כאשר גיסתה של ד"ר ליאת אדרי, מומחית לביולוגיה רפואית שחקרה במשך שנים מחלות ותרופות ופיתחה שני פטנטים בדיאגנוזה של סרטן העור וסרטן השד, חלתה בגיל 40 בסרטן השד, ד"ר אדרי נתבקשה ללוות אותה לטיפוליה בבית החולים. שם, מחוץ למעבדות המוכרות, נוכחה לדעת שתוכניות הטיפול בסרטן בבתי החולים עובדות בשיטת הסרט הנע, וברוב המקרים לא מותאמות לחולים באופן פרטני. החוויה הזו עוררה בה את ההשראה לכתוב את הספר "הבמ"א שלך - בריאות מותאמת אישית", העוסק בגישה חדשנית שפיתחה בתחום הטיפול בסרטן ובמחלות כרוניות, ולפתח בקליניקה הפרטית שלה תוכניות המותאמות באופן אינדיבידואלי לכל מטופל ומטופל. האם יש סיכוי שהגישה תאומץ גם ברפואה הציבורית?
במהלך רוב שנות הקריירה המקצועית שלה עסקה ד"ר אדרי במחקר באלמנטים מדעיים בתחום הסרטן ובמעבדות, ולא עם אנשים חולים. "הכרתי כל מולקולה אבל לא ראיתי מה נעשה עם החולים. כשהתחלתי ללוות את גיסתי, הבנתי שאני מתנהלת באזור הדמדומים, נוכחתי לדעת אילו פערים קיימים בין המדע לפרקטיקה המיושמת. כשאני ערכתי ניסויים בעכברים, ואחד מהם לא התאים לי לסטטיסטיקה, הייתי מוציאה את העכבר מהניסוי. בקליניקה את לא יכולה להוריד בנאדם כי הוא לא מתאים לתוכנית שלך. הבנתי שאי אפשר להתייחס למטופל כאל תבנית או כחלק מסטטיסטיקה, הוא זקוק לטיפול מותאם אישית".
נכון לעכשיו, בתי החולים בישראל רחוקים ממתן טיפולים מותאמים אישית לחולים. לדברי ד"ר אדרי, הפרוטוקולים מובנים, החולה מטופל בתרופה מסוימת, ואם היא לא מסייעת לו, עוברים לתרופה הבאה, כמו בפס ייצור וללא יחס אישי. "ראיתי מטופלת שהמשקל שלה השתנה בעקבות הטיפולים אבל המינון לא הותאם מחדש, המערכות הציבוריות עובדות על קהל גדול, באופן רובוטי".
באחד הכנסים שבהם השתתפה ד"ר אדרי לאחרונה, אונקולוג ראשי של אחד מבתי החולים הגדולים בארץ אמר שכיום בישראל יש 200 אונקולוגים המטפלים ב-30,000 חולים, במילים אחרות, אונקולוג אחד מטפל ב-150 חולים, כמות מטופלים בלתי נתפסת. בין היתר, החסר הגדול במשאבים לא מאפשר להם להחליט על תוכנית טיפול מדויקת לכל חולה. ההבנה הזו, כאמור, עוררה בד"ר אדרי את הרצון לצאת מהמעבדה ולהתחיל לטפל בחולים באופן שונה.
"הגישה שלי בטיפול היא מערכתית, לדוגמה אני מקשרת את תפקוד המעי למוח, כי כל מערכות הגוף מדברות אחת עם השנייה וגם עם הסביבה. הגיעו אליי מטופלים עם מחלת סרטן שיש להם גם מחלות נלוות, כמו סוכרת, אבל היא לא מטופלת או מדוברת בפרוטוקול".
מה מבדל בין הגישה שלך לבין גישות של הרפואה הסינית?
"הרפואה הסינית לא מכלילה את המולקולות. הידע שלי מגיע מהרפואה הקונבנציונלית, גדלתי על ידע מדעי מתוקף במאמרים, עם זאת, הרגשתי שהוא לא מספיק. בשל החוויה שעברתי עם גיסתי, נקרתה בדרכי אפשרות ללמוד גם רפואה סינית במסלול לרופאים, כך שהידע שלי שואב גם משם. אחד הדברים שמלמדים ברפואה הסינית הוא ההקשר בין כל מערכות הגוף, אבל הם מתייחסים לכך על פי מרידיאנים ואני מתייחסת לפי מולקולות. אם ניקח לדוגמה הפקת סרוטונין, ברפואה הסינית חוקרים את הנקודות בגוף ואיך הן מאזנות גוף נפש ומעוררות שמחה, ואני אסתכל אם חסר לאדם את הורמון האושר כי הוא לוקח תרופה שמרוקנת את אחד הרכיבים של הייצור שלה. רפואה מותאמת אישית נסמכת על בדיקות דנ"א או בדיקות של חומרים ביולוגיים כמו שתן, דם וצואה. אני עובדת עם בדיקת דם על מנת לזהות מזונות וחלבונים שהמטופל רגיש אליהם".
