גל הקיץ של הווריאנט האומיקרוני ממשיך לשטוף את העולם ובמציאות החדשה כמעט אף מדינה לא נוקטת צעדים כדי לנסות למתן אותו. העולם התעייף מההתמודדות עם הנגיף. שיעור גבוה של מחוסנים ו/או מחלימים מאפשר לרוב המדינות לספוג את התחלואה והתמותה ולקבל, הלכה למעשה, נטל תחלואה ותמותה שמוכר לנו בדרך כלל בחורף, גם בקיץ. אם נסתכל על עקומות התחלואה במספר מדינות, למשל דרום אפריקה, אפשר לראות גלים מבוססי וריאנטים חדשים בכל כמה חודשים. יכול להיות שזו המציאות החדשה לשנים הקרובות. הנגיף עובר שינוי שמאפשר לו לחמוק חלקית מההגנה החיסונית, במקביל ההגנה דועכת באופן טבעי, והשילוב של השניים ביחד עם נגיף מדבק-על גורם לגל תחלואה.
הגלים הולכים ומתמתנים
המגמה המעודדת היא ששיעורי התחלואה הקשה והתמותה מתמתנים מגל לגל. בגלים הראשונים מה שהיה ממתן ו"שובר" אותם היו ההגבלות השונות - ריחוק חברתי, מסכות ובמקרים קיצוניים סגרים. בהמשך היו אלה החיסונים שמיתנו את הגלים וכיום נראה שמתינות הגל נזקפת לזכות ההדבקה ההמונית באוכלוסייה שבה הרוב מחוסנים או מחלימים. מחקר שהתפרסם לאחרונה מעריך שחיסוני הקורונה השונים הצילו את חייהם של קרוב ל-20 מיליון בני אדם. כמובן שלעולם לא נדע מה המספר האמיתי, אבל בהתבסס על שיעור התחלואה ושיעור התמותה הידועים מהווריאנטים השונים, ובתמותה העודפת שנצפתה במדינות שבהן קיים דיווח חסר על תחלואה, אפשר לראות בבירור את השפעתם.
הכתבה פורסמה במקור באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
חיסוני פעוטות - תמונת מצב
הכלים העיקריים שבהם משתמשים במלחמה בקורונה הם החיסונים והתרופות. התרופות בעיקר מונעות התדרדרות למחלה קשה ביעילות של כ-50 אחוז ומשמשות קו הגנה לאנשים בקבוצות סיכון שחלו בקורונה. נעשה כיום מאמץ עולמי לחסן את כל קבוצות הגיל ולהתאים את החיסונים לנגיף המשתנה. לפני כשבוע רשויות הבריאות בארצות הברית, ה-FDA וה-CDC, אישרו פה אחד את חיסון הפעוטות לגילי 6 חודשים עד 5 שנים. לדברי המומחים, על אף שהפגיעה של הנגיף בילדים קטנה בהרבה מאשר במבוגרים, עדיין היתרונות שהחיסון נותן עולים בהרבה על מגרעותיו.
בארצות הברית מתו כ-200 ילדים בני חצי שנה עד 4 מקורונה, מותם יכול היה להימנע אילו החיסון היה זמין. כמו כן היו עשויים להימנע מקרים של סיבוכים שונים בילדים כמו דלקת רב-מערכתית, שאומנם נדירה יותר באומיקרון אבל עדיין קיימת, וכמובן הפגיעה באיכות חייהם עם התסמינים המתמשכים (Long Covid).
אחת הבעיות בניסויים הקליניים בילדים, בדומה לחיסוני הילדים הגדולים יותר וחיסוני הנוער, הייתה שהיות שמעט ילדים חלו קשה, אי-אפשר להעריך בצורה מדוייקת את יעילות החיסון. אך מתוך מדדים אחרים, כמו שיעורי הנוגדנים בדמם של מחוסנים ויעילותם בנטרול הנגיף בתנאי מעבדה, ביחד עם שיעור תופעות הלוואי הנמוך אפשר להסיק שהחיסון מתנהג בדומה להתנהגותו בקבוצות הגיל הגדולות יותר, שעליהן כבר נצבר הרבה מאוד מידע. וכך להסיק שהחיסון בטוח ויעיל באותה המידה גם בילדים קטנים.
ישראל היא מדינה קטנה, יש בה שיעור נמוך של מקרים קשים ולכן הם פחות מורגשים, בניגוד לארצות הברית הגדולה - שם לפי חוק המספרים הגדולים גם שיעור קטן באוכלוסייה גדולה יקבל ביטוי.
בזמן שבארצות הברית החיסון אושר ומבצע החיסונים החל, בישראל התקיימו עד כה שני דיונים בצט"ם והיום פורסמו המלצותיהם לאפשר לילדים מעל גיל חצי שנה להתחסן ולעודד ילדים בקבוצות סיכון להתחסן. חשוב לזכור שההחלטה בסופו של דבר היא של משרד הבריאות, והוא צפוי לקבל את ההמלצות.
