איך יודעים שהקיץ בא? מסתכלים סביב סביב ומתעטשים ללא הפסק. האבחון המיידי של כולנו הוא "טוב, זה בגלל המזגנים. פעם חם, פעם קר - לא יוצאים מזה", ואכן קל מאוד להאשים את הממזרים הרעשניים האלה. מצד שני, הם לא האחראיים הבלעדיים לכל העיטושים הללו והם לא לבד במערכה. 

"אלרגיה היא תגובה של מערכת החיסון לחומרים הנמצאים בסביבה. זוהי תגובה לא תקינה אך שכיחה מאוד", אומר פרופ' אלון הרשקו, יושב ראש האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית. "אלפי בני אדם בישראל ומיליונים ברחבי העולם סובלים מתסמיני אלרגיה ברמה זו או אחרת. לעתים אלרגיה יכולה לגרום לעיטוש, גודש באף או שיעול אך לעתים תגובה אלרגית יכולה להיות מסוכנת ולהביא לסכנת חיים. אלרגיה מתרחשת כשמערכת החיסון 'מתבלבלת' ומגיבה נגד חומר שאין בו איום פוטנציאלי כמו אבקני פרחים, עובש ומזונות שונים. חומר כזה מכונה "אלרגן". הנה כמה גורמי אלרגיה ופתרונות שמציין ומציע פרופ' הרשקו. 

  1. האם הסרת המסכות בחללים סגורים עשויה להשפיע?

    במקרים של אלרגיה הנגרמת מאלרגנים נפוצים כמו קרדית אבק הבית, אבקנים וכדומה - מסכה לא מספקת הגנה ולכן גם ההסרה שלה בימים הקרובים גם בחללים סגורים לא אמורה לשנות את השכיחות של הופעת התסמינים. בנוסף, אחת האלרגיות הנפוצות ביותר היא אלרגיה לקרדית אבק הבית שמתפתחת בתנאי אבק ולחות על גבי ספרים, בגדים וחפצים דומים. אולם בבית אנחנו לא נוהגים לעטות מסיכה ולכן אין ציפייה שהמסכה הכירורגית תעזור לנו. אם אתם סובלים מתסמיני אלרגיה, עדיף להשתמש בטיפולים הקיימים לנזלת אלרגית ואלרגיה נשימתית.

  2. מה עלול להגביר את תסמיני האלרגיה?

    מה שקובע עד כמה יחמירו תסמיני האלרגיה זו בעיקר מידת החשיפה שלכם. הרבה אנשים מתארים החמרה בתסמינים כאשר הם נכנסים לחלל עם הרבה אבק או שולפים את הסוודרים מעומק הארון. גם מגע קרוב עם בעל חיים פרוותי כמו כלב או חתול עלולים לגרום להחמרה. בנוסף, בעונות המעבר, כמו בתקופה הזו של השנה, כשהפריחה בשיאה ויש עלייה ברמות של האלרגנים באוויר, יש עליה בשכיחות הופעת התסמינים. ישנם גם גורמים נוספים כמו עייפות מוגברת, מחלה ויראלית שמחלישה את הגוף ועוד. כדי לצמצם את תסמיני האלרגיה מומלץ להימנע עד כמה שניתן מחשיפה סביבתית ולכן אם אתם סובלים מאלרגיה לקרדית אבק הבית - ותרו על בובות פרווה, שטיחים וציוד נוסף שעלול לצבור אבק.

  3. האם אלרגיה יכולה להופיע בכל גיל?

    אלרגיה יכולה להופיע בכל גיל אך לרוב היא מופיעה בגילאים צעירים. אלרגיה היא תופעה נרכשת, לא נולדים איתה. ניתן לראות הופעת אלרגיה גם בקרב מבוגרים אך בשכיחות נמוכה יותר. כאשר מופיעים תסמיני אלרגיה בקרב אצל מבוגרים (בני 70 ומעלה) יעלה החשד שמדובר במחלה אחרת שכן בגילים אלו הסיכוי להופעת אלרגיה אינו גדול.