המסר האחרון של אמיר פיי גוטמן לחולים: תחקרו בעצמכם
בכנס חשיפה להרצאות בארגונים שבו השתתפה ד"ר אדרי ביוני 2017, היא פגשה את אמיר פיי גוטמן, שהגיע להרצות, שבועות אחדים לפני הטרגדיה הנוראה שקיפחה את חייו. "לאחר שסיפרתי לו מה אני עושה, אמיר הראה רצון לשיתוף פעולה. הוא לא היה מסוגל להישאר להרצאה שלי, כי היה מותש אחרי שנתן את ההרצאה שלו. המסר שלו היה: תחקרו בעצמכם, כי הרופאים לא תמיד יודעים מה יש לחולים, אל תהיו כחומר ביד היוצר. הוא קבל על כך שהרופאים ניסו לקבל החלטות במקומו לטיפול שיינתן לו, והוא אמר לי: 'מאיפה אני אמור לדעת את התשובות?'
"לא מעט מטופלים נתקעים במהלך הטיפול בשלב של קבלת החלטות ולא יודעים על איזה טיפול ללכת, כי אף אחד לא יודע מה האסטרטגיה הנכונה. הם פותרים זאת על ידי קבלת כמה חוות דעת, כל רופא נותן את הייעוץ מתוך המקום שלו ועולם הערכים שלו, והגישה הרפואית שהוא דבק בה.
"כשמטופל נכנס למערכת הרפואה הציבורית ועובר סדרת בדיקות לאבחון, בודקים לו כמה גנים כי זה מהלך מהיר וזול. הבעיה היא שיש 360 גנים לסרטן, ומתוכם בודקים מעט כך שיש אפשרות סבירה שכלל לא יעלו על הבעיה, מה גם שיש רק לחלק מהם תרופה, והטיפול ייגזר מהבדיקות הללו ומשיקולים של תרופות שיש או אין בסל".
עוד ב-mako בריאות:
>> כמה פעמים ביום אתם אמורים לעשות פיפי?
>> הבטן מתנפחת אחרי האוכל? תנסו את הדבר הבא
>> 5 מזונות אנטי אייג'ינג שאתם חייבים להוסיף לתפריט
כיצד החולה יכול להיות שותף פעיל בהחלמה שלו?
"אחד הדברים החשובים שראיתי במהלך הטיפול של גיסתי, הוא כשהיא הבינה שיש לה את היכולת לשלוט, והיא לא רק קורבן פסיבי של הרפואה, אלא מסוגלת לעשות משהו בשביל עצמה. לדוגמה שליטה בתזונה שלה. אי אפשר להפריד את הגוף והנפש, צריך לרתום את האדם לעשייה. ברגע שהמטופל ידאג לתזונה ולפעילות הגופנית, יתעוררו בו נחישות וכוח רצון. במחקר שהייתי שותפה לו, הבנו את החשיבות הגדולה של דיאטה דלה בפחמימות וסוכר לחולי סרטן, בייחוד כאשר יש להם גידולים גושיים ולא המטולוגיים. תא סרטני יצא מבקרה, הוא מתפתח מהר מדי ולא מת. תאים צורכים חמצן וסוכר, כך שהסוכר משמש ככר פורה להתפתחות סרטנית. ברגע שמצמצמים את צריכת הסוכר, מקטינים את הגידול. הגישה הזו של צמצום צריכת הסוכר והפחמימות בטיפול בחולי סרטן בבתי חולים ציבוריים קיימת בחו"ל, לא ברור לי מה הסיבה שבישראל התרחקנו ממנה".
ספרה של ד"ר אדרי עוסק במחלת הסרטן אך גם בגישה של רפואה מותאמת אישית בדיכאון ופוריות. "תחום הפריון הוא תחום שמחייב גישה טיפולית אישית, ולצערי הרבה נשים שחלון ההזדמנויות שלהן קריטי נופלות בין הכיסאות. אפילו גלולות נגד היריון לא מותאמות להן אישית, לכן הבקרה חשובה מאוד, החקירה וההתעמקות במצבו של המטופל".
עד כמה הגישה שלך ישימה ברפואה הציבורית?
"בארבע השנים האחרונות אני מלווה מטופלים במסגרת קליניקה פרטית. במקביל אני עובדת על מיזם כדי לפתח את הגישה שלי גם לפרקטיקה ציבורית. הבעיה היא שאנחנו מוגבלים בכוח אדם, בזמנם הקצוב של הרופאים, ולכן אנשים מאוכזבים, שלא לדבר על כך שהם ניזוקים בגלל מחדלים וטעויות אנוש. בחורה צעירה עם סרטן מסוג נדיר הגיעה אליי בשלבים הסופיים של מחלתה. מצאנו תרופה אימונותרפית חדשה, שעזרה למטופלים להאריך את ההישרדות שלהם. הגעתי עד לחוקר הראשי והוא נתן למשפחה שלה את התרופה בחינם, אבל זה כבר היה מאוחר מדי, לצערי בבית החולים היא לא קיבלה את הטיפול המתאים. עם זאת, אני מרגישה שהמגמה השתנתה בחמש השנים האחרונות, גם בטיפול בסרטן ובמחלות אחרות. אני נושאת את הבשורה כבר כמה שנים, היא מתחילה מתחיל לחלחל והשינויים יקרו, לאט לאט".