אחד מהאתגרים העיקריים בהתמודדות עם מחלת הטרשת הנפוצה, מלבד העובדה שאין דרך לדעת כיצד, מתי ובאיזו עוצמה יגיע ההתקף הבא, הוא שהמחלה עלולה להמשיך להתקדם גם בין ההתקפים ולגרום לנזק בלתי הפיך, בהדרגה ובלי משים.
טרשת נפוצה, מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון תוקפת את המעטפת המגנה על תאי העצב במערכת עצבים המרכזית, המיאלין, יכולה להתבטא במגוון רחב של סימפטומים במערכות הגוף השונות, כמו פגיעה מוטורית, תחושתית, קוגניטיבית, פגיעה בראייה, היחלשות שרירים ועוד , ויכולה אף להתרחש ללא כל סימן.
כיום, ישנם טיפולים יעילים שיכולים להפחית את תדירות ההתקפים, את עוצמתם ולהאט את קצב הדרדרות המחלה. מעקב צמוד ונכון יכול לספק לרופא את תמונת המצב של המטופל ומחלתו באופן מדויק, תוך שהוא נעזר בבדיקות שונות, כמו בדיקה גופנית, בדיקות נוירולוגיות, בדיקת דם לנוכחות 'נוירופילמנטים', המספקת מידע מדויק מאוד על רמת הניוון והנזק העצבי, וכמובן בדיקת ה-MRI.
"האמצעי המקובל ביותר כיום למעקב אובייקטיבי אחר פעילות המחלה, מה שמכונה בלשון הרפואה 'ביומרקר', הוא בדיקת ה־MRI שמדגימה לנו את כל האזורים שבהם חלה פגיעה במיאלין, שזו למעשה הסיבה לתסמינים והליקויים התפקודיים של טרשת נפוצה", כך מסביר פרופ' דימטריוס קרוסיס, מנהל המרכז לטרשת נפוצה והיחידה לנוירו־אימונולוגיה במרכז הרפואי הדסה ויו"ר החברה הישראלית לנוירו־אימונולוגיה.
"למעשה בדיקת MRI, המבוצעת פעם עד פעמיים בשנה, רגישה יותר מהמעקב הקליני והבדיקה הנוירולוגית, שכן אלו לא יכולים להביא לזיהוי של כל התקף או שינוי קטן, בעוד שבבדיקת MRI אפשר לזהות נגע חדש שהחולה לא הרגיש והרופא לא זיהה. כך אפשר להעריך האם הטיפול שהחולה מקבל מסייע לו או אולי נכשל, לזהות אם המחלה מתקדמת ולדעת האם יש צורך בשינוי טיפולי ובאיזה שינוי".
"אולם למרות רגישות הבדיקה עצמה, זיהוי חלק מפעילות המחלה עלול להתפספס מאחר שבחינת תוצאות ה-MRI והשוואתן לבדיקות הקודמות, מתבצעות לרוב על ידי הסתכלות של רופא נוירולוג או נוירו-רדיולוג. ויש דברים שהעין לא יכולה לזהות", מוסיף פרופ' קרוסיס.
הבינה המלאכותית נכנסת לפעולה
לאחרונה נכנסה לשימוש במרכז לטרשת נפוצה בהדסה מערכת חדשנית, מבוססת בינה מלאכותית, כחלק מתוכנית תמיכה למען המטופלים של חברת רוש פרמצבטיקה. המערכת נועדה לתת מענה טכנולוגי לקושי שבפענוח והשוואה אנושית של צילומי ה-MRI, והיא מהווה כלי עזר לקבלת החלטות רפואיות.
"הטכנולוגיה שנקראת IcoBrain היא השיטה הנפוצה מבין שתי תוכנות שקיימות היום בעולם אשר קיבלו את אישור ה-FDA לשימוש קליני, בה צילומי ה־MRI מוזנים לתוכנה ייחודית שמבצעת את ההשוואות של הנגעים באזורים שבהם חלה פגיעה במיאלין ומציגה לנו באופן אובייקטיבי האם ישנם שינויים חדשים או פעילות של המחלה".
״יתר על כן, אחד מהמדדים החשובים ביותר שהמערכת בוחנת הוא נפח המוח בהשוואה לאוכלוסייה הכללית ולבדיקות הקודמות של המטופל, הקשור לתהליך ניוון המוח ('אטרופיה מוחית'). תהליך האטרופיה המוחית מתרחש בקרב כלל האוכלוסייה, כלומר גם אנשים בריאים, אחרי גיל 30, מאבדים אחוזים קטנים בנפח המוח, בממוצע של כ-0.2% כל שנה. בטרשת נפוצה, בגלל הנזק שנוצר במיאלין, ישנה האצה בתהליך הניוון המוחי שיכול להגיע אפילו עד לקצב של אחוז בכל שנה, מה שיכול להביא לנכות מצטברת ובלתי הפיכה. כעת, אחרי שעשינו אצלנו במרכז הערכה של כמה מאות מטופלים בטכנולוגיה זו, אפשר לומר שקיבלנו תוצאות מעניינות מאוד. המערכת, שמשווה בין מה שידוע על אותה קבוצת גיל באוכלוסייה הכללית, הראתה כי אצל עשרות מטופלים שמקבלים טיפולים מתקדמים לטרשת נפוצה, לא רק שאין יצירת נגעים חדשים אלא ישנה האטה בהתקדמות של האטרופיה המוחית שחוזרת להיות דומה לקצב באוכלוסייה הכללית, ולזה יש השלכות גדולות לתחזית המחלה לטווח הארוך״, מספר פרופ' קרוסיס.
לסיכום, אומר פרופ' קרוסיס, כי "ככל שנוכל לאפשר שימוש בטכנולוגיה ביותר ויותר מרכזים כך נביא תועלת ליותר מטופלים", והדבר נכון לכל אחד מהכלים הטכנולוגיים החדשניים בעולם הרופאה שנכנסים אט אט למערכות הרפואיות ומאפשרים אבחון וטיפול טובים יותר ומדויקים ליותר ויותר מטופלים.
יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי הינו להחלטת המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל.
המידע נכון לאוקטובר 2021. למידע נוסף ,יש לפנות לרופא המטפל. שירות לציבור. מוגש בחסות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ.