סרטן השד הוא סוג הסרטן השכיח ביותר בעולם ובישראל בקרב נשים. יש המכנים אותה "המגפה של העידן המודרני". עם זאת, אנו נמצאים בתקופה טובה בה רוב החולות מאובחנות בשלבים מוקדמים של המחלה, הודות למערך בדיקות סקר יעיל בישראל שמובילים משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן. בכל שנה מאובחנות למעלה מ-5,000 חולות ומרביתן מאובחנות בשלבים מוקדמים – שלבים שמאפשרים טיפול וריפוי מוחלט.
על פי נתוני רשם הסרטן הלאומי, שיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל ל-100,000 של סרטן שד חודרני בקרב נשים יהודיות, עומד על 89 מקרים לעומת כ-54 מקרים בנשים ערביות. הפער בין המגזרים נובע בין היתר מאורח חיים שונה, למשל, מספר לידות שונה במגזרים השונים. בשנים האחרונות שכיחות היארעות של סרטן השד במגזר היהודי נשארת יציבה, ואילו במגזר הערבי היא עולה.
את סרטן השד נהוג לסווג לשלוש קטגוריות עיקריות: הראשונה וגם השכיחה שבהן, המהווה כ-70 אחוזים מכלל סרטני השד - היא סרטן חיובי לקולטנים להורמונים. בגידול זה קיימים קולטנים להורמוני המין אסטרוגן או אסטרוגן. יש בקולטנים אלו לתמוך בשגשוג תאי הסרטן. הקטגוריה השנייה היא גידול חיובי לקולטן HER2. בגידול זה יש ביטוי מוגבר של חלבון בשם HER2, שגורם להתחלקותם והתפשטותם של התאים הסרטניים. כ-15% מכלל מקרי סרטן השד שייכים לקטגוריה זו. כיום יש מגוון תרופות עבור החולות שסובלות ממחלה זו. הקטגוריה השלישית היא טריפל נגטיב – גידול ללא קולטנים לאסטרוגן, פרוגסטרון וללא ביטוי מוגבר של קולטן HER-2. כ-15% מכלל מקרי סרטן השד הם מסוג זה. טריפל נגטיב הוא סוג הסרטן המאתגר ביותר לטיפול.
גידולי השד מסווגים גם לפי שלב המחלה. שלב זה נקבע בהתאם לנרחבות המחלה: כל שלב בין 0-3 הוא בר ריפוי, מכיוון שהמחלה לא התפשטה אל מעבר לבלוטות באזור השד, וזאת לעומת שלב 4 של המחלה, שבו יש התפשטות מעבר לשד ולבלוטות מקומיות או אזוריות. בשלב זה של המחלה ניתן לאתר מחלה באיברים השונים כגון עצמות, ריאות, כבד או מוח. למחלה גרורתית, אין על פי רוב ריפוי, אך בהחלט אפשר להאריך את חיי המטופלת ולשפר את איכות חייה.
נכון להיום כ-97% מכלל החולות החדשות המאובחנות בישראל מאובחנות עם מחלה ללא גרורות ולכן הן בעלות פוטנציאל ריפוי. במקרים מסוימים, לאחר תקופה, של חודשים או שנים, עלולה להופיע הישנות של המחלה. חזרת המחלה תלויה במאפייני הגידול.
גם בשלב 4 של המחלה יש שוני בין המצבים השונים. חוקרים רבים הבחינו כי חלק מהמטופלות המפתחות גרורות מפתחות גרורות בודדות בלבד. נמצא שוני גנטי בין מצב זה לבין פיזור מפושט של המחלה. מחקרים קליניים שונים בוחנים כיום מה הטיפול המיטבי עבור נשים אלו עם מחלה מפושטת אך במספר מקומות מועט בלבד. יש מחשבה שייתכן וניתן לרפא נשים אלו למרות שלב המחלה.
הטיפולים המקובלים בסרטן השד והתחזיות לגבי סרטן שד גרורתי
בשנים האחרונות התפתחה בתחום האונקולוגיה מגמה של "רפואה מותאמת אישית". מגמה זו דוגלת בהתאמה אישית של טיפולים רפואיים על פי מאפייני המחלה המטופל. סרטן השד הוא אחד מסוגי הסרטן הראשונים בהם יושמה מגמה זו. עצם החלוקה לסוגים ותתי סוגים של המחלה מאפשרת לנו להתאים טיפול ממוקד מטרה. כך למשל, במקרה בו נאבחן חולה עם גידול שרגיש להורמונים, נוכל לתת למטופלת – בין אם היא סובלת ממחלה מקומית ובין אם היא סובלת ממחלה גרורתית – טיפולים "המנטרלים" מסלולים שתלויים בהורמונים. כמו כן, במקרה בו נאבחן חולה עם גידול מסוג המבטא ביתר קולטן HER2 נוכל לטפל באמצעות מגוון תרופות המבוססות על נוגדן ספציפי כנגד הקולטן. בחירת סוג הטיפול אינה תלויה רק במאפייני הגידול אלא גם במאפייני המטופלת. כך למשל, קיימים כיום טיפולים עבור נשים עם מוטציה בגן BRCA שלקו בסרטן השד. הידיעה שהאישה נשאית של מוטציה בגן הזה מאפשרת לנו לתת לה במקרים מסוימים טיפול מדויק ומכוון מטרה מקבוצת "מעכבי PARP".
בזכות התפתחות המדע והטכנולוגיה, ארסנל הטיפולים לסרטן השד התרחב משמעותית בשני העשורים האחרונים. לעיתים שיטת הטיפול המועדפת עבור נשים רבות תהיה כימותרפיה מפני שמדובר בטיפול ותיק. ועל אף תופעות הלוואי שלו, הוא משפר את ההישרדות ומקל על הסימפטומים. בנוסף, בשנים האחרונות קיים שימוש נרחב בטיפולים ביולוגיים. תחום האימונותרפיה שהראה תוצאות מבטיחות בגידולים כמו ריאה ומלנומה מוצא את דרכו גם לטיפול בסרטן השד כיום בעיקר לסוג טריפל נגטיב.
פיתוח מבטיח נוסף הוא קבוצת תרופות המשלבת נוגדן ספציפי לאתר הגידול המוצמד לכימותרפיה. מדובר בתרופה שהונדסה במטרה להוביל כימותרפיה ישירות לתאי הסרטן תוך הגבלת הנזק הפוטנציאלי לרקמות בריאות. למעשה, הייחוד לקבוצת הטיפול הזו הוא בכך שהתרופה משתמשת בקולטן ספציפי של התא הסרטני לצורך החדרת טיפול שהוא קטלני לתא, עם רעילות שהיא על פי רוב נמוכה יותר לשאר תאי הגוף.
כיום יותר מתמיד יש תחושה שלא ירחק היום בו הקדמה המדעית והטכנולוגית תציע ריפוי גם לנשים עם מחלה גרורתית.
*הכותבת היא מנהלת היחידה לאונקולוגיה של השד במרכז לטיפול ולמחקר מחלות הסרטן בבית החולים בילינסון.