גל האומיקרון, שפרץ לחיינו בסערה לפני כחודשיים, נמצא במגמת ירידה ברחבי העולם, והחל מהשבוע גם בישראל. משמעות הדבר היא שסכנת ההדבקה הנשקפת למי שהצליחו עד כה לחמוק מהנגיף פוחתת מיום ליום. עם זאת, היא עדיין גבוהה מאוד, שכן התחלואה מפושטת בכל הארץ ומאות אלפי ישראלים נוספים צפויים להידבק בשבועות הקרובים – אנחנו אחרי שיא ההדבקות הנוכחי, אבל מדובר בשיא גבוה והדרך למטה תהיה ארוכה.
אחד המאפיינים של גלי התחלואה הוא שאחרי ששיא הנדבקים כבר עובר, התחלואה הקשה והתמותה עדיין ממשיכות לטפס למשך זמן מה, עד שגם הן עוברות את שיאן. ושם נראה שגם הפעם שילמנו מחיר כבד. אחד המאפיינים הבולטים של וריאנט אומיקרון הוא שהוא גורם הרבה פחות תחלואה קשה ומוות בהשוואה לווריאנטים שקדמו לו, במיוחד אצל מחוסנים. עם זאת, מספר החולים הקשים והמתים בישראל בגל הנוכחי כבר שבר את שיאי הגל הרביעי, שבמרכזו עמד וריאנט דלתא, ומתקרב לשיאים שנרשמו בעיצומו של הגל הקשה שפקד אותנו בחורף הקודם. הסיבה לכך היא המספרים הגדולים. כשהרבה מאוד אנשים נדבקים, גם אחוז קטן מהם עדיין יסתכם במספר גדול, ונראה שזה בדיוק מה שקרה כאן.
אחד החששות שעולים במערכות הבריאות בארץ ובעולם הוא מפני הסיבוכים ארוכי הטווח של המחלה, ובראשם הדלקת הרב-מערכתית (PIMS) שמופיעה אצל חלק קטן מהילדים כחודש אחרי ההחלמה. כבר השבוע דווח בישראל על עלייה במספר הילדים שמאושפזים עם התסמונת מסכנת החיים. אין עדיין נתונים רשמיים על שיעור התופעה בשאר העולם, אף שעבר כבר יותר מחודש מאז תחילת הגל בחלק מהמדינות, כך שעוד לא ברור אם שיעור החולים ב-PIMS יהיה דומה לזה שגרמו וריאנטים קודמים. אבל ברור שגם אם הוא נמוך יותר, המספר הכולל של הילדים שחלו בקורונה בגל הנוכחי גבוה במיוחד, על כן גם כאן חוק המספרים הגדולים ישחק תפקיד. מחקרים שהתפרסמו לאחרונה, על וריאנט דלתא, מראים שהתופעה נדירה יותר אצל ילדים מחוסנים, כך שבהחלט יש טעם לחסן ילדים שעוד לא נדבקו באומיקרון.
הכתבה פורסמה במקור באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
התת-וריאנט השני של אומיקרון, שנקרא BA2, ממשיך להתפשט במדינות רבות והגיע גם לישראל. מנתונים ראשוניים עולה שהוא כנראה מידבק אפילו יותר מווריאנט אומיקרון המקורי, ואין כרגע סיבות לחשוד שהוא גורם מחלה קשה יותר. מכיוון שדפוס השינויים הגנטיים (מוטציות) שלו שונה מעט מזה של האומיקרון המקורי, קיים להלכה חשש שאנשים שהחלימו מווריאנט אחד יוכלו בכל זאת להידבק בשני, אבל כרגע אין ראיות לכך בשטח פרט למקרים פזורים פה ושם. מה שברור הוא שווריאנטים חדשים ימשיכו להופיע ולהתפצל מקודמיהם, כי זה טבעה של אבולוציה, והנגיף ימשיך להשתנות כל עוד הוא מסתובב באוכלוסייה.
השבוע ביטלה דנמרק את הגבלות הקורונה בשטחה, אף שהיא עדיין בעיצומו של גל תחלואה גדול. דרום אפריקה, מצידה, הודיעה שתבטל גם את חובת הבידוד למאומתים ללא תסמינים וגם שבדיה הודיעה שתבטל את כל המגבלות כבר בשבוע הבא. בכך הן מצטרפות לבריטניה והלכה למעשה מפסיקות להתייחס לקורונה כאל איום משמעותי. אם לא יהיו הפתעות, נראה שעוד מדינות ילכו ויצטרפו אליהן.
זירת החיסונים
בשבוע שעבר הודיעו החברות פייזר ומודרנה שהתחילו בבדיקות של חיסון מותאם לווריאנט אומיקרון ושהן מצפות להגיש אותו לאישור כבר בחודש הבא. בהתחשב בקצב התפשטות הווריאנט, סביר להניח שעד אז חלק ניכר מאוכלוסיית העולם כבר יידבק בנגיף, כך שלא ברור עד כמה החיסון המשופר יהיה רלוונטי – אולי כמנת דחף לשיפור העמידות.
