בשלב כזה או אחר בחיים, רובינו סבלנו מבעיית עיכול. זה יכול להיות שלשול שחטפנו אחרי שאכלנו משהו לא טוב או בגלל וירוס, או כאבי בטן שנגרמו בעקבות עצירות. למעשה, תלונות הקשורות לפעילות מערכת העיכול שכיחות מאד, החל מגיל הינקות ועד לזקנה והן רבות ומגוונות. החדשות הטובות הן שמרביתן אינן מסוכנות וחולפות מעצמן.
הסיבות השכיחות לתלונות הקשורות במערכת עיכול הן מחלות זיהומיות, הרגלי חיים, אכילה לא מאוזנת ואף סטרס. עם זאת, ישנם מספר מצבים המצריכים היוועצות עם רופא, וכן כמה דגלים אדומים שעשויים לכוון אותנו לכך שהסימפטומים מבטאים בעיה רצינית יותר. מיד ארחיב לגבי סימפטומים שכיחים המערבים את מערכת העיכול, אפשרויות הבירור והטיפול וכמובן - נדבר על הסימנים המדאיגים שכדאי להכיר.
ריפלוקס ומחלת החזר קיבתי-ושטי
זהו מצב שכיח המטריד כ-20% מהאוכלוסייה, אשר נגרם עקב מעבר תוכן מהקיבה חזרה לוושט שגורם לסימפטומים או לסיבוכים. לרוב, הסובלים מהבעיה יתלוננו על תחושת צריבה בבית החזה (צרבת), או על תחושה של עליית תוכן מזון במעלה הוושט וטעם מריר בפה. רוב האנשים יחוו צרבת בשלב כזה או אחר של חייהם, אולם כדי להגדיר את המצב כמחלה, צריך לאבחן בעיה חוזרת או נזק כתוצאה מהצרבת. לעומת הקיבה, שבנויה להתמודד עם התוכן החומצי, רירית הוושט לא בנויה לכך, ולכן היא עשויה להינזק. במצב תקין, לגוף יש מנגנונים שאמורים למנוע את מעבר תוכן הקיבה לוושט. המחסום העיקרי הוא הסוגר התחתון של הוושט, הסרעפת וכוח הכבידה. פגיעה בהם מובילה לריפלוקס. הסיבות השכיחות לכך נעוצות באורח החיים. מזונות כמו לדוגמה מזון שומני, עגבניות ושתיית קפה; עשויים לגרום להתרופפות הסוגר התחתון של הוושט. גם הרגלים כגון עישון, שתית אלכוהול, מעודדים הרפיה שלו. מצבים אפשריים נוספים הם פגיעה בסוגר מסיבה אחרת, בקע סרעפתי, היריון, השמנת יתר ותרופות.
הטיפול בתופעה כולל שינוי באורח החיים, לרבות הפחתת צריכת מזונות שמעודדים ריפלוקס, הימנעות מאכילה סמוך לשינה, שינה עם כרית מוגבהת, ירידה במשקל והפסקת עישון. במקרים שהתלונות חוזרות על עצמן, יש להגיע לבדיקת רופא שעשוי לשקול התחלת טיפול תרופתי, למשל בסותרי חומצה, וביצוע בדיקות נוספות כגון בדיקת גסטרוסקופיה במהלכה ניתן לראות אם יש דלקת או אם נגרם נזק לוושט כתוצאה מעליית החומצה. סימפטומים מדאיגים שמחייבים בירור מידי - קושי בבליעה, תחושת מחנק, יציאות שחורות וירידה במשקל. חשוב לציין כי צרבת עשויה להיות גם אחד הביטויים לאירוע לבבי ולכן מומלץ מאד להגיע לרופא להיבדק.
