כשהגוף נמצא במצב של לחץ (סטרס) הוא הרבה יותר פגיע. היום יש יותר ויותר עדויות מחקריות על הקשר בין מצב נפשי ותופעות גופניות, ושלסטרס השפעות שליליות עד כדי החמרה של מחלות קיימות אצל ילדים עם מחלות מערכת החיסון. במצב של לחץ נפשי מתמשך, חלים שינויים בתפקוד של מערכת החיסון שעשויים לגרום להחמרה בתסמינים של מחלתם.
ישנם ילדים הסובלים ממחלות מערכת חיסון כמו צליאק, קרוהן, אטופיק דרמטיטיס, ואפילו אלרגיה. "מחקרים רבים מדגימים את הקשר בין לחץ נפשי לבין התלקחות והחמרה בקרב ילדים החולים במחלות אלו", מסביר פרופ' יובל טל, מנהל היחידה לאימונולוגיה קלינית ואלרגיה במרכז הרפואי הדסה.
- אטופיק דרמטיטיס (אסתמה של העור)
אטופיק דרמטיטיס היא מחלת עור דלקתית כרונית המאופיינת בהתלקחויות והפוגות. תסמיני המחלה יכולים לכלול פריחה, גרד ויובש של העור. אטופיק דרמטיטיס יכולה להופיע בכל גיל – החל מהינקות, דרך הילדות ועד לגיל המבוגר, כאשר השכיחות והחומרה של המחלה מוגברים בילדות. מתח וחרדה גורמים לשינויים הורמונלים הכוללים את ציר הקורטיזול, כמו גם שינויים בחלבונים מסויימים של מערכת החיסון שגורמים להחמרה של מחלות אלה. מחקרים מצביעים על אפשרות שהורדת מצבי דחק בילדים עשויה להביא להקטנה במספר ההתלקחויות ועוצמתן. מנגד, ידוע כי החמרה במחלות של מערכת החיסון עשויה להיות בקשר ישיר לעליה בסטרס ככל שהסטרס והלחץ חמורים וקשים יותר, כך יהיה קשה לאזן את המחלה.
- אלרגיה
אלרגיה היא תגובה חיסונית הנגרמת לאחר חשיפה לאלרגן – חלבון חיצוני כלשהו שאינו אמור להזיק, אך מזוהה על ידי מערכת החיסון כזר. כתוצאה מכך, מערכת החיסון תוקפת את האלרגן וגורמת לתסמינים שונים כמו פריחה, נזלת, דלקת עיניים וכדומה. אמנם אין עדויות מבוססות שמתח יכול לגרום לאלרגיה לחולה שאינו עם נטייה גנטית מתאימה, אולם לחולים אלה בהחלט דחק נפשי עשוי לגרום למחלה סוערת יותר או להעלות את תכיפות ההתקפים . אמנם המידע שבידנו אינו מלא, אבל עדויות מצביעות על קשר של הציר ההורמונלי הכולל את הקורטיזול, ועל כך שדחק כרוני מעלה חלבונים ספציפיים (למשל אינטרלוקין 4 של הזרוע "האלרגית" של מערכת החיסון) העשויים להחמיר מחלות העובדות באותו המנגנון.
- סוכרת סוג 1
מחלה זו כונתה בעבר 'סוכרת נעורים'. זו מחלה אוטואימונית שמתאפיינת בפגיעה בפעילות תאי בטא בלבלב שמפרישים את הורמון האינסולין – הורמון לו זקוק הגוף כדי לאפשר לסוכר (גלוקוז) להיכנס לתאים באיברים השונים ולייצר אנרגיה. בתנאי לחץ ועקה נפשית, הגוף מעלה רמות של הורמוני סטרס מסוימים כמו קורטיזול. ההורמונים האלו אמורים לתת לנו דחיפה להתמודד עם מצבי דחק. עם זאת, הם מקשים על האינסולין לפעול כראוי וכתוצאה מכך רמות הגלוקוז בדם עולות . כאשר רמת הגלוקוז בדם גבוהה מאוד עלול להיווצר מצב של היפרגליקמיה שלעיתים עלול להיות מסוכן.
