לעיתים נדמה לנו שחוש הטעם והריח מדורגים נמוך יותר בסולם החשיבות מבין שאר החושים שלנו. אך למעשה איבוד חוש הריח או חוש הטעם, כפי שמתארים רבים מחולי ומחלימי הקורונה, יכול להיות קשה מאוד. ניתן לומר בוודאות כי לאיבוד חוש הטעם או הריח יש משקל משמעותי בתפקוד היומיומי שלנו.
הפרד ומשול – על ההבדל בין חוש הטעם וחוש הריח
בדיון סביב חושים אלו, עלינו לבצע את ההפרדה בין חוש הטעם וחוש הריח שהינם שני חושים נפרדים. דוגמה טובה להמחשה: בתהליך אכילה של עוגה מתוקה, חוש הטעם יזהה טעם מתוק, וחוש הריח יידע לבצע את ההבחנה באיזה סוג מתוק מדובר.
לחוש הריח יש תפקיד משמעותי באיכות חיינו, הן כאזהרה מפני סכנות כמו ריח של שריפה או אוכל רקוב, ואף ריח של גז. חוש הריח גם אחראי לחלק גדול מהנאות החיים שלנו, כמו ריח של תינוק שנולד או האוכל האהוב של אמא. למעשה, מצאו כי 30% מהאנשים שאיבדו את חוש הריח חווים דיכאון המשויך לאיבוד היכולת להריח ולחוות.
חוש הריח, בשונה משאר החושים, מסונן במידה מועטה על ידי המוח. למעשה, כל ריח נקלט ומועבר מהמוח אל האף. סטטיסטית, נשים נוטות להיפגע בחוש הריח יותר מגברים, אך הפגיעה קיימת בשני המינים. ניתן להבחין שמעל גיל 80, קיימת פגיעה בחוש הריח עד בכ-40% מהאוכלוסייה. הפגיעה יכולה להיות מלאה, כלומר אובדן מלא של חוש הריח, או חלקית.
מה עשתה הקורונה לחושים?
לאחרונה עקב וירוס הקורונה המתפשט, אובחנה עלייה משמעותית בפגיעה בשני החושים: כ-50% מחולי הקורונה איבדו את חוש הריח, וכ-40% מהחולים איבדו את חוש הטעם. אך עלינו לבצע הבחנה בין איבוד חוש הריח עקב מחלה ויראלית מוכרת לנו (כגון שפעת) לבין איבוד חוש הריח עקב וירוס הקורונה.
בחלקו העליון של חלל אף שלנו ישנם כ-300 סוגי קולטנים (תאי עצב), התואמים לריחות שונים. במקרים שכבר מוכרים לנו היטב (למשל שפעת), הווירוס נקשר לתא הקולטן, חודר לחלל התא ובכך נגרמת פגיעה קריטית לתא עצמו. כשמדובר בווירוס הקורונה, המצב מעט שונה. דווקא אותם תאי העצב בחוש הריח אינם פגיעים לווירוס הקורונה, אך תאי תמיכה הסמוכים להם, כן פגיעים לווירוס הקורונה והודות לכך, הם אלו שנפגעים ונהרסים ולא תאי העצב עצמם.
מכאן שבקורונה, חזרת חוש הריח לתפקוד מלא תהיה מהירה הרבה יותר – לאחר כשמונה ימי החלמה. לעומת מצב של פגיעה בחוש בעקבות שפעת רגילה - שבמקרה זה ייקחו כמה חודשים עד לחזרה לתפקוד מלא של חוש הריח.
כיצד נשקם את חוש הריח?
אובדן חוש הריח אינו נעים כלל ולמעשה ההמלצה פשוטה - להתאזר בסבלנות ולחכות לשובו. על מנת לנסות ולזרז במעט את התהליך, ניתן להשתמש בתרסיס אף המכיל סטרואידים במינון נמוך מאוד או ויטמין A ולרסס לתוך חלל האף. טיפול נוסף שניתן לעשות הוא מעין פיזיותרפיה לחוש הריח - על ידי בחירת ארבעה ריחות ממשפחות שונות: ורד, לימון, ציפורן, ואקליפטוס, אותם יש להריח שלוש פעמים ביום, למשך שלושה חודשים וכך לאמן את החוש לחזרה לתפקוד מלא. במקרים אלו, ניתן לראות שיפור של עד כ-30% בחזרת חוש הריח לתפקודו.
עוד ב-mako בריאות:
>> חיסון לקורונה: הסיבה שכואב לכם במקום ההזרקה
>> 29 מתים: המדינה שהצליחה להשתלט על הקורונה
>> הוכח: התבלין הזה עוזר לשריפת שומן בגוף
ישנם שני מקרים נוספים שבהם מתרחש איבוד חמור אף יותר של חוש הריח: מקרה ראשון הינו בהתגלות מחלות נוירולוגיות כמו אלצהיימר או פרקינסון. חוש הריח יהיה הסימן הראשון להופעת המחלה וכך ניתן לפעמים אפילו לאבחן את אותן מחלות, מוקדם מהרגיל. המקרה השני, הינו במקרה של תאונות דרכים, כשנגרמת פגיעת ראש במנגנון של "צליפת שוט" (שבו הראש מוטח בחוזקה לאחור) אשר עלולה לנתק את תאי העצב שמעבירים את הסיגנל של הריח, מחלל האף אל המוח. במקרה זה, איבוד חוש הריח הינו בלתי הפיך. הפגיעה בחוש הריח עלולה להופיע גם זמן רב אחרי התאונה, ולא בהכרח מיד אחרי האירוע עצמו.
רופאים מומחים לאף אוזן גרון יכולים, במקרים רבים, לאבחן את חומרת הנזק בצורה אובייקטיבית ולהציע טיפולים ממזערים או מונעים, בהתאם לחומרת המצב.
ד"ר אריאל מרגוליס הוא מומחה לניתוחים אנדוסקופיים של האף, הסינוסים ובסיס הגולגולת בא.ר.ם, המרכז הרפואי הרב-תחומי לרפואת א.א.ג, אסותא רמת החייל