יצחק נבון המנוח, נשיאה החמישי והאהוב של מדינת ישראל, נפטר בגיל 94 והיה מודל לתפקוד וצלילות הדעת בגיל הזהב. הוא נהג להתלוצץ ולומר שכשהגיע לגיל 70 קראו לו "קשיש", משהגיע ל80 קראו לו "ישיש", ומשעבר את גיל 90, זה כבר "בקשיש". (נדבה\תרומה בערבית).
חלק משמעותי ממשאבי הרפואה, גם עוד טרם עידן הקורונה, ולבטח כעת, מוקדשים לטיפול באדם הקשיש. גיל מתקדם הוא לא מחלה כשלעצמו, אך מבחינה רפואית משמעותו "מיעוט רזרבות", ולכן היעדר משאבים מספקים (פיזיים ונפשיים) להתמודד עם מחלה או פציעה. מקובל לכן שזקנה מהווה גורם סיכון משמעותי לתחלואה ותמותה במחלות רבות, ולראיה, התמותה הגבוהה ממחלת הקורונה בקשישים.
עם העלייה בתוחלת החיים, תרופות וטיפולים רבים נמצאו כמתאימים למטופלים קשישים, משפרים את איכות חייהם, ואף מאריכים אותם. דוגמה אופיינית לכך היא הצרות קשה של המסתם האאורטלי בלב שנפוצה בקשישים, מפריעה לזרימת הדם מן הלב אל הגוף, וכרוכה בסבל ותמותה בהיעדר טיפול. מקובל לטפל בהיצרות שכזו בגיל הקשיש על ידי השתלת מסתם בצנתור. עם זאת, השתלת מסתם לב בצנתור (או בניתוח) היא פעולה שיש בה גם סיכון, ונחשבת מוצדקת רק במצב שבו קיים תפקוד יומיומי סביר של החולה הקשיש.
לאחרונה, אנו נתקלים בתופעה שהולכת ומתרחבת: מטופלים קשישים שנבדקו במרפאה ואובחנו עם מחלת לב כגון הצרות במסתם האאורטלי שמצדיקה לכאורה טיפול פולשני, התדרדרו משמעותית מבחינה תפקודית בחודשים האחרונים ואינם מתאימים עוד לטיפול זה.
"הסגר הממושך שנכפה על קשישי ארצנו הוביל לירידה תפקודית משמעותית בקרב רבים. מטופל שהלך באופן עצמאי החל להיעזר בהליכון, אחר שהלך עם הליכון מצא עצמו בכיסא גלגלים, וקשישים שנעזרו בכיסא גלגלים הפכו לחולים סיעודיים המרותקים למיטתם"
נראה שהסגר הביתי הממושך שנכפה על קשישי ארצנו בשנה האחרונה עקב מגפת הקורונה הוביל לירידה תפקודית משמעותית בקרב מטופלים רבים. מטופל שהלך באופן עצמאי החל להיעזר בהליכון, אחר שהלך עם הליכון, מצא את עצמו בכיסא גלגלים, וקשישים רבים שנעזרו בכיסא גלגלים הפכו לחולים סיעודיים המרותקים למיטתם.
היעדר פעילות גופנית ותנועה, הימנעות מיציאה מהבית, נוסף לתחושת הבדידות שכפה הסגר, הביאו לירידה מואצת ביכולת התפקודית (פיזית ומנטלית) של רבים ממטופלינו הקשישים. תופעה שיש לה משמעויות מרחיקות לכת לבריאותם ולרווחתם של הקשישים, כמו גם להוצאתם ממעגל ה"מועמדים" לפעולות רפואיות שיכלו להיטיב את מצבם הרפואי בימים אחרים.
עוד ב-mako בריאות:
>> סקר רופאים: מתי נחזור לחיים שהכרנו?
>> סבלה מכאבים בבטן התחתונה - וזה מה שהתגלה
>> מחקר חושף עוד תסמינים פחות ידועים לקורונה
בעיקר בולטת התופעה הזו בקבוצת הגיל של בני 80 פלוס, שמלכתחילה רגישים יותר לשינוי במצבם התפקודי. בכך נגוז לעתים החלום של מטופל קשיש ומשפחתו לבצע פעולה רפואית מיטיבה (כמו השתלת מסתם לב בצנתור) שנועדה לשפר את איכות חייו ואף להאריכם.
התקווה שניתנת לנו כעת במתן החיסונים כנגד הקורונה צריכה להיות מלווה במאמץ ארצי יזום להחזרת אוכלוסיית הקשישים לפעילות, לניידות ולקשר אנושי וחברתי. המטרה היא לשפר את איכות החיים שלהם ושל בני משפחותיהם, וגם לאפשר להם בכך גישה לרפואה המודרנית. בספר ויקרא נכתב: "מפני שיבה תקום, והדרת פני זקן". מצוות השעה כעת היא שהזקן הוא שיקום ויחזור לצעוד על רגליו לאחר חודשים של סגר וחוסר פעילות.
* פרופ' רונן רובינשטיין הוא מנהל המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי וולפסון