליח להתרוקן ומכאן שמה של המחלה: נפחת הריאות. כתוצאה מכך רווי החמצן בגוף יורד באופן משמעותי, דבר המשפיע באופן ניכר על תפקודו של כל איבר ואיבר בגוף. המחלה מתאפיינת, בתחילה, בקוצר נשימה. בהמשך החולה יזדקק לחיבור למקור חמצן חיצוני. במקרים חמורים המחלה מדרדרת לאי ספיקה נשימתית ואף למוות.
נפחת הריאות היא מחלה "שקטה", שאינה מורגשת או מאיימת בתחילה. יתרה מכך, חולים בשלבים מוקדמים של המחלה מרגישים טוב, בדרך כלל. למרות החשיפה המתמשכת וארוכת הטווח לגורמי הסיכון, לרוב אין תסמינים המעידים על נזק לריאות ואין סימני אזהרה של מחסור בחמצן. תסמיני המחלה מתחילים להופיע כשהמחלה בשלב חמור ובלתי הפיך! מסיבה זו, מומלץ למעשנים בני 35 ואילך לקבוע בדיקת תפקודי ריאות לגילוי מוקדם של נפחת הריאות, בטרם יגיעו לשלב הבלתי הפיך.
התסמינים: מהתקפי קוצר נשימה קשים ועד נכות ודיכאון
תסמיני מחלת נפחת הריאות הם קוצר נשימה, נשימה מהירה ושטחית, שיעול תכוף, ריבוי ליחה, פליטת כיח, צפצופים, חרחורים בנשימה, בית חזה מוגדל שמראהו דמוי חבית. במקרים קשים יותר גוון העור הופך לכחול עקב מחסור בחמצן לרקמות הקרובות לפני העור. המחלה מלווה בדיכאון, ירידה בתיאבון, עייפות והגבלות יום יומיות קשות עד כדי נכות.
חולי נפחת מצויים בסיכון מוגבר לפתח זיהומי ריאה כמו דלקת ריאות. בסיכון מוגבר פי 2 לפתח סרטן ריאות, ובסיכון ללקות במחלות לב בגלל ניסיונו של הלב להגביר את אספקת הדם והחמצן לריאות כתגובת פיצוי. החולים חשופים יותר להדבקה בשפעת ובקורונה, עם שיעורי תמותה גבוהים יותר ממנה ביחס לאוכלוסייה הכללית.
מעשנים? מחלת נפחת הריאות היא סיבה מצוינת להפסיק!
קבוצות הסיכון כוללות מעשנים כבדים (לפחות חפיסה ביום משך יותר מ-20 שנה), אנשים שחשופים ביומיום לעישון פאסיבי ולרעלנים שונים כמו אבק מינרלים ואבק כותנה. ולכימיקלים נשאפים כמו פחם, גרגירים וזיהום אוויר. קשישים גם כן מצויים בסיכון מוגבר לפתח נפחת בשל שינויים הנגרמים עם הגיל.
קבוצת סיכון נוספת כוללת אנשים עם פגם גנטי נדיר של חסר חלקי או מלא באנזים אנטיטריפסיןα-1 שתפקידו להפחית ולמנוע פעילות של אנזימים דלקתיים שונים בגוף. כאשר הוא חסר, או מצוי בגוף ברמה נמוכה, עולה הסיכון להתפתחות דלקות מקומיות בריאות, התורמות באופן ישיר להתפתחות הנפחת. לפי משרד הבריאות, שיעור נשאי המוטציה באשכנזים יהודים הוא אחד למאה, אך המחלה נדירה בארץ.
אבחון מוקדם
אבחון נפחת הריאות נעשה על ידי בדיקת תפקודי ריאות (ספירומטריה), שבה מודדים את נפח האוויר שהנבדק מסוגל לשאוף ולנשוף. אם הנפח שהחולה נושף בשנייה ראשונה נמוך מהנורמה הדבר מעיד על קיום מחלה חסימתית של הריאה. במידה וערכי תפקודי הריאה ירודים, הנבדק נשלח לביצוע בדיקות נוספות, כגון צילום CT חזה ובדיקת דיפוזיה של גזים בריאה, הבוחנת את כושר חדירת הגזים מהריאות לדם.
טיפולים: מניתוחים קשים ומסכני חיים ועד להשתלת ריאות
הטיפול במחלת נפחת הריאות נעשה, בשלבים הראשונים, בתרופות ובמשאפים מרחיבי סמפונות. עם התקדמות המחלה יידרש ניתוח מורכב לכריתת האונות החולות, או השתלת ריאות. שניהם כרוכים באשפוז ממושך ובשיקום ארוך. שניהם מסוכנים.
עוד ב-mako בריאות:
>> תעשו את זה כל יום ומערכת העיכול תודה לכם
>> זה הסיכוי שלכם להידבק כשאתם חובשים מסכה
>> מזון העל הזה יכול לעשות לעור הפנים רק טוב
טכנולוגיה חדשה: תקווה לחולים
עד היום חולים בנפחת הריאות נתבשרו כי אין טיפול משמעותי למצבם מלבד השתלת ריאות. טיפול חדש, יעיל ופשוט להקטנת נפח הריאה ששמו: BTVA Bronchial Thermal Vapor Ablation, עשוי לשנות את מהלך המחלה לחולי נפחת ריאות חמורה. הטיפול מקטין את האזורים הנפוחים והחולים בריאות ומאפשר לחולים לנשום דרך האזורים המתפקדים של הריאות.
הקטנת הריאות נעשית בטכניקה זעיר פולשנית ואורכת פחות מחצי שעה בטשטוש בלבד. בהליך מזרימים לריאות אדים חמים בטמפ' של 65-70 מעלות צלזיוס, שצורבים את האזורים החולים. באופן זה נפח הריאה באזורים הפגועים והלא פעילים מצטמצם ומפנה מקומו לאזורי הריאה המתפקדים שפועלים היטב.
ההליך נעשה, בדרך כלל, בשני סבבים, תחילה בריאה אחת ואח"כ בשנייה. ברוב המקרים המטופלים משתחררים לביתם עוד באותו היום. כשבועיים-שלושה לאחר הטיפול חל שיפור משמעותי של 10%-15% בתפקוד ריאה. המטופלים מדווחים על שיפור ניכר באיכות החיים ובתפקוד הכללי.
לחולים הצעירים יותר הטיפול עשוי לדחות השתלת ריאות למשך כשנתיים-שלוש ולאפשר "גשר" עד למועד ביצועה. במקרים מסוימים ניתן אף למנוע השתלה אם חל שיפור מאוד משמעותי. בחולים מבוגרים לרוב אין אפשרות לבצע השתלה ולכן שיטת צמצום נפח הריאות היא הפתרון היחיד עבורם.
* פרופ' מרדכי קרמר, מנהל מערך הריאות במרכז הרפואי בלינסון