האגדה האורבנית מספרת ש"פעם שלישית גלידה" נולד בכלל מאי הבנה ארצישראלית, אי אז בימי המנדט, של האזהרה הג'נטלמנית, "Third time – I'll scream". גם אם מדובר בסתם שקר שהצמיח רגליים, ניתנת אמת להיאמר כי רוב הפעמים השלישיות-ברצף עושות חשק לצרוח יותר מאשר לגלידה. עם קשר או בלי, היה זה רק החינוך הקפדני של אמא שלי שמנע ממני לצרוח במשרדו של הגניקולוג השלישי שפקדתי בשנה אחת. במקום, בלעתי רוק וגמלתי בלבי – פעם רביעית ספולקום בעין שלך.

>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

הכתבה הזו לא הייתה פשוט לכתיבה. הגורם הגניקולוגי היחיד שהסכים להתייחס אליה, ביקש להישאר בעילום שם, וככל שהתקדמתי בהכנתה הרגשתי שאני עושה משהו לא בסדר, ומרגיזה את גילדת הגניקולוגים העולמית שעוד תטיל עליי סנקציות נרחבות כשאזדקק לה. אך מנגד, לא יכולתי שלא לכתוב.

באופן כללי, תודה לאל, טרם שימשתי מקרה רפואי מרתק מדי; באף סדרת בית-חולים לא הייתי יכולה למלא יותר מרבע סצינה, וגם זו הייתה צריכה להיות ההפוגה הקומית. גם לי הציעה המערכת הרפואית באדיבות גלולות בגיל 18, וגם אני, ככל הנשים, הייתי צריכה לשמש כשפן הניסויים של עצמי כדי להבין איזה מינון הורמונלי "מתאים לי". מהר מאוד גיליתי שב"מתאים לי", הכוונה לכזה שלא מנפח לכדי ג'אבה דה האט וגורם לנורמן בייטס להיראות כמו טיפוס מאוזן רגשית. סה"כ חצי שנה מעניינת הייתה שם.

כמה זמן אפשר לחכות למחזור?

אחרי שש שנים של הפלגה שקטה  יחסית על גלולות, התחלתי לתהות, כמו רבות מחברותיי, למה בעצם אני צריכה את זה – הרי יש דרכים אחרות למניעת הריון. סבלתי מכאבי מחזור קשים למדי, שהגלולות היו אמורות אבל לא סידרו, ובכלל, כמה בריא זה לעכב ביוץ מ-2007? כשהעליתי את התהייה אצל הגניקולוג של דאז, גבר סימפטי וכל זה, הוא הביט בי כאילו המלצתי לו בחום על קריאת "מיין קאמפף" בחופשה הבאה שלו. האם אני רוצה להיכנס להריון, הוא תהה? ומשהבין שהתשובה שלילית הוציא מרשם, חותמת, ופרצוף-אודרוב. הבעיטה המטאפורית בתחת הייתה כה ברורה, שהחלטתי לא להתייעץ ופשוט להפסיק. הגוף יסתדר, חשבתי, בשביל זה הוא שם.

איך אמרה ג'וליה רוברטס? ביג מיסטייק. אבל זה לא שהיה את מי לשאול. בגיל 24 חיכיתי תשעה חודשים סימבוליים למחזור שלא הגיע, עד שנשברתי וחזרתי לגניקולוג. כן, ההוא שככל הנראה גוזר אחוזים על מכירת גלולות. בדיקות דם הראו שלמרות היעדר תסמינים חיצוניים, ההורמונים שלי לא לגמרי מסתדרים ביניהם ("איפה את מאכנסת את כל הטסטוסטרון הזה?!", שאל הד"ר) וזה, פלוס היעדר וסת, אמר לי, פירושו תסמונת השחלות הפוליציסטיות, אמר ולא יסף אלא "לחזור לגלולות, ומהר". מפוחדת, חזרתי לגלולות ולגוגל, שם התחלתי לגלות מה התסמונת המפחידה שמתברר שהתיישבה לי על השחלות.

הדבר הראשון שנודע לי הוא שמדובר בעניין נפוץ. כמה נפוץ? אחת מעשר נשים בגילאי 20-40. התסמינים נעים מ"סתם" היעדר וסת, כמו במקרה שלי, ועד השמנה, שיעור, יתר לחץ דם, אקנה ואפילו הקרחה. אמאל'ה.

גורם גניקולוגי בכיר מאפיין את התסמונת כ-"שכיחה יחסית, וכזו שעיקרה וסתות לא סדירות, אקנה, שיעור יתר, השמנה, נטיה לסכרת ולעיתים בעיות בפריון. האבחנה נעשית בהופעת שניים מכמה קריטריונים; אי סדירות מחזור הוסת, עודף הורמון זכרי בבדיקת דם או כזה שמתבטא באקנה ושאר התסמינים החיצוניים, או תמונת אולטרסאונד אופיינית לשחלות פוליציסטיות, בה נראה ריבוי זקיקים בשחלה. חשוב לשים לב שגם אם יש ריבוי זקיקים בשחלה אין בהכרח את התסמונת, והמטופלת יכולה לקבל וסתות סדירות. מנגד, גם מטופלת עם וסתות סדירות יכולה ללקות בתסמונת, אם יש לה שניים מהמאפיינים האחרים".

אישה סובלת (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
לא אהבתי ליטול גלולות והן גרמו לי לכאבי מחזור קשים | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

הסיבה ממנה נובעת תסמונת השחלות הפוליציסטיות נותרה עד היום תעלומה בעיניי הרפואה המערבית, אומר הגורם, "ישנם מחקרים סביב הנושא הגנטי בתסמונת, ובאופן עקרוני חושבים היום שהסיבה היא עלייה בתנגודת לאינסולין, מה שגורם למעין גלגל הורמונלי המביא לתסמיני השחלות הפוליצסטיות. הפתרון האולטימטיבי לשחלות פוליציסטיות", הוא קובע, "הן גלולות למניעת הריון. אלו עושות כמה דברים, ראשית, הן מסדירות את מחזור הוסת, ובכך מאפשרות את הוצאתה של רירית הרחם, על מנת שלא יהיה שגשוג יתר שלה. הן גם מאזנות, לרוב, את התסמינים החיצוניים מהן סובלות המטופלות בעלות התסמונת, כמו אקנה ושיעור, ומעניקות להן הקלה גדולה". ברור לי שבלי מטופלות מרוצות רבות ברקורד, אף אחד לא היה מכתיר את הגלולות ככזו הצלחה בטיפול בתסמונת, אבל בכל זאת, אני מקשה, לא אהבתי ליטול גלולות והן גרמו לי לכאבי מחזור קשים. הגורם גורס כי הבעיה המרכזית, לדעתו, היא שלא קיבלתי את סוג הגלולות המתאים ביותר. אבל גלולות, חשוב לציין, אינן מרפאות את התסמונת, אלא מסייעות בסימפוטמים, שלעיתים, כך אומרת השמועה, מסתדרים גם הם מעצמם אחרי ההריון הראשון.

עוד ב-mako בריאות:
>> מהי ארוחת הבוקר שלכם ומה אתם צריכים לאכול במקום?
>> הולכים הרבה לים? לא תאמינו מה מסתתר בתוך החול

>> אל תגלו: 5 דרכים הלסתיר את הזיעה שלכם

בניגוד לגורם מעלה, לגניקולוג שלי לא הייתה סבלנות לשבת ולהסביר על התסמונת. לא הבנתי עד הסוף את האבחנה, ואיך גלולות אמורות לטפל בעניין. אז ביקרתי אצל גניקולוגית שניה ובכירה יותר, שחזרה על דברי הרופא הראשון ועוד שלפה איזו עלייה בסיכון לסרטן אם אפסיק שוב את הגלולות לתקופה ארוכה; רירית רחם שאיננה מתנקה מעל לשלושה חודשים יכולה, כך מסתבר, להוות סכנה בריאותית רצינית. "אבל", שאלתי אותה בבהלה, "הבנתי שגלולות לא פותרות את העניין, אלא רק מבטיחות מחזור. ומה כשארצה להיכנס להריון עם השחלות השבורות האלה?". "אל תדאגי", היא חייכה, "יש לנו מזרזי ביוץ בשביל זה". נהדר, חשבתי, תמיד רציתי להיות ארון תרופות כשאגדל.

