View this post on Instagram

A post shared by Mirit Harari (@mirit_harari) on

הלבלב הינו חלק ממערכת העיכול שלנו ותפקידו העיקרי קשור בהפרשת הורמונים, אנזימי עיכול וויסות מאזן הסוכר בגוף. הוא ממוקם במדור האחורי של הבטן העליונה ומוקף בתריסריון, שהוא החלק הראשון של המעי ובקרבתם כלי דם ועצבים חיוניים.

ישנם כמה סוגי גידול שעלולים להתפתח בלבלב והם מאוד שונים אחד מהש,ני אך לרוב כשאומרים סרטן הלבלב מתכוונים לאדנוקרצינומה שאחראי על הרוב המוחלט של המקרים שבהם מתפתח סרטן בלבלב. בארץ יש מעל 500 מקרים בשנה ובעולם מסתמנת עלייה במספר המקרים בעשורים האחרונים. למרות שעורי התמותה הגבוהים ממחלה זו האתיולוגיה לא לגמרי ידועה.

>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

גורמי הסיכון המוכרים להתפתחות סרטן הלבלב:

  • סיפור משפחתי של סרטן הלבלב
  • עישון
  • השמנת יתר
  • דלקת כרונית של הלבלב (פנקראטיטיס כרונית)

התסמינים:

התסמינים של סרטן הלבלב תלויים במיקום של הגידול בתוך הלבלב (ראש, צוואר או גוף הלבלב) ובדרגת המחלה. בשלבים מוקדמים של המחלה לרוב לא ניתן לחוש את התסמינים, ולכן לרוב המחלה מתגלה בשלבים יותר מתקדמים, שבהם ניתן כבר לשים לב ל-

  • צהבת עורית
  • צואה בהירה או שתן כהה
  • כאב בטן עליונה או מרכזית שמקרינים לגב
  • ירידה במשקל מסיבה לא ברורה
  • ירידה בתאבון
  • עייפות
  • אמצעי הדמיה ראשוניים לזיהוי המחלה

האמצעים כוללים טומוגרפיה ממוחשבת (CT) או תהודה מגנטית (MRI) של הבטן. בדיקת הבחירה כשעולה חשד לממצא בלבלב הינו סונר אנדוסקופי (EUS) באמצעותו ניתן לאפיין יותר טוב את הממצא ולקחת ממנו דגימה (ביופסיה) כדי לקבל אבחנה ברורה של סוג הגידול.

במקרים שבהם המחלה ממוקמת, מומלץ לוודא שאכן אין פיזור מרוחק בבדיקת הדמייה מתקדמת נוספת PET CT. בנוסף יש להשלים סדרה של בדיקות דם הכוללת גם סמנים של סרטן בדם (מארקרים) CEA  ו- CA19-9. כל אחת מהבדיקות המצוינות כאן יכולה להיות שלילית ועדיין ייתכן ומדובר בסרטן הלבלב.  

ביופסיה: המדריך המלא

דרכי הטיפול

לאחר שאוספים את כל המידע הקליני, המעבדתי וההדמייתי מתקיים דיון צוות רב תחומי הכולל אונקולוגים, כירורגים ואנשי הדמייה במרכז רפואי כדי לדון באפשרויות הטיפוליות. במידה שהמחלה ממוקמת ללא עדות לפיזור גרורתי מרוחק הטיפול המועדף לרוב ישלב ניתוח וטיפול כימותרפי מונע חצי שנה או טיפול כימותרפי טרום ניתוחי ולאחריו ניתוח. לעיתים יש צורך בהשלמה של טיפול כימותרפי נוסף גם לאחר הניתוח.

במקרים שבהם מתוכנן גם ניתוח, הטיפול הכימותרפי הינו טיפול אגרסיבי במשלב המכונה FOLFIRINOX  והוא כולל 3 סוגי כימותרפיה – פלאורופירימידינים (FU5), אוקסליפלטין ואירינותקן בשילוב עם לויקוורין שהינו נגזרת של חומצה פולית ותפקידו לשפר יעילות של הפלאורופירימידינים. התשלובת ניתנת במשך 48 שעות ברציפות אחת לשבועיים, והיא הראתה תוצאות טובות בכל המחקרים שבהם נבדקה מבחינת מדדי יעילות אונקולוגים. מבחינת תופעות הלוואי העיקריות היא עלולה לגרום דיכוי זמני של מערכת החיסון, שלשול, פצעים בפה, נשירת שיער ותופעות עצביות אותן ניתן לצמצם אם נמנעים ממגע ישיר עם קור.

במקרים שבהם יש גרורות מרוחקות טיפול הבחירה הינו תשלובת כימותרפית המותאמת למטופל על ידי האונקולוג המטפל לפי מצבו התפקודי של המטופל ומחלות הרקע שלו וזאת לאחר שהתנהל דיון עם המטופל על ציפיותיו מהטיפול והצגת פרופיל תופעות הלוואי של הטיפול. הטיפולים הקיימים משפרים את איכות המטופל וצפויים להאריך את חייו. גם במתאר זה ניתן להשתמש בתשלובת ה- FOLFIRINOX  כפי שצויין לעיל או לחלופין ניתן לבחור בכימותרפיה שבועית בגמציטבין (גימזר) בשילוב עם נאבפאקליטקסל (טקסול שקשור לאלבומין), ובמקרים שבהם עולה חשש שהמטופל לא יוכל לשאת טיפול משולב מבחינת פרופיל תופעות הלוואי, ניתן להסתפק בטיפול שבועי בגמציטבין בלבד שהוא סביל מאוד, אינו גורם לרוב נשירת שיער אך כן עלול לגרום לעליית חום זמנית יממה לאחר הטיפול, בצקות ברגליים ודיכוי זמני של מערכת החיסון. ההחלטה הטיפולית מתקבלת רק לאחר דיון אמיתי בין המטפל למטופל והתאמת הטיפול למצב הרפואי ולמצבו התפקודי של המטופל.

סרטן במספרים
סרטן במספרים

>> אין פסק זמן: מחלת הסרטן במספרים
>> מהו הטיפול החדשני שעברה מירית הררי?

נכון להיום אין טיפול ביולוגי יעיל כנגד סרטן לבלב, ורק במיעוט המקרים הריצופים הגנומיים המתקדמים הקיימים היום בשוק (שאינם כלולים בסל הבריאות) יצליחו לזהות התאמה לטיפול ביולוגי שבסופו של דבר יעילותו מוטלת בספק. אפשרות מתקדמת נוספת היא בדיקת התאמה לטיפול אימונותרפי לאחר כישלון של כימותרפיה. אחוז קטן מהמטופלים שנמצאים מתאימים לטיפול זה ייהנו מטיפול שמסייע למערכת החיסון לפעול כנגד הגידול.

כמו כן, לאחרונה נכנסה לסל הבריאות בדיקת סקר חדשה לגילוי מוקדם של סרטן הלבלב עבור נשים ממוצא אשכנזי.

* ד"ר שרון פלס, מנהלת השירות לגידולי מערכת העיכול, המערך האונקולוגי, המרכז הרפואי איכילוב ת"א