משרד הבריאות הרומני הודיע על מקרה שלישי של תינוק שנפטר כתוצאה מחצבת. מתחילת השנה דווחו מעל 600 מקרי חצבת ברומניה, מתוכם שני תינוקות נפטרו ובשבוע שעבר, כאמור, דווח המקרה השלישי - זאת בניגוד לשנה שעברה בה היו רק שבעה מקרי חצבת ואיש לא נפטר. כל שלושת מקרי המוות היו של תינוקות מתחת לגיל שנה, הגיל בו לא ניתן עדיין לחסן נגד חצבת.
ד"ר יובל האן, מומחה ברפואת ילדים וחבר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת" אומר, "הם יודעים מצוין ומציינים שהסיבה היא התפשטות תופעת הלא מתחסנים. עד כה המחלה גבתה 3 קורבנות, כולם תינוקות קטנים מגיל שנה שלא זכו ליהנות מחסינות עדר מיטבית סביבם ושילמו בחייהם".
חסינות העדר היא מצב ובו מחסנים את כל הסביבה על מנת להגן על מי שאינו יכול להתחסן עדיין. בצורה זו ניתן למנוע מחצבת להגיע לתינוקות שלא יכולים לקבל את החיסון בשל גילם הצעיר.
האם גם בישראל יכולה להתחיל מגפת החצבת?
"בוודאי," אומר ד"ר האן, "לאחרונה דווח על מקרה בודד שהובא לישראל על ידי משפחה שלא מחסנת מתאילנד וכולנו תקווה שנשאר "מוכל" בזכות סביבה מחוסנת שלא מאפשרת לנגיף להמשיך להתפשט".
חצבת היא מחלה הנגרמת על ידי הווירוס המדבק ביותר הידוע לאדם, היא מועברת באוויר ויכולה לגרום למגיפות בכל עונה. חיסון החצבת ניתן במסגרת גיל שנה עם אדמת חזרת ואבעבועות. תינוקות קטנים מגיל שנה חשופים ולא מוגנים, והדרך היחידה להגן עליהם היא על ידי חיסון הסביבה שלהם נגד המחלה האיומה הזו.
מחלת החצבת היא מחלה של דרכי הנשימה, אין לה טיפול, למעט טיפול תומך בסימפטומים כאשר כשליש מהחולים יפתחו סיבוכים הדורשים טיפול. באתר מדעת מצוין כי "תקופת הדגירה של חצבת היא 12-10 יום, ובמהלכה הווירוסים מתרבים בחלק העליון של דרכי הנשימה, ומגיעים לדם ודרכו לאיברים נוספים בגוף. בתום תקופה זו מתרחשת עלייה בחום הגוף, שיעולים, נזלת ודלקת הלחמית של העיניים. לאחר 4-2 ימים מתחילה פריחה למשך 6-5 ימים. הפריחה מתחילה מלמעלה (כלומר מהראש) ומתפשטת כלפי מטה (צוואר, ידיים, רגליים), ונעלמת באותו סדר בה הופיעה. מזמן ההדבקה ועד ארבעה ימים לאחר שמופיעה הפריחה החולה מפזר וירוסים חיים בסביבה (דרך חלל האף והלוע)".
מעבר לשיעור התמותה הגבוה יחסית למחלות זיהומיות בעולם המערבי (1-2 ל-1,000 חולים בממוצע), חלק מהסיבוכים מובילים למוגבלויות בלתי הפיכות, כמו נזקים מוחיים, חירשות ועיוורון. המחלה יכולה גם לפגוע במערכת החיסון של החולה, כך שגם אם יחלים ממנה, הוא מועד לסיבוכים ממחלות שיידבק בהן בחודשים שלאחר ההחלמה.
בשנות ה-2000 היו בישראל מספר התפרצויות של המחלה בקרב אוכלוסיות לא מחסנות. הגדולות מביניהן התרחשו בשנים 2003-2004 וב-2008 באוכלוסיות חרדיות, עקב שיעור התחסנות נמוך וצפיפות גבוהה. במהלך ההתפרצויות חלו מאות ילדים ונפטר ילד בן שבע מהמחלה. בנוסף להתפרצויות אלו, דווחו בשנים האחרונות מקרי חצבת רבים גם באזור הרדוף ובית קשת בצפון הארץ, וגם בתל אביב. המקרה האחרון שפורסם דיבר על מספר אחים חולים (לא מחוסנים) בתוך משפחה אחת שמתגוררת באזור חדרה, עליה סיפר ד"ר האן.
אדם אחד חולה יכול להדביק חדר מלא באנשים לא מחוסנים
החיסון נגד חצבת ניתן בשגרת החיסונים יחד עם חיסונים נגד חזרת אדמת ואבעבועות רוח בגיל שנה ומנה נוספת ניתנת בכיתה א'. מדובר בחיסון יעיל ביותר. שתי מנות מקנות הגנה של כ 99% לכל החיים. במיעוט המקרים תופעות הלוואי של החיסון יכולות להתבטא כגירסה קלה של המחלה (חום עם או בלי פריחה למשך יומיים-שלושה).
"בארץ מחסנים מגיל שנה ומעלה. על פי נתוני משרד הבריאות רוב הילדים בגיל שנתיים מחוסנים, מעל 90 אחוז", מוסיפה ד"ר קרן לנדסמן' רופאה מומחית לבריאות הציבור והמנהלת המקצועית של מדעת. "אדם אחד חולה בחצבת יכול להדביק חדר מלא באנשים לא מחוסנים, כמו שקרה בדיסנילנד לפני שנה, אז מעל ל-70 איש נדבקו – מרביתם לא היו מחוסנים למחלה. אדם לא מחוסן שייחשף לנגיף יפתח מחלה בסבירות של 90 אחוז".
חשוב להדגיש כי החיסון נגד חצבת לא יעיל בתינוקות מתחת לגיל שנה והם חשופים למחלה בלית ברירה. ההתפרצות ברומניה ממחישה עד כמה חשובה החסינות הקהילתית לאותם תינוקות, כאשר כל הקורבנות שגבתה המחלה בהתפרצות זו היו מתחת לגיל חיסון. הורים שלא מחסנים את ילדיהם, לא מסכנים רק את ילדיהם הפרטיים, אלא גם את התינוקות שיבואו איתם במגע.