מודרנה קיבלה השבוע ממינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) אישור מלא לחיסון שלה למבוגרים, במקום אישור החירום הזמני שקיבלה בסוף שנת 2020. היא מצטרפת בכך לחברת פייזר שקיבלה את האישור כבר באוגוסט אשתקד. האישור תקף מגיל 18 ומעלה, ואילו החיסונים שלהן לנוער ולילדים עדיין באישור חירום. מבחינה מעשית אין לכך כל משמעות עבורנו.
פייזר הודיעה שהחלה להגיש את נתוני הניסויים שערכה על חיסוני קורונה לפעוטות מגיל חצי שנה ומעלה ל-FDA, במטרה לקבל אישור חירום גם עליהם כבר החודש. מינון החיסון לפעוטות ותינוקות עומד על עשירית בלבד ממנת חיסון רגילה למבוגרים. על פי נציגי החברה, מעל גיל שנתיים החיסון הניב תגובה טובה, אך אצל תינוקות קטנים יותר התגובה החיסונית לא הייתה טובה מספיק ופייזר הגדילה את מספר מנות החיסון שהם מקבלים משתיים לשלוש. עד כה לא התפרסמו נתונים רשמיים, אז נחכה ונראה אם האופטימיות שהחברה משדרת אכן מוצדקת.
בתוך כך, חברת נובה-וקס (Novavax) הגישה אף היא את החיסון שלה לאישור חירום של מינהל המזון והתרופות. בדומה לשאר חיסוני הקורונה המערביים הנפוצים, החיסון שלה מבוסס על החלבון הנגיפי Spike, אך בשונה מהמתחרים, אצלה החלבון מוצמד לבועיות שומן זעירות שמדמות את מעטפת הנגיף. טכנולוגיה דומה קיימת בחלק מחיסוני השגרה, שבהם מזריקים לגוף חלבונים נגיפיים כדי שמערכת החיסון תלמד להכיר אותם.
החברה, שפועלת מארצות הברית, דיווחה על תוצאות הניסויים הקליניים שערכה בחיסון שלה כבר בתחילת 2021, אך עד כה נמנעה מלהגיש בקשה רשמית ל-FDA, מאחר שהחיסון היה בעל יעילות נמוכה נגד חלק מהווריאנטים הנפוצים של הנגיף. עם זאת הוא אושר לשימוש במדינות האיחוד האירופי ובאוסטרליה, ואף קיבל את אישורו של ארגון הבריאות העולמי. כעת הם מכוונים לאישור היוקרתי של מינהל המזון והתרופות האמריקאי.
משרד הבריאות הישראלי כבר הזמין חמישה מיליון מנות של החיסון הזה, על מנת לגוון את סל החיסונים שניתן לאזרחי ישראל. התקווה היא שאנשים שנמנעו מלהתחסן עד כה, מתוך חשש מהחיסונים החדשניים יותר, יסכימו לשקול חיסון המבוסס על טכנולוגיה ותיקה ונפוצה.
תקלה מופלאה
השבוע התפרסם דיווח שבמסגרת השלב השני של הניסוי הקליני בחיסון שמפתח המכון הביולוגי בנס ציונה, בשיתוף עם חברת NRX, הנוגדנים שייצר החיסון אצל 10 מ-13 הנבדקים נטרלו את וריאנט אומיקרון, אם כי ברמה פחותה משמעותית לעומת וריאנטים אחרים כפי שראינו גם בכל החיסונים האחרים. לדברי החוקרים, ביצועיו בכל זאת טובים יותר משל חיסונים אחרים. מדובר במבחן נטרול בתנאי מעבדה, כך שקשה להעריך את המשמעות הקלינית על יעילות החיסון, שפיתוחו החל לפני קרוב לשנתיים והניסויים הקליניים בו עדיין רחוקים מסופם וגם קשה להשוות בינו לבין חיסונים אחריםמחקרים אחרים.
בעיתונות דווח גם שהחיסון "עבר אבולוציה" וכעת הוא מותאם יותר לווריאנט אומיקרון. החיסון מבוסס על נגיף מוחלש שאינו מזיק לבני אדם, שהוחדר לו הגֵן האחראי על ייצורו של החלבון Spike של נגיף הקורונה. במהלך גידול הנגיף המהונדס לצורך ייצור החיסון הוא עבר כנראה שינויים אקראיים, שלדברי החוקרים עשויים להסביר את ביצועיו המשופרים בנטרול האומיקרון לעומת חיסונים של חברות אחרות.
אף שהתפתחות מוטציות היא תופעה מוכרת בחיסונים המבוססים על נגיף מוחלש, עדיין נשאלת השאלה מדוע נתנו למשתתפי הניסוי חיסון שכלל שינויים בחלבון שנגדו הוא אמור לפעול – הרי אי אפשר לחזות מראש אילו מוטציות יופיעו במציאות. על כל פנים, גם אם מדובר ב"תקלה מופלאה" כדאי לחכות לתוצאות השלב השלישי לפני שפותחים את בקבוקי השמפניה.