המנחה והדוגמנית גלית גוטמן, שיתפה אתמול את עוקביה כי לאחרונה עברה ניתוח להסרת גידול טרום-סרטני מצוואר הרחם. ״בבדיקת פאפ שגרתית אצל רופאת הנשים שלי, התהפכו לי החיים. התחושות שלי באותו רגע שלא רציתי למות מבושה, הרגשתי בושה, אחרי שכל כך הרבה שנים לא נבדקתי והזנחתי. החלטתי שאני לא יכולה לתת לזה לעבור לידי, למרות שלמזלי זה היה טרום סרטני ולא הייתה צריכה לעבור טיפולים". בעקבות הווידוי האמיץ, ריכזנו עבורכם כל מה שחשוב לדעת על סרטן צוואר הרחם, על בדיקת הפאפ ועל דרכים נוספות שיסייעו למנוע אותו.

מהו וירוס הפפילומה?

קיימים למעלה מ-100 זנים שונים של הווירוס. שניים מהם גורמים ליבלות בעור ושניים נוספים – לסיכון גבוה מאוד להתפתחות סרטן.  החומר הגנטי של הנגיף משתלב עם החומר הגנטי של התאים בגוף וגורם למנגנוני הבקרה המובנים של תאי צוואר הרחם להפסיק את עבודתם ובכך גורם לשינויים בצוואר הרחם.

מהי מטרת בדיקת ה-PAP?

המטרה היא גילוי מוקדם של טרום-סרטן או סרטן צוואר הרחם. סרטן צוואר הרחם הוא הסרטן הרביעי בשכיחותו בקרב נשים בעולם והשני בשכיחותו בקרב נשים במדינות מתפתחות. בישראל השכיחות נמוכה בהשוואה למדינות רבות אחרות, מאז שהחלו לבצע בדיקות לגילוי מוקדם של צוואר הרחם - בדיקות הפאפ. למרות זאת, בארץ עדיין מאובחנות מידי שנה כ-250 נשים בסרטן צוואר הרחם וכן כ-1,500 נשים עם נגעים טרום-סרטניים בצוואר הרחם.

למי מיועדת בדיקת ה-PAP ומתי יש לבצע אותה?

מחלה זו מופיעה אצל נשים צעירות מתחת לגיל 50, אך הסיכון קיים גם בגיל מבוגר יותר, ולכן ההמלצה לנשים בסיכון רגיל היא להמשיך להיבדק בבדיקות פאפ שגרתיות אחת לשלוש שנים עד גיל 65 לפחות, או בהתאם להמלצת הרופא. הבדיקה נמצאת בסל הבריאות לנשים בנות 54-25. אם את מעל גיל 25 ולא נבדקת אצל רופא הנשים שלך לטובת סקר סרטן צוואר הרחם, כדאי לקבוע תור כבר עכשיו.

בדיקת פאפ (צילום: Iryna Inshyna, shutterstock)
שנייה אחת לא נעימה - וחסכת סרטן | צילום: Iryna Inshyna, shutterstock

מי נמצאת בסיכון מוגבר לסרטן צוואר הרחם?

וירוס הפפילומה אחראי ל-99% מסרטני צוואר הרחם, והוא מועבר דרך מגע מיני. קיום יחסי מין מגיל צעיר וריבוי פרטנרים הם גורמים המעלים את הסיכון לחשיפה לנגיף ולהדבקות בו. גם מערכת חיסון חלשה לא תוכל לחסל את הנגיף בקלות והיא מעלה את הסיכון להדבקות ממושכת וכך גם את הסיכון לשינויים סרטניים. גורמי סיכון שיכולים להשפיע על מערכת החיסון הם: סוכרת, תרופות מדכאות חיסון (לאחר השתלת איברים וטיפול למחלות אוטואימוניות) וטיפול בסטרואידים ובאיידס. גם עישון הוא גורם סיכון מוכר - מעשנות נמצאות בסיכון של עד פי שניים יותר לחלות בנגיף.

האם שימוש בקונדום יכול להפחית את הסיכון להידבק בווירוס?

כן ולא. חשוב לדעת כי גם כאשר נעשה שימוש נכון בקונדום, הווירוס עלול להדביק אזורים שאינם מכוסים על ידיו, ולכן קונדום לא מעניק הגנה מלאה מפני הידבקות בווירוס.

מה אפשר לעשות כדי למנוע או להפחית את הסיכון להידבק?

כיום קיים חיסון נגד וירוס הפפילומה. החיסון הראשון נגד הווירוס אושר לשימוש בשנת 2006. בשנת 2017 הגדיר ארגון הבריאות העולמי את החיסון נגד וירוס הפפילומה כ"חיסון בטוח ביותר לשימוש". הגדרה זו ניתנה על סמך למעלה מ-270 מיליון מנות של חיסונים נגד וירוס הפפילומה שניתנו ברחבי העולם. החיסון שיש נכון לכתיבת שורות אלו, מכסה 9 זנים, לרבות 2 הזנים שגורמים ליבלות ואת 2 הזנים המסוכנים ביותר לסרטן צוואר הרחם.  החיסון מיועד לבנות ולבנים מגיל 13 (כיתה חי"ת) ועד גיל 45.

הכותבים הם ד"ר איתן לויטס, מומחה ברופאת נשים ופריון ומנהל רופאי, מכבי שירותי בריאות; וד"ר דינה לויטס, מומחית באונקולוגיה, מכבי שרותי בריאות