בשש השנים האחרונות ישנו גידול מפתיע במספר המקרים החדשים המאובחנים ל-HIV בקבוצות שאינן מוגדרות בקבוצת הסיכון "הקלאסית". בקבוצה המונה בעיקר נשים וגברים הטרוסקסואלים מעל גיל 50 נצפתה עלייה של כ-20% בכמות ההידבקויות, אשר כ-60% מתוכם התגלו בגילוי מאוחר, כלומר כאשר הפגיעה במערכת החיסון היתה כבר משמעותית. כך עולה מעבודה שנעשתה במרכז נווה אור, בבית החולים קפלן.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
כולנו השנה למדנו להכיר ולהתמודד עם מגפה כלל עולמית. אבל בעולם מתמודדים עשרות מיליוני אנשים עם מגפה שטרם מוגרה. כיום יש כ-40 מיליון נשאי HIV וכ-1.5 מיליון נדבקים חדשים בכל שנה. התמותה מהמחלה עומדת כיום כמעט על 700,000 בשנה. בישראל, על פי נתונים רשמים של השנים האחרונות, ישנם כ-400 נשאים חדשים בכל שנה.
אומנם, החל משנת 2018 נרשמה מגמת ירידה קלה ומתונה בכמות הנדבקים. הסיבה העיקרית לכך היא שאנשים הנמצאים בקבוצות סיכון גבוהות, כמו גברים ונשים המרבים לקיים יחסי מין לא מוגנים, או כאלה המשתמשים במחטים ומזרקים משותפים, מודעים יותר לנגיף. נשאים בקבוצות אלו מאובחנים ומטופלים ובכך הופכים ל"לא מדבקים", חלקם אף מקבלים טיפול מונע ובכך נמנעת ההדבקה. לעומת זאת, שמנו לב שבקבוצות שאינן נחשבות לקבוצות סיכון, נשאות HIV מאובחנת לעיתים קרובות בשלב מאוחר.
הסיבות לגילוי מאוחר
הסיבות לאבחון המאוחר נובעת מסיבות שונות, ביניהן חוסר מודעות, תחושה מוטעית שזו מחלה של צעירים או הומוסקסואלים בלבד וכן בגלל חוסר היכרות עם התסמינים המעידים על הידבקות ב- HIV והצורך בביצוע בדיקת נשאות. לרוב, המאובחנים המאוחרים מתגלים בדרך המקרה כשהם באים לעשות בדיקות כלליות, לאחר שאינם חשים בטוב תקופה או כאשר קיימת כבר פגיעה במערכת החיסונית המלווה במחלות רקע שונות. גם בקרב חלק מהרופאים לא קיימת מודעות למצבים בהם מומלץ לבצע בדיקת HIV, בעיקר עבור מטופלים שאינם נחשבים כקבוצת סיכון טיפוסית למחלות מין בכלל ו-HIV בפרט - מבוגרים מעל גיל 50, נשים ועוד. אלו הסיבות שחלק גדול מהנשאים מגלים זאת בשלבים שונים ומתקדמים של המחלה.
בנוסף, לאבחון המאוחר יש מספר משמעויות קריטיות, מצד אחד "בזבוז הזמן" שעבר והפגיעה החיסונית במערכות בגוף, שכבר החלו להידרדר, ומהצד השני היכולת של אותם נשאים להמשיך ולהדביק גם אחרים בכל הזמן שהם לא היו מודעים בכלל להיותם נשאים.
נגיף ה-HIV פוגע במערכת החיסונית, וככל שעובר הזמן מדדי הדלקת בגופו של הנשא יהיו גבוהים מאוד - מצב שהוכח כגורם התורם להתפתחות מחלות כרוניות. לצד זאת, הדיכוי החיסוני עשוי לגרום להתפתחותן של מחלות נלוות, כגון דלקות ריאה חוזרות הדורשות אשפוזים מספר פעמים בשנה, מחלות זיהומיות ואשפוזים על רקע של זיהומים משניים ועוד.