הגניקולוגיים סקפטיים, הרופאים הסינים לא

לא ויתרתי וקבעתי תור אצל גניקולוג שלישי, ובכיר כל כך שנאלצתי לחכות שלושה חודשים. הד"ר מספק שלוש הממוזל לא אהב לחכות לנקודה הסופית, ונהנה להשלים לי משפטים. "הכל התחיל כשהחלטתי להפסיק את הגלולות....", סיפרתי, "...כי את רוצה להיכנס להריון!", הוא השלים. הכי סוני ושר. כשאמרתי לו שקצת מוקדם לי, הוא ציין ברצינות שאני כבר בת 25. חשבתי שזה צעיר, חייכתי, ופלטתי במבוכה ובאשמה שלפני שאני מתרבה, אני רוצה לפחות להתחיל לכתוב דוקטורט. "בגיל 25", הוא אמר בלבביות, "אשתי הייתה כבר עם דוקטורט וגם עם שלושה ילדים". אחר-כך הסכים עם האבחנות הקודמות עוד לפני שבדק אותי, הבטיח לי שקונדומים בין כה יהרסו לי את הזוגיות ושאל מה "האובססיה שלי" עם הגלולות. לא השבתי, הייתי עסוקה מדי בתכנון ערב ההצדעה לאשתו. 

הייאוש שלי הלך והתעצם – קיבלתי אבחנה לתסמונת שלא ברורה לי סיבתה, וטיפול בגלולות שכל מטרת המבצע הייתה להפסיק איתן, ושהרי כלל אינן מרפאות אותה. התחושה הייתה שכל מה שעניין את הרופאים שפגשתי היה ההריון העתידי שלי, בהנחה שאני מעוניינת באחד כזה. כולם אישרו, כששאלתי, שאכן יש דרגות חומרה של תסמונת השחלות הפוליציסטיות, אבל לא ידעו בדיוק מה מקומי על הסקאלה, ונראה היה ששאלותיי העיקו עליהם מאוד. החלטתי לעשות כמעשה הבלתי שפויים ולחזור על אותה הטעות פעמיים – לא להקשיב לגניקולוגים ולהפסיק שנית עם הגלולות, אבל הפעם חיפשתי סיוע מחוץ למערכת. ובכן, לא בדיוק מחוץ.

הקופה שלי, כמו רוב קופות החולים, מסבסדת סדרת טיפולים בכל שנה ברפואה אלטרנטיבית. אף אחד מהרופאים שביקרתי לא טרח להזכיר זאת, אבל ברפואה הסינית מאמינים שדיקור יכול לסייע לפתור בעיות פריון. הלכתי על זה. משכית ריינר היא מטפלת מוסמכת ברפואה סינית ומומחית לגניקולוגיה ופריון עם עשרים שנות ניסיון מאחוריה, ולמען הגילוי הנאות, היא גם האישה שאחראית על הסדירות החדשה במערכת של כותבת שורות אלו החל מינואר האחרון. אבל כמובן שניגשתי אליה בתחילה בסקפטיות יחסית, ולא רק אני.

שחלות פוליציסטיות (צילום: Gwen Shockey, GettyImages IL)
ריבוי זקיקים בשחלה. שחלות פוליציסטיות | צילום: Gwen Shockey, GettyImages IL

"התחום הגניקולוגי ברפואה המערבית הוא אחד הסקפטיים ביותר כשזה מגיע לרפואה סינית", היא מספרת, "אורתופדים למשל, וגם אונקולוגים, נוטים להפנות לרפואה משלימה, אבל בתחום הפריון יש כלפינו חשדנות גדולה. הגישה היא שאי אפשר לטפל בשחלות פוליציסטיות אלא עם גלולות, וזהו זה. כבודם של הרופאים מונח במקומו ואין עליו עוררין, אבל הם עובדים לפי פרוטוקלים ובאופן מדויק מאוד, ובעבודה כזו, חשיבה מחוץ לקופסא עלולה להפוך למשימה קשה".

כדי להדגים, היא שוטחת בפני את אחד הסיפורים הקיצוניים והעדכניים מהקליניקה: מטופלת שנותחה בגיל 18בשל אנדומטריוזיס, מעין קרישי דם ברחם, ומאז נטלה גלולות ללא הפסקה. "אמרו לה שזה הטיפול, ועד גיל 36 היא נטלה גלולות בלי לשאול שאלות. בשלב זה, כשהיא החליטה שהיא מעוניינת להפסיק, היא לא קיבלה מחזור במשך שנתיים. הבדיקות ההורמונליות שלה הראו שהיא בגיל המעבר. יש מקרים כאלו, כמובן, של מנופאוזה מוקדמת. היא הייתה מבוהלת והלכה לשלושה מומחים שמראש דיברו איתה רק על תרומת ביצית, ולא העלו על דעתם אופציות אחרות. במקרה הזה גם אני לא האמנתי שיש משהו שאוכל לעשות, אבל הסכמתי לנסות. הייתי המומה לחלוטין כשאחרי שמונה טיפולי דיקור היא קיבלה מחזור. הרופא שלה התקשר אליי ודרש לדעת אילו צמחים רשמתי לה, כיוון שהבדיקות החדשות שלה, אף על פי שלא היו מושלמות, הראו יכולת להיכנס להריון. הוא היה משוכנע שנתתי לה אסטרוגן, אפילו שהיא הספיקה ליטול צמחי מרפא אולי שלושה ימים לפני הוסת, כך שאפילו הם לא שיחקו כאן תפקיד מרכזי כמו הדיקור. לדעתי, עד עכשיו הוא לא מאמין שלא נתתי לה הורמונים", היא צוחקת, "או שהוא בטוח שמדובר כאן ביד אלוהים".

-וזה תמיד יכול להיות גם מקרי לחלוטין.

"נכון, וזה נכון גם לגבי הרפואה המערבית. אולי היה כאן נס. העניין הוא שהגישה של הרפואה הסינית שונה מאוד מזו המערבית. מדובר בגישה הוליסטית, הדוגלת בטיפול שונה ממטופלת למטופלת ולוקחת בחשבון את כל המערכות יחד, בלי לבודד אותן זו מזו. אנחנו רואים בשחלות פוליציסטיות עניין של תקיעות דם ותקיעות של לחות ברחם, שצריך לרכך ולהניע, להתמיר אותה. כלומר, אנחנו מחפשים קודם כל את חוסר האיזון כללי ומנסים לווסת אותו. הטיפול משתנה בין מטופלת שלא קיבלה מחזור מעולם לאחת שרק איננה סדירה, או שדווקא יש לה ווסת אבל סובלת משיעור, אקנה והשמנה. כל אחת תזדקק לטיפול שונה".

"לפי הרפואה המערבית", ממשיכה ריינר, "אישה פורייה חייבת לקבל מחזור כל שלושה חודשים לפחות, כדי למנוע שגשוג של רירית הרחם. זה נכון מאוד, אבל הבעיה היא שהמחזור הופך למטרה בפני עצמו, ולא חוסר האיזון שעומד מאחוריו וגורם לתסמונת. זה פתרון זמני, וכשהמטופלת תרצה הריון היא תאלץ להסכים לטיפול הורמונלי נוסף. זו גישה סימפטומטית לחלוטין".

דיקור סיני הוא טיפול שעובד על מערכת העצבים. כל מחט המוחדרת לגוף נוגעת בעצב, וכתוצאה מכך משתחררים הורמונים מסוימים לזרם הדם. "הדיקור, מאוד בגדול, עוזר לגוף רפא את עצמו בלחיצה על כפתורים מסוימים", אומרת ריינר, "והוא בדרך כלל נעשה בתמיכה של צמחי מרפא, העובדים באותו האופן, יש למשל צמחים שמניעים דם ברחם, יש גם אפקט של שילובים של צמחים, וזו תורה שלמה בפני עצמה".

אינני רופאה, אפילו לא קרוב, אבל אמת אחת שאין עליה עוררין היא שבגיל 26 וחודש בלבד לאחר הפסקת הגלולות השניה, השחלות הסוררות שלי חזרו לתפקוד סדיר, שהתבטא במחזורים שלראשונה מאז סיום התיכון היו נטולי כאבים. יכול להיות שגם כאן קרה נס, אבל אחרי תשעה חודשי שממה, קשה לי לשלול לחלוטין את תפקידו של הדיקור במערכה. ועדיין, כמעט כל גניקולוג שפרשתי בפניו את הסיפור הביט בי באותו מבט שנותנים לילד שמספר על חבר דמיוני.

מדוע הממסד הגניקולוגי לא מציע לפחות, בצד הטיפול הקונבנציונלי בשחלות פוליציסטיות, טיפול תומך ברפואה המשלימה? אולי תחושה של פחיתות כבוד או אי אמונה אמיתית ומוחלטת ביכולותיה. לא פיללתי לפתוח חזית עם גילדת הספקולום, אך בכל זאת, בתור אחת מעשר, הייתי שמחה לדעת לפני שנתיים את מה שנודע לי כעת – ואם המסר יגיע לבחורה צעירה אחת באותו המצב ממש, הרי שהיה שווה להתנגח.

>> המחלה הכי מדבקת בעולם חוזרת - האם כדאי לחסן?