ריבוי גזים
בשפה העממית הם מכונים גרעפסים ונפיחות בטנית - מהתלונות השכיחות שאנחנו פוגשים במרפאות. לעיתים אנשים נמנעים מפנייה לרופא בגינן, בעיקר בשל מבוכה, אולם חשוב להגיד שגזים במערכת העיכול הם תופעה נורמלית שלרוב לא מבטאת מחלה מסוכנת. עם זאת, חלק מהאנשים חווים את התופעות בצורה טורדנית יותר מאחרים, מה שעשוי להביא לפגיעה באיכות חייהם. ישנם גורמים שונים שיכולים לגרום לריבוי גז במערכת העיכול: מציצת סוכריות, לעיסת מסטיק המעודדת בליעת אוויר, שתיית משקאות מוגזים, בליעה מוגברת של אוויר במצבי לחץ, בעיות אנטומיות בפה ותזונה עשירה במזונות שלא מתפרקים במעי הדק ואז עוברים פירוק במעי הגס שם נוצרים הגזים. שעועית או ברוקולי למשל הם מזונות שיכולים לגרום לגזים, וכך גם מוצרי חלב, בייחוד בקרב אנשים בעלי אי-סבילות ללקטוז. כמו כן, ישנם מצבים פתולוגים שגורמים לכך, למשל: גדילת יתר של חיידקים במעי הדק ואפילו עצירות. לעתים ניתן לשפר את התלונות על ידי שינוי באורח החיים: להמעיט בלעיסת מסטיקים וסוכריות ללא סוכר או להפחית במזונות עתירי גזים. אנשים שסובלים מאד מנפיחות, למשל אנשים הסובלים ממעי רגיז, יכולים לחוות הקלה מתזונה מיוחדת הנקראת FODMAP. ישנו גם טיפול תרופתי, וכאשר מאובחנת גדילת ייתר של חיידקים במעי הדק ניתן להציע טיפול אנטיביוטי.
שלשולים
גם שלשול הוא תופעה שכיחה ומוכרת. מצב זה עלול לנבוע משלל גורמים - לא תמיד על ידי וירוסים וחיידקים. ברוב המקרים מדובר במצבים שאינם מסוכנים ולרוב חולפים ללא טיפול. עם זאת, שלשול ממושך מעלה חשד לסיבות אחרות כמו תגובה לשימוש בתרופות, מחלות דלקתיות של המעי (למשל צליאק, קרוהן וקוליטיס), בעיות ספיגה (למשל במחלות שמערבות את הלבלב או המעי הדק). כמו כן, במקרים מסוימים הוא עלול לרמז גם על גידולים, או על מצבים של פגיעה באספקת הדם למעי. סיבה נוספת לשלשול ממושך יכולה להיות ״מעי רגיז״, עליה נרחיב בהמשך.
כאשר מדובר בשלשול קצר מועד אצל אדם בריא, לרוב הדגש יהיה על טיפול תומך – תזונה מתאימה, החזר נוזלים ומלחים ולעיתים גם שימוש בתרופות נוגדות שלשול. גם בשלשול ממקור חיידקי לרוב לא יהיה צורך במתן אנטיביוטיקה אלא במצבים מאד ספציפיים. עם זאת, ישנם סימנים המצריכים ברור רפואי: שלשול המעיר משינה, כזה המלווה בחום גבוה או בכאבי בטן עזים, שלשול מעורב בדם, כזה המלווה בתדירותֶ גבוהה או בירידת משקל. במקרים אלה הבירור עשוי לכלול בדיקות דם, בדיקות של הצואה למזהמים ולפעמים יש צורך גם להתקדם לבדיקתֶ קולונוסקופיה או גסטרוסקופיה. הטיפול בשלשול הכרוני תלוי בסיבת השלשול.
כאבי בטן
אף שגם כאב בטן לרוב נובעים מסיבות בנליות, כשמדובר בכאב משמעותי לא מומלץ להשתהות ויש לפנות לרופא, בעיקר מכיוון שכאבי בטן עשויים להצריך התערבות דחופה. עוד סימפטומים נלווים לכאבי הבטן שעשויים להדאיג הם למשל: חום, שלשוליםֶ דמיים, דם בצואה או צואה שחורה, הקאות, היעדר יציאות, צהבת, ירידת משקל או כאב חמור המעיר משינה. מעבר לכך, כאבי בטן עליונה יכולים לנבוע מסיבות שאינן קשורות במערכתַ העיכול - למשל עקב בעיות לבביות, דלקת ריאות וקרע באבי העורקים. בירור כאב בטן לרוב יכלול בדיקה גופנית, בדיקות מעבדה ולעיתים יצריך בדיקות הדמיה. במקרים מסוימים יידרש בירור אנדוסקופי (גסטרוסקופיה או קולונוסקופיה), שיסייעו להבין במדויק ממה נובע הכאב. הסיבות מגוונות ויכולול לכלול למשל דלקת או כיב בקיבה, דלקת במעי, מחלה ממארת, אפנדיציטיס ועוד. מובן שלא כל כאב בטן נובע מסיבה חמורה.