יחד עם זאת, מרגע שהנשא אובחן, גם אם באיחור, קיימים טיפולים שעשויים להפסיק את הידרדרות המחלה ויכולים תוך כחודשיים מיום תחילת הטיפול להפוך את הנשא ללא מדבק. נשאים שיתמידו בטיפולים יקבלו את חייהם בחזרה ויוכלו להמשיך ולנהל חיים נורמטיביים ואיכותיים.
כדור אחד ביום: טיפול פשוט ויעיל
בישראל, כמו ברוב המדינות המפותחות בעולם, קיים כיום טיפול פשוט ויעיל כנגד HIV והוא זמין ללא כל עלות למטופלים. טיפול זה מכיל בסך הכול כדור אחד שהוכח כיעיל ובטוח ביותר לטיפול במחלה. חשוב לזכור כי לא תמיד היה קיים טיפול ל-HIV. בעבר בין השנים, 1981-1996, כשהגיע נשא לרופא, היה ידוע שזמנו קצוב ואין דרך לעזור לו אלא רק להקל על סבלו. החל משנת 1996 החלה המהפכה של תרופות הקוקטייל ו-3 התרופות המרכיבות את הטיפול ניתנו ב-12-15 תרופות שונות ביום - טיפול זה קיבל בשל אופיו את הכינוי "קוקטייל". התרופות הללו גרמו לתופעות לוואי קשות הכוללות הקאות, שילשולים ואפילו למקרי מוות. החל משנות ה-2000 ניתן היה להוריד את מספר הכדורים ל-2-3 בלבד, אבל כיום, כאמור, הטיפול מסתכם בכדור אחד בלבד ביום. הוא נטול כמעט לחלוטין מתופעות לוואי קצרות טווח או ארוכות טווח כגון, פגיעה בעצמות, כליות ועוד.
מרבית המטופלים מקבלים טיפול של כדור אחד המכיל בתוכו את כל מרכיבי ה"קוקטיל", אך קיימות מספר אפשרויות טיפול נוספות המותאמות לכל נשא ונשא בעיקר בהסתמך על אורח חיים, מחלות רקע, נטילת תרופות שיוצרות אינטראקציה עם תרופות אחרות ועוד.
לסיכום, הטיפול הניתן כיום למטופל חדש המאובחן כנושא בדמו את נגיף ה-HIV הוא טיפול קל, נסבל היטב ונטול כמעט לחלוטין מתופעות לוואי. ברוב המקרים המטופלים יקבלו טיפול המבוסס על כדור אחד פעם ליום, כך שמרבית המטופלים הנושאים את נגיף ה-HIV ימשיכו לנהל אורח חיים רגיל, פרודוקטיבי ללא כל מגבלה.
החשיבות של המודעות
יחד עם זאת, חשוב לזכור, כי מגפת ה-HIV עדיין כאן והיא לא פסה מהעולם. אמנם, מדענים ברחבי העולם עובדים במרץ למציאת תרופה שתרפא את המחלה (ולא רק תדכא אותה) לצד מחקרים לפיתוח חיסון יעיל כנגד HIV, אולם עד אז קיימת חשיבות עצומה להעלאת המודעות בקרב כלל האוכלוסייה, ביצוע בדיקת HIV כחלק מבדיקות הסקר השנתיות לאנשים בקבוצת סיכון למחלות מין (ריבוי פרטנרים, אי שימוש קבוע בקונדום וכו'), בקרב משתמשים בסמים בהזרקה לווריד, לכל אישה בהריון (למניעת הדבקה של הילוד) וגם בקרב אנשים שאינם מחשיבים עצמם כקבוצת סיכון למחלות מין. גילוי מוקדם של נשאות נגיף ה-HIV הוכחה כבעלת תועלת עצומה בשימור מצבו החיסוני של המטופל, מניעת זיהומים ואשפוזים, מניעת הדבקה של בן או בת זוג ומניעת הדבקה של הילוד.
דר' דניאל אלבירט הוא מנהל היחידה לאלרגיה, אימונולוגיה ו-HIV, מרכז רפואי קפלן