אחת הכלות המדוברות ביותר של "חתונה ממבט ראשון", רותם פיינברג, חשפה בחמישי האחרון כי היא מתמודדת עם מחלה שגרמה לה להפגין פחות נוכחות ברשתות החברתיות. "יש לי דלקת מפרקים והיא מתפרצת בכל כמה חודשים – ולצערי היא תקפה אותי הפעם ממש ממש חזק", הודתה.
"היי לכולם, אני לא יודעת אם שמתם לב או שלא, אבל בימים האחרונים קצת נעלמתי מאינסטגרם והאמת שיש לזה סיבה", פתחה רותם את דבריה על מצבה הרפואי. "מה שקורה זה שמהפרקים שלי ממש מתנפחים ונהיים נוקשים, וזה גורם לי לקושי בהליכה וגם בשינה", מסרה לעוקביה לפני שפירטה איפה ההתמודדות הנוכחית פוגשת אותה בימים האחרונים.
"יש לי כאבים מאוד מאוד חזקים, לצערי זה משבש לי את כל התוכניות שלי ואת היום יום שלי, את העבודה שלי ואפילו את מצב הרוח. אז עברתי כמה ימים לא פשוטים", אמרה רותם וציננה: "עכשיו אני יותר ברגיעה ואני מקווה שזה יעבור מהר – ושאצליח לחזור לשגרה שלי". את דבריה סיימה בבקשת עזרה: "אם יש לכם פתרון קסם, אני אשמח לשמוע", אמרה.
בעקבות הווידוי, מומחה מסביר כל מה שחשוב לדעת על המחלה: הסיבות, התסמינים והתרופות העומדות כיום לרשות החולים.
דלקת מפרקים שיגרונית (רימטית) – הכל על המחלה
מהי דלקת מפרקים שיגרונית?
דלקת מפרקים שיגרונית, או בשמה המדעי RA (קיצור של rheumatoid arthritis), היא מחלה דלקתית רב-מערכתית הפוגעת ביותר מ-21 מיליון איש ברחבי העולם (בישראל מאובחנים כ-70 אלף חולים). מדובר במחלה אוטואימונית בה תוקפת המערכת החיסונית את אברי הגוף השונים ובעיקר מפרקים וגידים. הדלקת גורמת לנוקשות, לנפיחות ולכאבים עזים עד כדי עיוות בלתי הפיך של מבנה המפרק ואובדן התנועה שלו. במקרים קשים עם התדרדרות המחלה נוצר צורך בהחלפת מפרקים ועליה בסיכון לנכות.
דלקת מפרקים שיגרונית פוגעת באופן משמעותי באיכות חיי החולים ובתפקוד היומיומי שלהם. פעולות פשוטות כמו פתיחת בקבוק או נעילת נעליים הופכות לקשות עד בלתי אפשריות. עם התקדמות המחלה מוצאים את עצמם החולים מרותקים למיטה, מחוץ למעגל העבודה. רבים סובלים מפגיעה משמעותית במצבם הסוציו-אקונומי והנפשי.
האם זוהי מחלה של אנשים מבוגרים וקשישים?
בניגוד לדימוי הרווח בציבור, לא מדובר במחלה של אנשים מבוגרים וקשישים, אלא של אוכלוסייה צעירה.
שיא המחלה הוא בקבוצת הגיל של 30–50, אם כי במחלה מוכרות גם צורות שכיחות פחות של ילדים וקשישים הנפגעים ממנה.
מהי סיבת המחלה?
הגורם המדויק להתפתחות המחלה אינו ברור אך בהיותה מחלה אוטואימונית, היא מתאפיינת בכך שהגוף תוקף את עצמו. במקרה זה, מערכת החיסון העצמית כתוצאה מפעולות יתר, תוקפת את המפרקים בגוף, דבר הגורם לתהליך דלקתי נרחב. אף שחיידקים, וירוסים, גורמים סביבתיים ואחרים "הואשמו" כגורמי המחלה, אין כרגע כל הסכמה בין החוקרים לגבי הסיבה המדויקת לפרוץ הדלקת.
האם המחלה תורשתית?
קיים במחלה פן גנטי. ידוע כי במשפחות עם RA יש שכיחות גבוהה יותר של מחלות אוטואימוניות שונות, אך אין כאן תורשה ישירה במובן הקלאסי.
מהם סימני המחלה?
דלקת המפרקים השיגרונית מתבטאת בתהליך דלקתי, שהינו בדרך כלל סימטרי, הפוגע בכל מפרקי הגוף, כאשר המפרקים הראשונים שנפגעים הם בדרך כלל האצבעות ושורשי כפות הידיים. ללא טיפול נאות המחלה עלולה לפגוע גם בכתפיים, מרפקים, ברכיים, קרסוליים, כפות הרגליים ואפילו במפרקי הלסתות. המאפיין את התהליך הדלקתי הוא נפיחות של מפרקים, המלווה בחום מקומי ולעיתים גם בחום כללי וכאבים קשים. אחד המאפיינים החשובים של המחלה הוא נוקשות הבוקר, המתבטאת בקושי להניע את המפרקים בשעות הבוקר או לאחר מנוחה ממושכת, נוקשות ה"מופשרת" עם התחלת התנועה.
האם המחלה פוגעת רק במפרקים?
לא, בהיותה מחלה סיסטמית אוטואימונית יש חשש לפגיעה גם במערכות נוספות אם כי בצורה נדירה יותר כגון ריאות, לב, מערכת העצבים, עיניים וכו'. היום ידוע כי לחולים ב-RA שכיחות יתר של מחלות במערכת כלי הדם והלב כמו אוטם.
כיצד אדע אם חליתי במחלה?
אבחון של המחלה כולל מספר שלבים ובנוי מבדיקה גופנית, בדיקות דם וצילומי רנטגן.
ערנות של הרופא המטפל לסימפטומים ובדיקת המפרקים בידי רימטולוג (ראומטולוג) מומחה הם אחר הנדבכים החשובים באבחון המחלה. במקביל, בבדיקות הדם ניתן לגלות עליה במספר סמנים של דלקת, כמו שקיעת דם ו-CRP.
אחד הסימנים האופייניים למחלה הוא ה"גורם השיגרוני" – RF, אשר הינו חיובי ב-70% מכלל החולים כאשר ניתן להיעזר בבדיקת דם לנוגדני CCP, שהיא מדויקת יותר ומבוצעת במספר בתי חולים, אם כי עדיין אינה חלק מסל התרופות ודורשת תשלום נפרד.
מדוע חשוב לי לגלות ולאבחן את המחלה בשלב מוקדם?
חשיבות הגילוי והאבחון המוקדם היא קריטית להצלחת הטיפול במחלה. ממחקרים שונים ידוע היום שקיים חלון הזדמנויות בשנה וחצי הראשונות לתחילת המחלה שבו ניתן לטפל בה ביעילות מרבית. לאחר תקופה זו מופיעים שינויים של כרסום בעצמות, ההולכים ומתקדמים וגורמים לפגיעה שהינה בלתי הפיכה עם עיוותים קשים במפרקים ונכות גופנית קשה.
מהם האמצעים הטיפוליים שיש היום בידי הרפואה?
במחלה מבחינים ברבדים שונים של טיפול כאשר הרובד הראשון לו מגיבים כ-75% מהחולים הן התרופות הנקראות DMARDs, דהיינו, תרופות המשנות את מהלך המחלה. עם תרופות אלו נמנות המטוטרקסט, סלאזופירין, פלקוויניל, אימורן, ערבה ועוד. הן זמינות ונמצאות בסל התרופות של קופות החולים. התרופות גורמות לדעיכת התהליך הדלקתי תוך שיפור קליני בממצאים במפרקים ושיפור מעבדתי בסמנים של הדלקת (שקיעת דם ו-CRP).
מהן התרופות הביולוגיות ולמי הן מיועדות?
התרופות הביולוגיות הן דור חדש של תרופות. הן חוסמות באופן ספציפי את החלבונים גורמי הדלקת בגוף, הנקראים גם ציטוקינים. יתרונן הגדול הוא בהיותן ממוקדות מטרה: אין הן חוסמות את כלל מערכת החיסון של הגוף. תכשירים אלה מחולקים למספר קבוצות וחוללו מהפכה בטיפול במחלה תוך שיפור דרמטי בפרמטרים הקליניים והמעבדתיים והאטה עד עצירה מוחלטת של המחלה במקרים מסוימים.
אלו תרופות יש בקבוצה זו?
התרופות הביולוגיות מתחלקות לכמה קטגוריות לפי צורת הפעולות שלהן:
א. נוגדי TNF – בקבוצה זו נמצאות האנברל, היומירה והרמיקיד.
תרופות אלה מיועדות לטיפול בחולים עם RA ב"קו שני" דהיינו, חולים שנכשלו בטיפול השגרתי ונמצאות בסל התרופות.
ב. נוגדי לימפוציטים B – בקבוצה זו נמצאות המבטרה הנמצאת בסל התרופות ומיועדת לטיפול בחולים שנכשלו בנוגדי TNF, או שאינם יכולים לסבול מטוטרקסאט.
ג. נוגדי לימפוציטים T – בקבוצה זו נמצאת האורנציה שמאושרת לשימוש בחו"ל בחולי RA קשים, אך אינה עדיין בסל התרופות.
ד. נוגדי 6 – IL – בקבוצה זו נמצאת האקטמרה המיועדת לטיפול בשני מצבים, הן בחולים שנכשלו בטיפול שגרתי בדומה לקבוצת נוגדי ה-TNF והן לטיפול בחולים קשים יותר שנכשלו בתכשירים ביולוגיים אחרים. התרופה הוגשה לוועדת הסל לרישום השנה.
כיצד אדע איזו תרופה מתאימה לי?
הרימטולוג המומחה המטפל אמור לדעת איזו תרופה מבין כל התרופות תתאים ביותר הן לפי צורת המחלה והן לפי מחלות או בעיות אחרות מהן סובל החולה.
כותב המידע המקצועי: פרופ' משה טישלר, מנהל מחלקה פנימית ב' בבית החולים אסף הרופא, צריפין, ויו"ר האיגוד הישראלי לראומטולוגיה