הסוכרת מוגדרת כמגפה של המאה העשרים ואחת: שינויים בדפוסי התזונה, צמצום הפעילות הגופנית וסגנון החיים המודרני תורמים לזינוק בתחלואה. היא עלולה להטעות את מי שחולה בה, משום שלרוב אין מרגישים אותה. היא שקטה ומתקדמת לאט – עד לשלב שבו היא מסכנת את חיי החולה. גילוי סוכרת אצל הורה מבוגר, מטיל על ילדיו הבוגרים עומס חדש – ומעורר בילדים האלה גם לא מעט שאלות לגבי מצבם ועתידם שלהם: האם הסוכרת של אבא או של אמא היא עניין תורשתי?
פרופ' חוליו וינשטיין, רופא סוכרת בכיר במרכז DMC לטיפול בסוכרת ומנהל מרפאת הסוכרת בבית החולים וולפסון, מציע למי שהוריו אובחנו כסוכרתיים מסוג 2, או אפילו נמצאים בסיכון לסוכרת להכיר היטב את הסיכונים ואת הטכנולוגיות החדשות לטיפול בה. אחת הבעיות הראשונות בדרך למודעות הנדרשת, נוגעת לעצם זיהוי המחלה. "מצד אחד, בלי אבחון, מעקב וטיפול מתאים, הסוכרת יכולה להיות קטלנית, ומצד שני הסוכרתיים אינם מרגישים אותה עד שהמצב נעשה חמור", מסביר פרופ' וינשטיין. השיחה איתו מספקת הצצה לאתגרי הטיפול בסוכרת במאה ה- 21, כמו גם לאפשרויות הנולדות בזכות שיפורים בטכנולוגיה הרפואית, ובראשן – מערכת חדשנית לניטור ומעקב רציף אחר רמות הסוכר , "פריסטייל ליברה".
מה היא בעצם סוכרת סוג 2?
"סוכרת מסוג 2 מתפרצת לרוב באמצע החיים או בגיל מבוגר: הורמון האינסולין, ההורמון שנמצא בלבלב ואמור לווסת את רמות הסוכר, מתקשה בביצוע תפקידו. משמעות הדבר, היא שהסוכר אינו נקלט בגוף ובעצם 'נתקע' בדם. מצב זה מכונה 'תנגודת לאינסולין'. ככל שהמצב הזה נמשך זמן רב יותר – החולה נכנס למצב המכונה 'טרום סוכרת' או 'סוכרת סמויה'. שלב זה הוא הפיך: אם הסוכרתי ירד במשקל וישמור על תזונה נכונה הוא יכול לצאת ממנו או להישאר כטרום סוכרתי עד סוף ימיו, אך במקרים רבים הסוכרת יכולה להפוך עם השנים מסוכרת סמויה לגלויה".
אם אחד מהורי סוכרתי, מה הסיכוי שגם אני אחלה?
"בדרך כלל סוכרת מתפתחת על רקע שני קריטריונים: גנטיקה ואורח החיים. כלומר, גם אם נולדתם עם נטייה גנטית לסוכרת אבל תשמרו על אורח חיים בריא, יש לכם סיכוי גבוה שלא לפתח סוכרת. עלייה במשקל, אכילה לא נכונה, ומיעוט בפעילות גופנית – הם גורמים שתלויים בנו: ניתן לשלוט בהם, ובדרך כלל הם חשובים יותר מהגנטיקה. אם שני ההורים סוכרתיים, אתם כנראה נמצאים בסיכון גבוה, אך זוהי דוגמא נדירה. המסר החשוב הוא שזה בידיים שלכם: אכלו נכון, הימנעו מעלייה במשקל והשקיעו בכל יום בין 20 ל-30 דקות בפעילות גופנית".
איזה עוד גורמי סיכון יש לסוכרת?
"עודף משקל, לחץ דם או שומנים בדם מעלים את הסיכון לסוכרת. גם נשים שבמהלך ההיריון אובחנו בסוכרת הריונית נמצאות בסיכון גבוה יותר, כמו גם נשים שלא אובחנו בסוכרת הריונית אך ילדו תינוק ששוקל מעל ארבעה קילוגרמים. כל מי שנמצא בסיכון – כדאי שיבצע בדיקת סקר אחת לשנתיים-שלוש, תלוי בגיל ובגורמי הסיכון".
מהן בדיקות הסקר לאבחון סוכרת?
"את הסוכרת מאבחנים באמצעות בדיקת סוכר בדם לאחר צום של שמונה שעות. הבדיקה נלקחת מהווריד בלבד ולא בדקירת אצבע. כשהתוצאה מתחת ל-100 המצב תקין, בין 100 ל-126 המשמעות היא סוכרת סמויה, ותוצאה גבוהה מ-126 מצביעה על סוכרת גלויה. על הבדיקה חוזרים פעם נוספת כדי לאשר את התוצאות, שכן ערכי סוכר משתנים במידה רבה במצבים שונים. לאחר האבחון, נדרש הרופא לקבוע עם המטופל את יעדי האיזון הרפואיים. היעדים האלה נמדדים מול תוצאות רמת הסוכר אחרי צום, לא בצום ובממוצע של שלושה חודשים, בבדיקה הנקראת המוגלובין מסוכרר (HbA1c). היעד נקבע בהתאם לגיל החולה ולגיל המחלה, למחלות הנלוות, לסיבוכים ולפי תוחלת החיים הצפויה".
