זה קורה לרבים מאתנו. תופעה כואבת מאוד, לא נעימה ובעיקר לא כזו שממש נעים לשתף בה – על אף שהיא שכיחה מאוד. הטחורים הם למעשה בליטה של הרירית סביב פי הטבעת והרקטום, שנגרמת עקב גודש והרחבה של ורידים באותו אזור. אותם ורידים, הם חלק מהמבנה האנטומי התקין של התעלה האנאלית, אך התרחבותם וגודש שלהם יכולים לגרום לסבל רב. כאבים בעקבות טחורים הם תלונה עתיקה, ואומרים שגם נפוליאון בונפרטה, סבל מטחורים שהסתבכו סמוך למועד קרב ווטרלו המפורסם והמכריע שהוביל לסוף המלחמות הנפולאוניות.
סוג הטחורים מוגדר בהתאם למיקום הורידים המורחבים וקובע את התסמינים. ישנם טחורים פנימיים שנמצאים עמוק יותר (בתוך פי הטבעת) ועטופים ברירית דקה יחסית ועל כן נוטים יותר לדמם. סוג נוסף, הם הטחורים החיצוניים, שנמצאים מחוץ לפי הטבעת, אלה עטופים בשכבת אפיתל רב שכבתי (בדומה לעור) ולכן פחות נוטים לדמם.
טחורים יכולים להופיע בכל גיל, אבל נפוצים יותר בגילאי 45-65 ובנשים בהריון. מדובר בתופעה שכיחה ביותר, במיוחד במדינות מפותחות, ולמשל בארה"ב מערכים שכשליש מהאוכלוסייה מעל גיל 50 סובלים או סבלו מדרגה כלשהי של טחורים.
התסמינים
אזור הרקטום ופי הטבעת מועדים לפורענות, שכן מופעל בהם באופן תדיר לחץ (בשירותים). טחורים פנימיים יכולים להיקרע ולדמם, ומי שסובל מטחורים מעיד על דימום שמופיע על נייר הטואלט או נראה באסלה לאחר מתן צואה. נדיר שהדימום משמעותי עד לכדי אנמיה, ומומלץ לחפש סיבות אחרות לאנמיה אם קיימת. תסמינים נוספים שמקשים מאד על הסובלים מטחורים הם גרד, גירוי מקומי וכאבים. יכולה להיות גם צניחה של הטחורים אל מחוץ לפי הטבעת באופן ספונטני או בזמן מתן צואה.
מלבד חוסר הנעימות והקושי שחווים החולים, המצב יכול להסתבך לכדי פקקת של הטחורים (Thrombosed hemorrhoids) בעקבות קרישה של דם שזורם באופן מופחת בטחורים. מצב כזה גורר נפיחות בפי הטבעת וכאבים קשים מאד.
>> עוד ב-mako בריאות -
למה אנשים הולכים מתוך שינה?
ביי ביי חיידקים: כך תשטפו נכון את הידיים
זה לא אתם שמנשנשים בלילה, זה המוח שלכם
למה זה קורה?
אצל כולם יש צניחה קלה של הרירית בכיוון יציאת הצואה בזמן מתן צואה. אבל אצל מי שסובל מעצירות כרונית ולכן מתאמץ יותר ולזמן ממושך יותר בשירותים, הסיכון לטחורים גבוה יותר. בנוסף, דיאטה דלה בסיבים תזונתיים (שנמצאים במזון ממקור צמחי) גורמת להפחתת נפח הצואה והופכת אותה לקשה יותר, אף היא מהווה גורם סיכון לטחורים. גורמים נוספים שכנראה קשורים בסיכון מוגבר לטחורים הם לחץ תוך בטני מוגבר (כמו למשל בהריון), לחץ נפשי, אי ספיקת לב (שכן הדם נשאב מהוורידים פחות טוב), חוסר פעילות גופנית, עודף משקל, תורשה וגיל, יתר לחץ דם בווריד הכבד ופעילות גופנית מאומצת מאד.
איך מאבחנים?
חשוב לציין שלא כל דימום בפי הטבעת מקורו בטחורים, ודימום שכזה מחייב בירור רפואי. גם סרטן המעי הגס יכול להתבטא לראשונה בדימום שמזכיר דימום מטחורים ולכן אסור להקל ראש בהתייחסות לדימום מפי הטבעת. לטחורים חיצוניים יש מראה אופייני וניתן לאבחן אותם בהסתכלות חיצונית על פי הטבעת. לאבחון טחורים פנימיים נעזרים בבדיקה אנדוסקופית, בה מוחדר צינור ובקצהו מצלמה זעירה דרך פי הטבעת.
טיפול בטחורים יכול להיות שמרני או ניתוחי כתלות בחומרת התלונות והסבל. לרוב, הטחורים אינם חמורים וניתנים לטיפול שמרני, שכולל הקפדה יתרה על היגיינה מקומית והמלצה לאמבטיה לאחר כל מתן צואה. בנוסף, גם לטובת מניעה וגם כטיפול, מומלץ לאכול מזון עשיר בתאית - כמו דגנים מלאים, קטניות, ירקות ופירות ולהקפיד על שתיה מרובה. למעשה כל מה שמרכך את הצואה יכול לעזור. במידה ובכל זאת יש עצירות, ניתן להיעזר בחומרים המרככים את הצואה. זאת, מתוך ההבנה שככל שהצואה רכה יותר, כך יופעל פחות לחץ באזור פי הטבעת, וכפועל יוצא על הטחורים, במתן צואה.
בנוסף, ישנם פתרונות כירורגיים מגוונים והצורך בטיפול ניתוחי תלוי בדרגת הטחורים. אחד הטיפולים מבוסס על הזרקה של חומר למוצא הטחורים שגורם לפיברוזיס, התעבות והצטלקות רקמת החיבור. השינויים ברקמה משפרים את אחיזת הרירית במקומה ומפחיתים צניחה. טיפול נוסף הוא קשירה של הטחורים, בעזרת גומיות, שגורמת לנמק בעקבות הפסקה של אספקת הדם לטחור ולנשירתו תוך כשבוע.
* כותבת היא סטודנטית לרפואה בהדסה והאוניברסיטה העברית בירושלים .
>> מתחת לעור: כל מה שצריך לדעת על פסוריאזיס
* ייעוץ רפואי: ד"ר עידו שטראוס, מומחה לנוירוכירורגיה, היחידה לנוירוכירורגיה תפקודית, המערך הנוירוכירורגי, המרכז הרפואי איכילוב