חיסונים מותאמי אומיקרון
כעת כשהחיסון מאושר לכל קבוצות הגיל מגיל חצי שנה ומעלה המחקר מתמקד בעדכונים, חידושים ושיפורים. עוד ועוד חברות מגיעות לקו הסיום עם חיסונים יעילים בטכנולוגיות שונות.
חברות GSK וסאנופי הצרפתית, פרסמו תוצאות ניסוי בחיסון הדו-וריאנטי שלהן. זה החיסון שתוכנן נגד הנגיף המקורי ונגד וריאנט בטא, הדרום אפריקאי (המקורי). מממצאים שפרסמו החברות, עולה יעילות של כ-72 אחוז במניעת מחלה תסמינית באומיקרון. אצל מחלימים התוצאות היו טובות אף יותר - 93 אחוז יעילות במניעת מחלה תסמינית. אלו תוצאות יפות מאוד, השאלה הגדולה היא עד כמה הן רלוונטיות לווריאנטים החדשים ששוטפים את העולם בימים אלו ומה קצב דעיכת ההגנה. מדובר בחיסון בטכנולוגיה קלאסית ובה מוזרקים קטעי חלבון של הנגיף ביחד עם אדג'וונט - מִמְרָץ, חומר שמעורר את מערכת החיסון להגיב נגד החלבון הזר. יש כיום חיסונים רבים שמשתמשים בטכנולוגיה זו, כמו חיסון הפפילומה וחיסון השפעת. חשוב לזכור שהתוצאות שפורסמו מקורן בהודעה לעיתונות, כדאי לחכות לתוצאות המלאות שיתפרסמו לאחר שהחברות יגישו את החיסון לאישור ה-FDA.
חברת נובה וקס האמריקאית, שמנסה כבר זמן רב לאשר את החיסון שלה בארה"ב, הגישה אותו לאחרונה שוב לאישור ב-FDA, ועל אף שהוועדה המייעצת המליצה לאשר, בשל שינויים בפס הייצור, ה-FDA בינתיים מעכב את האישור. החיסון מבוסס גם הוא על טכנולוגיה קלאסית של קטעי חלבון נגיפי שמוזרקים ו"מלמדים" את מערכת החיסון לזהות את הנגיף. החברה סבלה מלא מעט מהמורות בשנה האחרונה, ועד כה החיסון אושר במספר מקומות בעולם, אך לא אצלם בבית - בארצות הברית. חברת נובה וקס קיוותה להיות החברה הראשונה שמספקת לארצות הברית חיסונים בטכנולוגיה של חלבון רקומביננטי ויכולים לתת מענה לאנשים שלא יכולים או לא רוצים לקבל חיסון באחת מהטכנולוגיות האחרות.
השבוע נערך בוועדה המייעצת ל-FDA דיון על מתן החיסון (שטרם אושר). בתום הדיון המליצו המומחים לאשר את החיסון כמנת דחף מותאמת אומיקרון. כלומר, אנשים שקיבלו חיסונים של חברות אחרות, יוכלו לקבל את החיסון של החברה האמריקאית כמנת דחף כדי לשפר את ההגנה מול אומיקרון.
הדיון המעניין באמת היה בחיסונים מותאמי אומיקרון של החברות פייזר ומודרנה. שתי החברות הציגו לוועדה המייעצת ל-FDA את נתוני החיסונים המותאמים שלהן וביקשו לאשר את החיסון מותאם אומיקרון. ולא פחות חשוב מכך, הן ביקשו אישור עקרוני שהחיסונים המותאמים הבאים יצטרכו בדיקה בסיסית יותר על בסיס מדדים חיסוניים כמו רמות נוגדנים ויעילותם בנטרול הנגיף בתנאי מעבדה ולא יצריכו ניסוי קליני באורך של מספר חודשים. זו לא בקשה לא סבירה, בסופו של דבר החיסון מוכר כבר כמעט שנתיים (מאז שהחל את הניסויים הקליניים), ומאות מיליוני בני אדם ואולי יותר, כבר קיבלו אותו. הנגיף משתנה ולכן צריך להתאים את החיסון במהירות. בשלב מסוים החברות כנראה יקבלו אישור כזה, אך בשלב זה הוועדה המייעצת בחרה לגלגל את ההכרעה ל-FDA. מה שכן, לאור הממצאים הטובים יחסית המבוססים בעיקר על מדדים אימונולוגיים ולא על מחקרי "עולם אמיתי" של החיסון המותאם מול הווריאנטים השונים של אומיקרון, הוועדה המליצה להכניס את אחד הווריאנטים למנת הדחף הבאה. איזה מהווריאנטים? לא הוחלט, כנראה ש-BA.4 ו-BA.5 שהם הווריאנטים הדומיננטיים בעולם כיום.