בזמן שהעולם מתמודד עם מגפת הקורונה, השפעת לא זוכה לתשומת לב רבה, על אף שמדי שנה נדבקים בין שלושה לחמישה מיליון בני אדם בנגיף, והמחלה גורמת למותם של כ-650 אלף מקרי מוות בכל העולם. אחת לכמה שנים מתגלה זן חדש של הנגיף, שגורם לתחלואה קשה במיוחד בסדר גודל של מגפה כמו שפעת החזירים או שפעת העופות.
על אף שהחיסון לנגיף קיים כבר יותר משמונה עשורים, מספר המתים מהמחלה הוא גבוה מאוד משתי סיבות: האחת, החיסון יעיל רק לעונה אחת והשנייה היא כי יעילות החיסון היא בטווח של 40%-60% בלבד ולעיתים אפילו פחות מכך.
דור חדש של חיסונים נגד נגיף השפעת צפויים להופיע בשנים הקרובות. חיסונים אלו יהיו מבוססים על טכנולוגיית mRNA, בדומה לחיסוני הקורונה. תהליך פיתוח חיסוני השפעת המסורתיים נמשך בדרך כלל מספר חודשים, לעומת זאת חיסוני mRNA מיוצרים מהר באופן יחסי. הייצור המהיר של אותם חיסונים יאפשר להתאים אותם טוב יותר לזני השפעת בכל עונה. בנוסף, חיסוני mRNA מסוגלים לעורר תגובה חיסונית חזקה וטובה יותר בהשוואה לחיסוני השפעת המסורתיים.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
המרוץ לפיתוח חיסונים חדשים
חברת מודרנה שפיתחה חיסונים לקורונה וענקית התרופות הצרפתית "סאנופי", החלו בקיץ האחרון לבצע ניסויים קליניים של החיסון לשפעת, המבוססים על טכנולוגיית mRNA. בנוסף חברת פייזר ו- BioNTech החלו בחודש שעבר ניסוי משלהם וגם יצרנית החיסונים הבריטית "וסקירוס" הודיעה שהיא מתכוונת להתחיל בניסוי לחיסון חדש שהם מפתחים בתחילת שנה הבאה.
אומנם לא ניתן בשלב הזה להעריך מי מבין ארבעת החיסונים שנמצאים בפיתוח יצליח ומי ייכשל, אך מומחים רבים אופטימיים לגבי הטכנולוגיה החדשה. "אני מתרגשת מהעתיד של פיתוח חיסוני השפעת", אמרה ג'נה ברטלי, אימונולוגית מאוניברסיטת קונטיקט בראיון למגזין "הניו יורק טיימס".
עוד ב-mako בריאות:
>>חשש מעלייה דרמטית של שפעת בחורף הקרוב
<<כל הפרטים על התרופה החדשה לקורונה
>>תיאוריות הקונספירציה הכי פופולריות בקורונה
החיסון המסורתי לא נותן הגנה מלאה
בין השנים 2004-2019, יעילות החיסון נגד שפעת נעה בין 10%-60%. למרות שלא מדובר בהגנה הרמטית לחלוטין, חייהם של אלפי בני אדם ניצלו בכל שנה, מפני שהמחלה מדבקת מיליוני אנשים. בנוסף, החיסון יכול להפחית את הסיכון להידבק במחלה ולהתאשפז בבית חולים. "בשורה התחתונה - חיסוני השפעת שיש לנו אינם מספיקים הגנה מספיק טובה", הוסיף, ניקולס היטון, וירולוג בבית הספר לרפואה באוניברסיטת דיוק באותו ראיון. "אם מדענים יוכלו לייצר חיסונים טובים יותר נגד שפעת, הם עשויים להציל חיים של עוד אלפי בני אדם".
הרעיון מאחורי הטכנולוגיה של mRNA שונה מהאופן בו מייצרים את חיסוני השפעת המסורתיים. תהליך הפיתוח כולל ייצור מולקולות של חלבונים שנמצאים על פני נגיף השפעת והחדרתו לתאי הגוף. התאים ייצרו עותקים של אותו חלבון נגיפי ואז תאי החיסון יזהו אותם כ"גוף זר" וייצרו נוגדנים למחלה. חיסונים אלו עשויים להיות יעילים יותר. במחקרים שנעשו על בעלי חיים נמצא שחיסוני mRNA מספקים הגנה טובה יותר מפני נגיפי שפעת. החיסונים החדשים גורמים למערכת החיסון של בעלי החיים לייצר נוגדנים נגד הנגיף, וגם "מאמנים" את תאי חיסון לתקוף תאים נגועים.
מגפת השפעת ב-100 השנים האחרונות
בשנת 1918 מגפת השפעת הייתה הגרועה ביותר בהיסטוריה וגרמה למותם של בין 50-100 מיליון בני אדם. ככל שמספר המתים עלה, הרופאים מיהרו לנסות ולפתח חיסונים נגד הנגיף. אולם למרבה הצער, אף אחד מהחיסונים לא עבד. מדענים באותה תקופה סברו בטעות שהמחלה נגרמת על ידי חיידקים, ולא כתוצאה מווירוסים. טעות זו הביאה אותם לייצר חיסונים מהחיידקים שנאספו בכיח של חולי שפעת ולכן החיסונים היו חסרי תועלת.
רק בשנת 1933 הצליחו ווירולוגים בריטים לבודד את נגיף השפעת ולפתח חיסון יעיל. החוקרים הזריקו נגיפי שפעת לביצי עוף וגרמו להם להתרבות. לאחר שחילצו ואת הנגיפים החדשים, הם המיתו אותם באמצעות כימיקלים, והזריקו את הנגיפים המומתים לבני אדם.
למרות הצלחת החיסון, עדיין לא ניתן למנוע לחלוטין את המחלה. כשאדם נדבק בשפעת, תאים בדרכי הנשימה שלו מתחילים להעתיק את הגנום של הנגיף, ומאפשרים לו להתרבות. תהליך ההעתקה גורם ל"טעויות גנטיות" שנקראות "מוטציות". לעיתים מוטציות אלו מאפשרות לנגיף 'לחמוק' מהתגובה החיסונית של הגוף, על אף קבלת חיסון. בנוסף, במקרים ששני סוגים של נגיפי שפעת מדביקים את אותו התא, עלולה להיווצר הכלאה גנטית, שעלולה לאפשר לנגיף לחמוק מחסינות שנוצרה על ידי החיסון.
עד שזה יקרה: פלוזון HD
עד שיסתיים תהליך הפיתוח של חיסוני השפעת מסוג mRNA, בשנה האחרונה נחת בישראל החיסון "פלוזון HD" – חיסון המכיל פי 4 מהחומר המצוי (המאגלוטינין) בחיסון הרגיל לשפעת שניתן בכל שנה. החיסון הספציפי הזה מיועד לאוכלוסייה המבוגרת של בני ה-65 ומעלה, מאחר שזו האוכלוסייה שמצויה בסיכון גדול יותר לסבול מסיבוכים ותמותה של נגיף השפעת. היתרון של חיסון "פלוזון" בהשוואה לחיסון במינון רגיל, הוא ביעילות הגבוהה שלו. על פי המחקרים שפורסמו בעולם, פלוזון הפחית את כל תחלואת השפעת בשיעור של 24.2% בהשוואה לחיסון הסטנדרטי. החיסון הזה ניתן בגרמניה וארצות הברית לכל האוכלוסייה המבוגרת ויש לו ביקוש רב בעולם.