מה שמשותף לכל אישה שמקבלת את הבשורה שיש לה סרטן השד, הוא המשפט "זה תפס אותי בזמן הכי לא מתאים". אבל האמת היא שאין זמן מתאים או אופטימלי לבשורה כזו שמשנה את החיים ובכלל, מה השלב הבא ברגע שמתקבלת הבשורה? בהיעדר הנחייה ברורה לבדיקה וגילוי מוקדם, חודש 'המודעות לסרטן השד' מיועד לעשות סדר במיוחד בעניינים האלה.
סרטן השד הוא מזמן כבר לא מחלה של נשים מבוגרות. הנתונים מראים כי 25% מהנשים שחולות בסרטן השד הן מתחת לגיל 50, 5% מהן מתחת לגיל 30. בעוד שבכנסת מתנהל דיון להורדת גיל הממוגרפיה ל-40 במקום 50, צעירות רבות חולות במחלה.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
האם יש 'גיל' לסרטן השד?
בפרסומי חודש המודעות לסרטן השד ובכלל בכל הנוגע למחלה, בדרך כלל הפרזנטוריות יהיו נשים מעל גיל 50 והמסר יהיה רציני ומפחיד. אבל החיים מוכיחים אחרת ולא כל מה שרואים בפרסומות הוא נכון. יאנה, חן, דניאלה, לימור, אסיה ואינה, 6 נשים שסרטן השד תפס אותן בנקודות זמן שונות בחיים, והן מייצגות נשים רבות מכל הגילאים שחולקות את סיפורן:
חן אטלס. נשאית של הגן. ידעה שהיום שתחלה יגיע, וביום שהורידה את רעמת התלתלים האדמונית שלה - היא הבינה שהיא יותר חזקה משחשבה:
"לפני 11 שנה גיליתי שאני נשאית של BRCA1, גן שמגדיל משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן השד והשחלות. אחרי שאמי חלתה פעמיים בסרטן שד, סבתא שלי חלתה בסרטן שד ושחלות ואחיותיה אף נפטרו מהמחלה. מאז הייתי במעקב צמוד חצי שנתי במרכז מירב לנשאיות בריאות בתל השומר. בגיל 42 בבדיקה השגרתית האחרונה גיליתי שיש לי סרטן השד. למזלי הרב בזכות המעקב הצמוד הגידול היה קטן יחסית. כעבור המתנות מורטות עצבים התברר שסוג הגידול - טריפל נגטיב הוא הסוג האגרסיבי יותר. והמסר שלי הוא שכדי לנצח לא צריך להילחם. כדי לנצח צריך אהבה, קבלה ואופטימיות".
לימור סיוון. קיבלה את הטלפון עם הבשורה כשהייתה בתור לבנק הזרע. עם סיכוי של 3% להביא ילד אי פעם, בחרה לשמור על אופטימיות כנגד כל הסיכויים ולצאת למלחמה על החיים:
"אובחנתי בסרטן שד מסוג הורמונלי, שעות ספורות לפני יום ההולדת של גיל 42, הכל תוך כדי המסע שלי להגשים חלום ולהביא ילד לעולם. לאחר תהליך של שימור פוריות, עשיתי כימותרפיה, ניתוח כריתת שני השדיים שלי עם שחזור פלסטי והקרנות. היום אני מגדירה את עצמי על תקן מחלימה, נפש וגוף, מההרפתקה המטלטלת זו. לשמחתי, כיוון שיש לי מבנה שד סמיך, הייתי עושה אולטרה-סאונד כל חצי שנה, וזה מה שבעצם הביא לאבחון המוקדם. גילוי מוקדם מציל חיים".
ד״ר אסיה לויטה. קיבלה את המחלה בפעם השנייה. בת 77 אבל מרגישה פחות למרות הכל. מעצימה נשים למחייתה מאז ומתמיד והפעם - החליטה להעצים את עצמה, להיראות טוב ולהרגיש טוב:
"אני עוסקת בפיתוח החשיבה והעצמת תלמידות לבנות ראיית עתיד ולהאמין בהצלחה. לפני 13 שנים גיליתי גוש קטן שנראה לא חשוב אבל חשוד, מאז מקפידה ובודקת ולא מאפשרת לו שוב להרים ראש. הסרטן חזר השנה ועברתי ניתוח להסרתו. גם זה לא עוצר אותי, אני מקפידה על פעילות גופנית, רוקדת ריקודי עם ושוחה. ממשיכה לתרום לחינוך ולחברה. יש לי שלושה בנים בוגרים, 8 נכדים ובעל מבין ותומך גם כשאני חרדה. כל יום אומרת לעצמי "א-אולה" משמע "יהיה עוד יותר בסדר".
אינה. גילתה את המחלה בדיוק לפני שנה, בפרסום קמפיין חודש המודעות לסרטן השד. הסוד שלה הוא לשמור על שגרה קבועה, לא משנה מה:
"היום הזה בשבילי הוא סגירת מעגל מטורפת. אני הדוגמא המדויקת לכך שבזכות חודש המודעות לסרטן השד גיליתי שאני חולה. שנה שעברה באוקטובר החלטתי למשמש את עצמי ומייד הרגשתי גוש קטן בחזה. החלק שהכי פחדתי ממנו זה הטיפולים, אבל בדרך גיליתי שאני חזקה הרבה יותר ממה שחשבתי ושאופטימיות, הומור שחור, צחוק ולדבוק בשגרת חיים רגילה עד כמה שאפשר הם הדרכים לגבור על התסכול. כמובן שיש אתגרים לא פשוטים שאני מתמודדת איתם אבל אני לא נותנת לעצמי ליפול. מבינה שהכל זמני ויש לזה סוף.
אני תמיד אומרת שזאת מתנה לגיל 40 שנתנה קצת פרופורציות לחיים שלי שהיו אינטנסיביים מאוד וגרמו לי לוותר על דברים מאוד חשובים בדרך. עשיתי שינוי בהתנהלות שלי ביום יום ובהבנה של מה חשוב לי באמת ובשביל הנפש שלי, אני עדיין בתהליך של השינוי ומקווה להגיע ליעד בקרוב. המסר שלי לעולם: תמלאו את היום שלכם במחשבות טובות, באנשים אהובים וברגעים מאושרים".
יאנה דרום. גילתה את המחלה בזמן שהייתה בהריון, החלימה ומאז הקימה קבוצת תמיכה לנשים חולות, מרצה לחיים מאושרים ויזמית בעלת רשת חנויות להלבשה תחתונה לנשים המתמודדות עם המחלה:
בת 39, "חליתי בסרטן השד בגיל 28 כשהייתי בחודש שלישי להריון הראשון שלי. אחרי שילדתי עברתי טיפולים כימותרפיים, הקרנות לשד וגם ניתוח כריתת שד עם שחזור פלסטי שלא הצליח כי הגוף שלי דחה את השתל. אחרי השחזור שנכשל הלכתי לקנות חזייה עם פרוטזת שד ולא הצלחתי למצוא בכל הארץ חזייה אחת יפה ונשית שתגרום לי להרגיש טוב. כששאלתי את המוכרת באחת החנויות אם יש לה בגד ים ביקיני בשבילי היא ענתה: "תגידי תודה שאת בריאה, מה את עכשיו חושבת איך ללכת לים. ואז הבנתי משהו מאוד קשה: "יש אנשים שנקברים בגיל 90 אבל מתים בגיל 25" – המשפט הזה אומר שאריכות חיים זה דבר חשוב אבל האיכות חיים חשובה לא פחות.
האג'נדה שלי זה לגרום לכל אישה, גם ביום שנפלו עליה השמיים כשגילתה שיש לה סרטן השד, למצוא את הסיבות לחייך".
דניאלה שיבר-גולן. בת 29, גילתה 3 ימים לפני הלידה גוש בשד. מאז ועד היום היא מתעדת את המסע שלה עם המחלה בעמוד האינסטגרם שלה, במטרה לעודד נשים צעירות להיבדק ולהציל את חייהן בזכות גילוי מוקדם:
"אני אמא ללביא בן השנתיים ועוז בן 7 חודשים. מורה לאומנות וסטודנטית לתרפיה באומנות. כשהייתי בשבוע 39 להריון הרגשתי גוש בשד. למחרת כבר הייתי אצל כירורג שד שהפנה אותי לאולטרסאונד, שם גם עשו לי ביופסיה. התוצאה של הביופסיה הגיעה שלושה ימים לאחר הלידה. שבוע אחרי הלידה התחלתי שימור פוריות וחודש לאחר הלידה התחלתי את הכימותרפיה".
סרטן השד בהריון
את דניאלה שיבר גולן ויאנה דרום סרטן השד תפס באמצע ההריון. לצערנו, יש עדיין רופאים ששולחים נשים בהריון שמרגישות גוש בשד הביתה ללא בדיקה, עם אבחון מוטעה שקובע שהגוש קשור לשינויים הורמונליים והחלב המיוצר בשד. לכן, חשוב לשמור על ערנות ולגשת להיבדק ליתר ביטחון גם אם זו האבחנה.
יאנה, שהחלימה מסרטן השד כשהייתה בהריון, הקימה קבוצת תמיכה לנשים המתמודדות עם המחלה באמצע ההיריון. היא הרגישה שהנושא לא מדובר ונדחק לשוליים, ואותן נשים המתמודדות עם סיטואציה דומה מרגישות לבד וחסרות אונים. הרבה פעמים נשים הרות בוחרות לא לטפל בעצמן מהמחשבה שהתינוק יפגע מטיפולי הכימו, מה שלא נכון – הטיפול מציל את חייה של האם והתינוק אינו נפגע.
בכל שנה יאנה פועלת להעלאת המודעות לסיפורים וסיטואציות שונות שבהן סרטן השד פוגש נשים בטווח גילאים רחב. השנה, יצאה לקמפיין עם רשת הנעליים והתיקים לאפייט איטלי וקהילת האופנה "מאמאשיק". המטרה – להציג נשיות עוצמתית, חזקה ואופטימית שתעלה את המודעות לנשים בכל הגילאים לעצור שנייה וללכת להיבדק. בשורה התחתונה, להציל חיים: "בניגוד לכל הקמפיינים המסורתיים, כאן אנחנו חוגגות את החיים, לא ממקום של הפחדה, להפך. ממקום חזק, מלא בחיים והודיה".