אבנים בדרכי השתן היא בעיה רפואית נפוצה באופן יחסי, ששכיחותה עומדת על כ-5-10 אחוזים מכלל האוכלוסייה. המחלה נפוצה יותר בקרב גברים, שכן לפי הסטטיסטיקות שכיחותה אצל גברים היא פי 3 מנשים. הסבירות להישנות אבנים אצל מטופל שחווה בעבר אבנים בדרכי השתן עומדת על 50 אחוזים בחמש השנים הראשונות. אבנים בדרכי השתן יכולות להיות בכליה (Nephrolithasis), בשופכניים (Ureterolithasis), בשלפוחית השתן (Cystolithasis) ואף גם בשופכה (Urethrolithasis).

כיצד נוצרות אבנים בדרכי השתן?

האבנים נוצרות כתוצאה של שקיעה של מלחים בכליות והתגבשותם לאבנים. כאשר ריכוז המלחים בשתן עולה על כושר הסינון של הכליות, המלחים לא מופרשים בשתן אלא שוקעים בכליות בצורת גבישים ויכולים להפוך לאבנים. קיימות מחלות שגורמות להיווצרות אבנים או אי איזון של מרכיבים שונים בשתן שתורמים להיווצרות אבנים. 

70 אחוז מהאבנים הן אבני סידן, אחרות הן אבני חומצה אורית (בהתאם לכך כמעט מחצית מחולי גאוט סובלים מאבנים), אבני סטרוביט (תרכובת מגנזיום אמוניום פוספאט) ואבני ציסטין אצל הסובלים מציסטינאוריה.

בין האנשים הנמצאים בסיכון לאבנים בדרכי השתן נמנים אנשים בעלי רקע משפחתי של אבנים בדרכי השתן, אנשים שסבלו מאבנים בעבר, אנשים שסובלים ממחלות מעי דלקתיות או תסמונת תת ספיגה של המעי, מחלות סיסטמיות כמו פעילות יתר של בלוטת יותרת התריס, סוכרת וגאוט.  

>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

סימנים לאבנים בדרכי השתן

כאב המתחיל במותן ומקרין לבטן התחתונה ועד לירך, עווית כלייתית (Renal Colic), לעתים מלווה בבחילות וההקאות. נוסף על כך, שתן דמי עשוי להופיע, אך לא תמיד. לעתים מתפתחת דלקת בדרכי השתן ולפעמים כלל לא מופיעים סימנים לאבנים בדרכי השתן.

האבחון נעשה בעזרת בדיקת CT פרוטוקול אבנים. בדיקת US דרכי השתן וצילום בטן לא תמיד חושפות את כל האבנים. במסגרת הבירור הראשוני למטופל הסובל מעווית כלייתית, הרופא יעשה בדיקת שתן כללית ותרבית (לבדיקת נוכחות דם או חיידקים) ובדיקת דם לתפקודי כליות.

שותה מים  (צילום:  Africa Studio, shutterstock)
בין 2 ל-3 ליטרים ביום | צילום: Africa Studio, shutterstock

טיפול באבנים בדרכי השתן

80 אחוז מהאבנים יפלטו באופן ספונטני תחת טיפול שמרני. אם המטופל סובל מכאבים, הטיפול הראשוני כרוך בשיכוך כאבים. לפי מיקום וגודל האבן ומבנה מערכת השתן של המטופל, הרופא ינקוט בגישה שמרנית וייתן למטופל כדור ממשפחת חוסם אלפא, שתפקידו להרחיב ולעזור בפליטת האבן. כאשר הטיפול השמרני לא עוזר; או המטופל מתלונן על כאבים עזים; או מתפתח חום; או סמני חסימה - ננקוט טיפול פעיל.

ריסוק בגישה חוץ גופית. מיועדת לאבנים בכליה או בשופכן (תלוי בגודל האבן ). תחת הרדמה כללית גלי הלם מועברים עד לאבן, במטרה לפורר אותה לפירורים שיכולים להיפלט בשתן.

אורטרוסקופיה. פעולה פולשנית בעזרת מכשיר קשיח או גמיש מיועד לאבנים בשופכן או בכליה, דרך השופכה מכניסים מכשיר שבקצהו יש מצלמה ומכשיר לייזר, מתקדמים עד לאבן ומרסקים אותה. זוהי פעולה חודרנית אך עם אחוזי הצלחה טובים יותר מריסוק חוץ גופי. ייתכן שאחר הפעולה הרופא יחליט להשאיר תומכן לשופכן.

ריסוק והוצאה מילעורית של אבנים (PCNL). מיועד לאבנים גדולות בכליה, מעל 2 ס"מ, או במקרה שהפעולות הקודמות נכשלו. דרך פתח קטן במותן מכניסים מכשיר וציוד ריסוק עד לכליה שם מרסקים את האבן, ושואבים את הפרורים. שיעורי הצלחה הכי גבוהים מבין כל השיטות, אולם משך האשפוז ושיעור הסיבוכים גדול יותר.  

ניתוח פתוח להוצאת האבן. מבוצע היום לעתים נדירות.

עוד ב-mako בריאות:

>> "זה התפריט שעזר לי להשיל 35 ק"ג ממשקלי"
>> הסיבה המפתיעה לכך שאתם מתעוררים באמצע הלילה
>> מומחים טוענים: מצאנו את הסוד לדיאטה מוצלחת

כיצד ניתן למנוע היווצרות חוזרת של אבנים?

  • שתייה מרובה (2-3 ליטר ביום)
  • הפחתה בצריכת חלבון מן החי
  • הפחתה בצריכת מלח
  • לסובלים מחומצה אורית גבוהה ניתן אלופורינול ואשלגן ציטראט להבססת השתן.  

* ד"ר גדליה מוטי, מומחה בכירורגיה אורולוגית שרותי בריאות כללית מרכז סאלד לרפואה יועצת, מחוז דרום