  4. מהי השכיחות של אלרגיה והאם היא נפוצה יותר בקרב מדינות המערב?

    אלרגיה הפכה לבעיה מאוד שכיחה. ניתן להעריך שבין 20%-25% מהאוכלוסייה סובלים מאלרגיה בדרגות חומרה שונות. לפי תאוריות מסוימות אלרגיה נפוצה יותר במדינות מערביות מפותחות. אותן תאוריות גורסות שככל שאנו גדלים בסביבה נקיה יותר, נוטלים אנטיביוטיקה וחיים ללא מגע של בעלי חיים, כך הנטייה לאלרגיה עולה. מאידך, במקומות בהם בני אדם חיים בסביבה בה מערכת החיסון "מאותגרת", השכיחות של האלרגיה נמוכה יותר. למעשה במדינות בצפון אמריקה ואירופה המערבית יש שיעורים גבוהים יותר של אנשים הסובלים מאלרגיה בהשוואה למדינות מתפתחות באפריקה ובאסיה.  

  5. האם יש דבר כזה "אלרגיה למזגנים"?

    לא, אם כי מזגנים יכולים להחמיר נזלת מסיבה אלרגית. איך מבדלים בין אלרגיה ל"צינון"? ראשית, אלרגיה לא גורמת לחום. מי שנחשף לאלרגן יכול לסבול מנזלת, אבל לא יעלה לו החום. שנית, נזלת שחולפת מעצמה לאחר מספר ימים היא בדרך כלל לא נזלת אלרגית. ככל שהתסמינים נמשכים לאורך זמן כך יש גדל הסיכוי שמדובר באלרגיה. שלישית, לאלרגיה יש נטייה לתורשתית ולכן אם מישהו מבני המשפחה סובלים מאסתמה או אטופיק דרמטיטיס אז ייתכן שתצטרכו לטפל באלרגיה שלכם.

  6. מי שסובל מאלרגיה יכול לאמץ חיות מחמד?

    ההמלצה הכי טובה למי שסובל מאלרגיות היא לא להתקרב לחומר שגורם לאלרגיה (אלרגן). אם האלרגן הוא בעל חיים אז כדאי להימנע מלחבק, ללטף ובטח לאמץ כלב או חתול. לעתים למטופל יש בעל חיים שהוא קשור אליו מאוד ורק לאחר כמה שנים מתפתחת תגובה אלרגית. באותם מקרים הפתרון הוא טיפול חיסוני.  במהלך אותו טיפול אנו יוצרים חשיפה הדרגתית לאלרגן תוך פיקוח על התגובה לאחר החשיפה. למעשה אנחנו מלמדים את מערכת החיסון לרכוש מחדש תגובה חיסונית תקינה לאלרגן.

  7. אילו טיפולים קיימים?

    עדיף להימנע ככל הניתן מחשיפה לגורמי האלרגיה. נסו  להקטין את כמות האבק בבית, להימנע מקרבה לבעלי חיים והתרחקות מהגינה השכונתית בתקופות הפריחה. בנוסף, קיים טיפול התרופתי: תרסיסים וכדורים שהמטרה שלהם היא להפחית את התגובה האלרגית והדלקת שנגרמת ממנה. טיפולים אלו מורידים את התסמינים שיוצרת  מערכת החיסון. לטיפול זה יש מעט מאוד תופעות לוואי והוא נחשב ליעיל מאוד. במקרים קשים אשר לא נשלטים על ידי תרופות  ניתן לעשות שימוש בטיפולים אימונותרפים במטרה לחשוף את המטופל לאלרגן בצורה הדרגתית כך שתיווצר סבילות. זה טיפול שדורש זמן והתמדה והוא מומלץ בעיקר למי שסובל מאוד ואף אחד מהטיפולים לא הביא להקלה על התסמינים שלו.

 

 

 

פרופסור אלון הרשקו הינו מנהל מחלקה פנימית ג' בבית חולים הדסה עין כרם בירושלים ויו"ר האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית.