כ-2500 ישראלים מאובחנים בכל שנה כחולים בסרטן הריאות. בשל מיעוט בתסמינים בתחילת הדרך, רק שליש מחולי סרטן הריאה מאובחנים בשלבים המוקדמים של המחלה, ורובם מאובחנים לאחר שהגידול כבר שלח גרורות לבלוטות הלימפה ולאברים אחרים בגוף. בשלב זה מופיעים תסמינים ברורים כמו קוצר נשימה, כאבים, שיעול ולפעמים גם שיעול דמי. לשלב אבחון המחלה משמעות רבה באשר להמשך חייהם של החולים, כך מסבירה ד"ר אלונה זר, מנהלת השירות לגידולי בית החזה של מרכז דוידוף במרכז הרפואי רבין. "ככל שהמחלה מאובחנת בשלב מתקדם יותר כך הסיכוי לריפוי יורד ותוחלת החיים תהיה קצרה יותר".
אך אם עד לפני מספר שנים, תוחלת חייו של חולה סרטן ריאה שאובחן בשלבים מתקדמים הייתה קצרה מאוד, היום התמונה הזו מתחילה להשתנות. "בעבר, כשחולה אובחן במחלה גרורתית הוא היה מקבל טיפול סטנדרטי בכימותרפיה בלבד ותוחלת חייו הייתה נאמדת על כשנה בממוצע, אך כיום אנו עדים למהפכה בתחום והאופציות הטיפוליות החדשות מאפשרות תוחלת חיים ארוכה יותר".
מחודשים ספורים לחמש שנים ויותר
המהפכה הטיפולית החדשה כוללת שתי אסטרטגיות טיפוליות שונות – הטיפול הביולוגי והטיפול האימונותרפי. טיפול ביולוגי הוא טיפול המתמקד בתא הסרטני ובשינוים גנטיים שחלים בו. "בערך בשליש מסרטני הריאה אנו יודעים לאתר מהו השינוי הגנטי (מוטציה) שגורם לתא להתחלק במהרה וללא בקרה, ובחלק גדול ממוטציות אלו אנו יכולים להתאים טיפול שמעכב את המסלול הפגום" מסבירה ד"ר זר. לטענתה אלו טיפולים יעילים בהרבה מטיפולי הכימותרפיה הסטנדרטיים וכן הרבה פחות רעילים כיוון שאינם פוגעים בתאים הבריאים כמו הכימותרפיה. כך גם באשר לטיפול האימונותרפי – בעוד שהטיפול הכימותרפי מדכא את מערכת החיסון, האימונותרפיה פועלת על מערכת החיסון של המטופל כדי לחזק ולשפר את תגובת המערכת נגד הסרטן. "תאי סרטן יכולים להיווצר אצל כל אדם, אך מערכת החיסון פועלת לחסל אותם. בסרטן הריאה הגידול מצליח להתחמק ממערכת החיסון. תאי הסרטן משדרים אותות שונים שמדכאים את תאי מערכת החיסון וגורמים להם לא לתקוף את תאי הגידול" מסבירה ד"ר זר, "האימונותרפיה למדה להתגבר על האותות האלו ולאפשר למערכת החיסון להילחם טוב יותר בתאי הסרטן".
הנתונים שמציגה ד"ר זר מעודדים למדי, כ-15 עד 20 אחוז מהחולים בסרטן גרורתי המקבלים אימונותרפיה חיים מעל ל-5 שנים. עד כה, לטענתה, לא נראו נתונים כה מרשימים כמו אלו "אנחנו מדברים על מחלה שנחשבה למחלה שאינה ניתנת לריפוי ועכשיו אנחנו עדים למטופלים עם העלמות מוחלטת של הגרורות, כולל גרורות מוחיות. התחושה היא שעולם הטיפול וחייהם של המטופלים עברו מהפכה, וזה משמח ומרגש".
אתגרים חדשים בהתמודדות עם המחלה
בזכות הקידמה הרפואית והטיפולים החדשים, ההתמודדות עם סרטן הריאות משנה את פניה והיא הופכת אצל חלק מהמטופלים למחלה בעלת אופי כרוני שאפשר לחיות לצידה זמן רב יותר. אך הקידמה מציבה גם אתגרים חדשים, "מאחר שהטיפולים החדשים הם טיפולים מתמשכים, תופעות הלוואי מלוות את המטופלים כל העת" מסבירה ד"ר זר. לטיפול הביולוגי תופעות מינוריות ביחס לתופעות המוכרות מהכימותרפיה והן קשורות למערכת העיכול ולעור כמו חוסר בתאבון, שלשולים וכאבי בטן או פריחות ושינויים בשיער. לטיפולי האימונותרפיה מגוון רחב יותר של תופעות לוואי שיכולות להשפיע על כל איבר בגוף, מהכבד והכליות ועד למוח ולמערכת העצבים. על פי ד"ר זר מדובר בדרך כלל בתופעות קלות אך יכולות להופיע גם תופעות חמורות יותר. "תופעות אלו לא מופיעות בהכרח בתחילת הטיפול אלא יכולות להופיע בכל שלב במהלך הטיפול, ועל כן חשוב להיות מודעים וערניים להן". מעקב צמוד הכולל בין היתר בדיקות דם ובדיקות הדמיה יכולים לאתר אם נגרם נזק מהטיפול התרופתי. "לרוב מדובר בנזק הפיך, במקרה זה עוצרים את הטיפול האימונותרפי ומטפלים בנזק שנוצר באמצעות סטרואידים".
רכבת הרים רגשית
אם בעבר הטיפול בסרטן הריאות היה נראה לעין – השיער שנושר, החיוורון והירידה במשקל, הטיפולים החדשים מאפשרים לחולים להתמודד עם המחלה לעיתים בלי שאיש ידע שהם חולים "החולים נראים טוב ומרגישים טוב, הם לא מוגבלים בעבודתם וחלקם לא סובלים מתופעות לוואי משמעותיות. היום מטופל יכול להחליט אם לשתף במחלתו ואת מי, וחוץ מהפעמים שהוא מגיע לטיפול או לביקורת הוא יכול להמשיך בשגרת חייו" מסבירה ד"ר זר. אך מלבד ההתמודדות הפיזית, לסרטן הריאות השלכות נפשיות לא פשוטות.
לדברי ד"ר זר, כ-90% מהחולים בסרטן הריאות סובלים ממצוקה נפשית ועד 60% מהם מדיכאון קליני. "כשמטופל מתבשר כי הוא חולה בסרטן הריאות הוא למעשה עובר טראומה. אחרי תחילת הטיפול ישנה איזו רגיעה ואולי גם תחושת אושר על ההישג הטיפולי, אך עם הזמן נוצר דבר חדש אצל חולי סרטן ריאות שלא היה קודם – השגרה, והשגרה הזו מלווה בבעיות חדשות שלא היו לנו בעבר" מסבירה ד"ר זר. אחת הדוגמאות הבולטות בתוך השגרה הזו היא ההתמודדות עם בדיקות ה-CT התקופתיות שעוקבות אחר התקדמות המחלה. בדיקות אלו מלוות לא אחת במתח נפשי ובקשיי התמודדות "יותר משהחולים לא אוהבים את הבדיקות עצמן, הם בעיקר חרדים מהתשובה, החשש הגדול הוא שהגידול יחזור או יחמיר. יש מטופלים שמרוב חרדה מקיאים ומשלשלים בלילה שלפני הבדיקה".
אך כיצד אפשר לתת מענה לרכבת ההרים הרגשית שמלווה את חולי סרטן הריאה? ד"ר זר מאמינה בהתאמת הטיפול הנכון לקושי הנפשי "שמנו לב כי לכל מטופל מתאים משהו אחר, יש מי שצריך את השיחות עם הפסיכולוגית ויש כאלו שלא רוצים לדבר, אבל זקוקים לתרופות שיסייעו להם להתמודד עם התקפי החרדה או הדיכאון. יש מי שצריך את עזרת העובדת הסוציאלית כדי להבין איך הוא יכול לחזור לעבודה, לתקשר עם בן או בת הזוג או לתפקד בבית ולטפל בילדים". כדי לתת מענה לצורך הזה, כחלק ממערך טיפול רב-תחומי רחב, הוקם ביחידה לגידולי בית חזה במרכז דוידוף שירות משולש הכולל פסיכיאטרית, פסיכולוגית ועובדת סוציאלית. "כבר מהפגישות הראשונות אני מנתבת את המטופל לאחת משלוש האפשרויות האלו בהתאם לצורך, כך שהמטופל לא הולך לאיבוד ומוצא את המענה הנכון לו" מסבירה ד"ר זר, "הטיפול בסרטן ריאה מוכרח להיות טיפול רב-צוותי, לא רק של רופא מול מטופל אלא טיפול שמורכב מאנשי מקצוע החל מאונקולוגים, כירורגים, רופאי ריאות וצוות סיעודי וכן מתחום הנפש. אני מאמינה שטיפול מוצלח יותר ככל שהצוות עובד טוב יותר יחד ובשיתוף פעולה".
"חשוב לציין כי יש חולים שמחלתם אגרסיבית או שאינם מגיבים לטיפולים החדשים ובכל זאת זקוקים לכימותרפיה. בסך הכול הבעיה שנקראת 'סרטן הריאה' לא נפתרה, זו עדיין מחלה קשה" מסכמת ד"ר זר, "עם זאת, יותר ויותר מטופלים שבעבר היו שוקלים אפילו טיפול בהוספיס קמים פתאום על רגליהם וחוזרים לחייהם. ואומנם אין לנו תשובה לכל החולים, אבל חלק גדול מהם זוכה סוף כל סוף לפתרונות טובים".
בזכות המציאות החדשה, הוקמה גם העמותה הישראלית לסרטן ריאה. "אנו מבינים שיש לחולים ולבני המשפחה הרבה צרכים, הרי בסוף המשפחה והחולה נמצאים בבית ונאלצים להתמודד עם תופעות הלוואי, הקשיים הנפשיים, תחזוק בית ומשפחה, מציאת מטרה לחיים ועוד" אומרת ד"ר שני שילה, מייסדת ומנכ"ל העמותה. אצלנו בעמותה ניתן ליהנות משירותי תמיכה עד הבית, משיח עם קהילה משתפת, משפחות שחולקות הכול בקבוצת "חברים לנשימה" בפייסבוק ועוד. "יש היום תקווה בסרטן ריאה" מסכמת ד"ר שילה "וחובתנו לספק מעבר להארכת חיים, חיים עם איכות טובה למטופל ולבני משפחתו".
המידע מוגש מטעם העמותה הישראלית לסרטן ריאה ובתמיכת חברת MSD