- אנגיואדמה תורשתית
מחלה נדירה המתבטאת בעיקר בהתקפים פתאומיים של בצקת הגורמים לנפיחויות באזורים שונים של הגוף. במידה וההתקפים מתרחשים בדרכי הנשימה הם עלולים לגרום לקושי נשימתי עד כדי סכנת חיים. ההתקפים של המחלה עלולים להופיע ללא כל אזהרה מוקדמת. המחלה נגרמת בגלל מחסור או תפקוד לקוי של אנזים הנקרא מעכב C1 אסטרז, המובילים לעלייה של חלבון בדם הנקרא ברדיקינין. עלייה זו גורמת להגדלת חדירות של דופן כלי הדם ולהצטברות נוזלים ברקמות הרכות בגוף. עם זאת בדומה למחלות הקשורות למערכת החיסון, גם באנגיואדמה תורשתית ישנם מצבים שעלולים 'לעורר' את ההתקף כדוגמת חרדה וסטרס נפשי שמעלים את השכיחות של ההתקפים.
- קרוהן
קרוהן היא מחלה דלקתית הפוגעת בראש ובראשונה ברירית של מערכת העיכול. מערכת החיסון מפרישה חומרים יוצרי דלקת שפוגעים ברירית המעיים. המחלה מתאפיינת בתקופות של התלקחויות ורגיעה. קרוהן יכולה להתבטא בכל אחד מחלקיה של מערכת העיכול – החל מחלל הפה ועד פי הטבעת. התסמינים של המחלה כוללים שלשולים, חום, כאבי בטן, חולשה ופגיעה בספיגה של מרכיבי מזון חיוניים. מחקרים מראים שיש קשר בין התלקחות המחלה לבין דחק כרוני.
- דלקת מפרקים שגרונית
מחלה שעלולה לגרום לכאבי מפרקים, נפיחות וקישיון. מחלה דומה יכולה להתבטא גם בקרב ילדים. בשל תקלה בזיהוי העצמי של מערכת החיסון תאי מערכת חיסון תוקפים אברי מטרה עצמיים ובשכיחות גבוהה יותר במחלה זו את המפרקים. ישנן עדויות כי לחץ נפשי עלול לעורר החמרה או התלקחויות בקרב חולים עם דלקות מפרקים.
מה מומלץ לעשות?
- מודעות של ההורים
"ילדים שיש להם נטייה גנטית למחלות של מערכת החיסון עשויים להיות קשים יותר לאיזון תחת מצב של סטרס וחרדה. מצד שני, התקפי אלרגיה כשלעצמם עשויים לגרום לדחק נפשי ובעקבות כך גם לתחלואה נפשית משמעותית. אחד הגורמים החשובים בהפחתת המתח הנפשי הוא המודעות לבעיה. חשוב שההורים יכירו בהשפעת של מצבי לחץ ודחק על המחלה של ילדיהם, על מנת להפחית אותם ולשפר את השליטה במחלה", אומר פרופסור טל.
- לא להישאר כל היום בבית
מומלץ בעיקר בימים אלו, להעסיק את הילדים בפעילות שיכולה להפיג מתחים, ולמרות המצב הביטחוני, לנסות לצמצם את הזמן בו הם ספונים בביתם. לכו לבקר חברים או אצל סבא וסבתא זה יכול לשחרר לחץ. - פעילת גופנית
לדברי פרופ' טל, ההמלצה המרכזית להפחתת מתח נפשי היא הקפדה על פעילות גופנית סדירה עם הילדים. עיסוק בפעילות שמפיגה לחצים לרבות יוגה, מדיטציה, כדורסל או סתם לטייל בפארק. - לאפות, לבשל ולהתנדב
פעילויות פנאי קבועות ומפגשים חברתיים ומשפחתיים עשויים להפיג מתחים. אצל חלק מהילדים המצב ישתפר ע"י התנדבות בכל מיני ארגונים או עמותות , אצל אחרים אפיית עוגיות או בישול יכולים להפיג את הלחץ. יש ילדים שדווקא הרציונליזציה והצורך להיות מחוברים למצב ולמציאות עוזרת להם. כמובן שבמידת הצורך יפנו ההורים יחד עם הילד/ה לייעוץ ועזרה של לאנשי המקצוע המטפלים בלחץ וחרדה. - דוגמה אישית
הורים שמצויים בעצמם בחרדה נדרשים לטפל קודם בעצמם על מנת שיוכלו להפגין רוגע לילדם. ההורים צריכים לתווך לילד את המציאות ולכן עליהם להיות רגועים ומכילים. - לא להזניח את הטיפול
החל מהשבוע הראשון להתפרצות מגפת הקורונה נרשמה ירידה בנטילת משאפים ותרופות מבתי המרקחת. חולים פחדו להגיע למרפאות ולחדרי המיון, וויתרו על טיפולים רפואיים מהחשש להידבק, נשארו בבית וחלקם סבלו מהחמרה במחלתם. גם בימים של מלחמה אסור להזניח את הטיפול, במיוחד בילדים עם מחלות כרוניות שעלולות להתבטא ביתר שאת בתקופה זו.