מה מרגיש סוכרתי?
"סוכרת כשלעצמה אינה כואבת. אדם יכול לחלות בסוכרת כשבדמו ערכי סוכר של 150 או 180 ולא לדעת על כך עד שערכי הסוכר יגיעו ל-500. אך סוכר גבוה הוא כמו רעל לגוף, וכשמצב זה נמשך שנים רבות, הסוכר עלול להביא לפגיעה קשה. אחד מהסיבוכים השכיחים ביותר הן מחלות לב וכליות: למעשה, 70 אחוז ממקרי המוות של סוכרתיים הם ממחלות לב. הסוכרת יכולה להוביל גם לפגיעה בעיניים, עד כדי עיוורון. פציעה קלה בכפות הרגליים כמו שלפוחית שהחמירה, ציפורניים שלא נגזרו כיאות או כל פציעה קלה אחרת עלולות להזדהם ולהתדרדר לנמק ובסופו של דבר לקטיעה. מדי שנה מתבצעים בישראל כ-1,200 קטיעות בסוכרתיים".
אפשר להימנע מהסיכונים האלו?
"בהחלט אפשר, וחבל שרבים מגיעים למצב הזה כי הפגיעה היא קשה אך גם מיותרת. את הסיבוכים הללו ניתן כמובן למנוע על ידי ניהול נכון ומדיוק של המחלה. היום, ניתן לעשות זאת על ידי מכשירים חדשים, דוגמת הפריסטייל ליברה אשר מאפשרת שינוי מהותי בבריאותם וחייהם של סוכרתיים.
מערכת פריסטייל ליברה המבוססת על טכנולוגיית פלאש לניטור סוכר, מאפשרת לעקוב אחר רמת הסוכר בגוף בעזרת חיישן המחובר לזרוע עד 14 ימים. יתרונה של המערכת הוא שהיא חוסכת את דקירת האצבע השגרתית עבור הסוכרתיים, והאפשרות לנטר את רמות הסוכר באופן מדויק ורציף לאורך כל שעות היממה. המערכת מציגה חיצי מגמה המראים את תנודות הסוכר, וכן גרף של רמות הסוכר ב-8 השעות האחרונות. מידע זה מסייע לרופא או לדיאטנית לקבל תמונה מלאה של מצב הסוכרת, ובהתאם לכך להגיע להחלטות טיפוליות מותאמות אישית ולבנות תפריט המותאם באופן ספציפי לכל מטופל ומטופל".
איך עוקבים אחרי רמת הסוכר בבית?
"בעבר היו הנחיות קבועות לכל הסוכרתיים, אך היום אנו יודעים שכל אחד מגיב לאותם מזונות בצורה שונה. יש מי ששלושה ענבים יקפיצו לו את ערכי הסוכר ויש מי שאחרי אשכול ענבים יחווה נפילת סוכר. מכאן, שחשוב לעקוב אחר רמות הסוכר בבית. כיום, יכולות הניטור העצמי השתפרו לאין ערוך: מערכת פריסטייל ליברה מקלה משמעותית על בדיקת הסוכר. בסריקה פשוטה ניתן לראות מיד האם מזון כזה או אחר מעלה את הסוכר או לא ובכך להימנע מקפיצות ברמת הסוכר או מנפילות סוכר. את תוצאות הבדיקה אפשר לשתף עם כל אחד, מאחר שהמערכת אוגרת נתונים למשך 90 ימים. כך, גם ילדיהם של הסוכרתיים, כמו גם כמובן הרופאים המטפלים או הצוות הסיעודי, יכולים להיות עם האצבע על הדופק ולעקוב בקלות רבה אחר מצבם. בזכות אמצעי ניטור כמו זה, סוכרתיים יכולים לחיות חיים ארוכים יותר וללא סיבוכים.
בנוסף, מחקרים מצאו כי סוכרתיים אשר סורקים את רמות הסוכר בתדירות גבוהה יותר, סובלים באופן משמעותי מפחות אירועי היפוגליקמיה (רמות סוכר נמוכות) והיפרגליקמיה (רמות סוכר גבוהות) ומצליחים לייצב את רמות הסוכר שלהם באופן יעיל יותר. לכן השימוש בפריסטייל ליברה מוביל לניהול יעיל יותר של הסוכרת".
האם יש דיאטה מסוימת שסוכרתיים צריכים לעשות?
"כיום, בעידן התזונה המותאמת אישית, אנו יודעים שאין דיאטה אחת שמתאימה לכולם. בעבר, נהוג היה לחשוב כי נכון לאכול שלוש ארוחות ביום. מחקרים חדשים הראו כי נכון לאכול ארוחת בוקר גדולה, ארוחת צהרים בינונית וארוחת ערב קטנה. יחד עם זאת, ידוע כיום כי מזונות שונים משפיעים על כל אדם באופן שונה. באמצעות חיבור למערכת הפריסטייל ליברה והיכולת לקבל את הנתונים של המטופל למחשב ולנתח אותם יחד עם מומחה, ניתן ללמוד כיצד הגוף מגיב למזונות שונים ולפעילויות שונות".