עצירות
אחת מהסברות הנפוצות היא שעצירות פירושה היעדר יציאות מידי יום. אולם למעשה גם 3 יציאות בשבוע יכולות להיות תקינות כשמדובר במטופל שמרגיש טוב. עצירות אמתית יכולה להתבטא בתדירות נמוכה של יציאות, בצורך להתאמץ מאד כדי להתרוקן, ביציאות של נפחים קטנים במרקם קשה או בתחושה של חוסר התרוקנות מלאה. יש כאלה שכל-כך סובלים שהם נאלצים להיעזר באצבעות כדי להתרוקן.
עצירותֶ יכולה להגרם ממעבר איטי של הצואה במערכת העיכול. הסיבות לתופעה מגוונות ומרובות: תוצאה משינויים בתזונה, אורח חיים "יושבני", שינויים הורמונליים (כגון ירידה בפעילותֶ בלוטת התריס), תגובה לתרופות נוגדות דיכאון ותרופות נגד כאב (בעיקר ממשפחת האופיאטים). רבים יעידו על כך שהם סובלים מעצירות שנים רבות ומקרים אלה לרוב פחות מטרידים את המומחים. עם זאת, כאשר העצירות היא חדשה או מלווה בכאב בטן או בירידת משקל היא בהחלט מצריכה בירור רפואי. בירור עצירות יכול לכלול בדיקה גופנית עם התרשמותֶ מתפיחותֶ או רגישות של הבטן, בדיקות דם, בדיקות הדמיה (למשל CT בטן וקולונוסקופיה). לעיתים הבירור יצריך גם בדיקות של תפקוד המעי והסוגרים (למשל מנומטריה, דפקוגרפיה). הטיפול בעצירות הכרונית לרוב מתחיל משינוי באורח החיים - שתיה מרובה, אכילה מרובת סיבים, פעילותֶ גופנית. בהיעדר הטבה, לעיתים ניתן להקל עם טיפול תרופתי. יש סוגים רבים של תרופות לטיפול בעצירות שעובדות במנגנונים שונים, והרופא יחליט איזו תרופה מתאימה בהתאם למקרה הרלוונטי.
תסמונת המעי הרגיז
אין ספק שמדובר בתופעה שכיחה ביותר. כ-15% מהאוכלוסייה בארה"ב סובלים ממנה. התלונות - גם הן רבות ושונות ועשויות לבלבל עם מחלות אחרות של דרכי העיכול: נפיחות, ריבוי גזים, כאב בטן, שלשולים, עצירות. יש לציין כי ירידה במשקל, נוכחות של דם בצואה, חום וכאבים המעירים משינה, פחות שכיחים בקרב הסובלים ממעי רגיז והם מצריכים בירור למצבים אחרים.
אגב, בשל הסטיגמה לפיה תופעה זו נגרמת מבעיה נפשית, לעתים המטופלים חשים בושה או שיפוטיות כאשר הם מאובחנים בה. אולם, חשוב להדגיש שאף שתסמונת המעי הרגיז יכולה להחמיר במצבי סטרס, היא אינה בעיה נפשית. למעשה עד כה לא יודעים להצביע על המנגנונים המדויקים הגורמים לה, אך ההערכה היא שמדובר ב׳״רגישות יתר״ של המערכת העיצבית של המעי לגירויים שונים, שעשויים לגרום למטופל להיות מודע לפעילות המעי שרובינו לא חשים או מודעים לה. ישנן השערות שונות להתרחשותה: שינוי במגוון החיידקים שמאכלסים את המעי באופן טבעי, מצבים הנגרמים לאחר זיהומים של דרכי העיכול וכו'. הטיפול במעי רגיז עשוי לכלול שינוי באורח החיים שינוי תזונתי תוך התייעצות עם דיאטנית. במקרה שאלה אינם מסייעים והמטופל סובל מאד, ניתן לשקול טיפול תרופתי. התרופות המוכרות פועלות במנגנונים שונים ויש להתאים לכל מטופל את הטיפול המתאים עבורו.
הכותבת ד"ר חן זינגר היא מומחית ברפואה פנימית ומשפחה כללית מחוז שרון שומרון ומתמחה בגסטרואנטרולוגיה בביה"ח מאיר